בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כנסו, כנסו

ההבנה שקרובים המבקרים חולים תורמים להחלמתם ומשפרים את הטיפול בהם הביאה לשינוי גישה: במקום הגבלת שעות הביקור במחלקות, גמישות כמעט מוחלטת

16תגובות

אחד התפקידים שהוטלו עלי במחלקה הפנימית א' בבית החולים העירוני בתל אביב, כשהייתי סטודנט לרפואה, היה להכריז על תום שעת הביקור. צלצלתי בפעמון והכרזתי: "רבותי! הביקור נגמר! נא לצאת!" אחרי באו סדרנים, שביקשו מהמבקרים בתקיפות לעזוב את המחלקה.


זה היה לפני כחמישים שנה. זמן מה לפני תחילת הביקור היו שערי המחלקה ננעלים והקהל הצטופף ליד הדלת, ששלט גדול שנקבע בה ציין את השעות המעטות שבהן הותרו ביקורים. סידור מיוחד אפשר למבקרים שהוכיחו כי אינם תושבי תל אביב להיכנס למחלקה גם מחוץ לשעות הקבועות. מקורה של ההקפדה על שעות הביקור בגישה, שהחזיקה מעמד כמעט עד ימינו אלה, הרואה במבקר אדם המפריע את מנוחת החולה ונושא עמו זיהומים העלולים להדביק את המאושפזים.


ביקור חולים הוא מצווה חשובה ביהדות. רבי עקיבא טען כי מי שאינו מבקר חולים כמוהו כשופך  דמים והרמב"ם סבר שחשוב לבקר אצל חולה כמה פעמים ביום. אבל שניהם התייחסו לביקורי בית, לא לביקורים במוסדות המעניקים טיפול רפואי.


בתי החולים של ראשית התקופה המודרנית הפכו את המאושפזים לאסירי המוסד הרפואי. ב–1800, לדוגמה, התאפשר הביקור בבית חולים בלונדון רק אחת לשבוע או שבועיים. הביקור עצמו נמשך זמן קצר.


במאה ה–19 ובחלק ניכר מהמאה ה–20, ילדים שאושפזו הופרדו מהוריהם. רק בבית החולים המיוחד לילדים בירושלים, שהוקם ב–1872 על ידי הרופא הגרמני מקס סנדרצקי, נשארו ההורים לצד הילדים. סנדרצקי חשב ש"לא רק הילד חולה, אלא גם המשפחה" והאמין שהורים חייבים לשהות ליד ילדם החולה. לכן ליד מיטות הילדים היו גם מיטות להורים. אשתו של סנדרצקי העבירה להורים שיעורים בנושאי היגיינה ושמירת הבריאות.
אבל גישתו של סנדרצקי היתה יוצאת דופן והקדימה את זמנה בשנים רבות. התפיסה שלפיה החולה זקוק למנוחה ונוכחות קרובים וחברים גורמת לו טרדה עדיין עולה מדפי ההסבר של כמה בתי חולים בעולם ובישראל.


הקצאת זמנים קצובים ומדודים לביקור אצל חולים תרמה ליצירת התמונה המוכרת היטב — מבקרים רבים מתגודדים סביב מיטת החולה, מדברים זה עם זה בלי להקדיש תשומת לב מספקת למאושפז ושמחים להסתלק מיד עם ההכרזה על תום שעת הביקור.


בשנה שעברה ערכו בבית החולים מוריסטאון שבניו ג'רזי מחקר, שבו התאפשרו ביקורים אצל המאושפזים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. למרות העלייה הניכרת במספר המבקרים בבית החולים, שיעור הזיהומים לא עלה, החולים כלל לא התלוננו כי מנוחתם הופרעה ולא נרשמו אירועים של פגיעה בביטחון. בתום תקופת המחקר בוטלה ההגבלה על שעות הביקור.


שינוי המדיניות בבית החולים האמריקאי משקף את התפיסה הרווחת היום. בדומה לד"ר סנדרצקי, בבתי חולים בימינו אין רואים בבני המשפחה של המטופל ובחבריו מטרד, אלא חלק בלתי נפרד מהטיפול התומך.


גישה זו מבוססת על ההכרה בכך שהחולה זקוק למגע קרוב עם יקיריו. לכן הוקמו ליד יחידות הטיפול הנמרץ חדרים המקילים על קרובי המטופלים את השהייה בבית החולים. בבניין החדש בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים יכולים קרובי המאושפזים להישאר לצדם כל הזמן, גם בלילה. ברוב מחלקות הילדים כבר אין הגבלה על ביקורי הורים.


גם ביקורי הרופאים שינו את אופיים. בעבר הורחקו קרובי המשפחה מהחדר בשעת ביקור הרופאים. היום בני הזוג של החולים, הוריהם וקרובים אחרים מורשים להישאר ליד המיטה בעת ביקור הרופאים. נוכחותם תורמת לבטיחות הרפואית, מאחר שהם מוסיפים לדיון מידע חשוב ויכולים למנוע תקלות.


למרות הגמשת הגישה בכל הנוגע לביקורי קרובים, הסיכון שחולה יידבק בזיהום בבית החולים גדול בהרבה מהסיכון להידבקות בבית. היום אפשר לבצע בבית החולה מגוון פעולות רפואיות, כמו דיאליזה. אחיות מבקרות חולים בבתיהם ומעניקות להם טיפול תומך ויש גם אפשרות לטיפול בהוספיס ביתי. כל אלה מאפשרים לחולה לשהות בסביבה מוכרת, שסיכוניה מעטים.


בשנים האחרונות הוחלפה ההקפדה הנוקשה על שעות הביקור בבקשה שלא להביא ילדים קטנים לבית החולים ולהיענות לבקשות של הצוות הרפואי לבצע פעולות שאי אפשר לעשותן כאשר יש מבקרים בחדר. לשלט המפרט את שעות הביקור מתייחסים בספקנות, מאחר שהצוות הרפואי מכיר ביתרונות שמפיקים המטופלים מהתמיכה המשפחתית.


פרופ' יואל דונחין הוא מנהל המרכז לחינוך רפואי בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ומחנך לבטיחות רפואית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו