בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת הבריאות אישרה: עובדים יציגו אישור מחלה מבלי שיידרשו לפרט עליה

הסעיף ייכנס לתוקפו תוך ארבעה חודשים. יו"ר הוועדה ח"כ אלאלוף: "לא ייתכן שרופא משפחה יחויב למסור מידע רפואי חסוי ורגיש, רק בשל הצורך למצוא צידוק בלב המעסיק"

4תגובות

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קבעה השבוע כי הסעיף בתקנות דמי מחלה, המחייב רופא לציין את אבחון המחלה באישור המחלה אותה מגיש עובד למעסיקו - יימחק. השינוי בתקנות ייכנס לתוקף בעוד 120 יום.

"לא ייתכן שרופא משפחה יהיה מחויב למסור מידע רפואי חסוי ורגיש, רק בשל הצורך למנוע ספק ולמצוא צידוק בלבו של המעסיק לחיוניות ההיעדרות. הרופאים אינם שוטרים ואינם צד בעניין יחסי עבודה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) בדיון. עם זאת אלאלוף ציין כי קיימת תופעה של דיווחי מחלה שאינם אמת, וקבע כי הוועדה תקיים בחודשים הקרובים דיון מקיף על תקנות דמי המחלה בכללותן.

בהסתדרות הרפואית (הר"י) מנסים לקדם את שינוי התקנות כבר שנים רבות, באמצעות איגודי רופאי המשפחה והילדים, ובשנת 2008 פנו למשרד הכלכלה בנושא. במסגרת זאת התנגדו בהר"י לכך שרופאים נאלצים לכתוב במסגרת אישור המחלה את אבחון המצב הרפואי.

ירון קמינסקי

"לעובד כאדם וכמטופל ישנה זכות חוקתית לפרטיות ואין בעצם קיומם של יחסי עובד-מעסיק כדי לאיין אותה", נטען במסמך העמדה של הר"י לקראת הדיון בוועדה. "חשיפת אבחון המחלה ממנה סבל או סובל העובד בפני מעסיקו מהווה פגיעה בזכות העובד לפרטיות. יתר על כן, חשיפת פרטים בריאותיים אודות העובד עלולה לפגוע בו באופן בלתי מידתי הן במקום עבודתו והן בקהילה בה הוא חי", נטען במסמך.

עורכת הדין דבי ספיר-אליעזר, סגנית בכירה ליועץ המשפטי במשרד הכלכלה, שהשתתפה בדיון, ציינה כי במרוצת השנים התקבלו במשרד פניות רבות המעידות על פגיעה בפרטיות העובדים עקב קביעת התקנות מ-1976 המורות על חשיפת אבחון המחלה. "שר הכלכלה סבור כי נכון יהיה לבטל את ציון המחלה", אמרה.

מי שהתנגדו לתיקון היו נציגי התאחדות התעשיינים, לשכות המסחר והמעסיקים, שטענו כי במסמך שיציג העובד למעסיקו חייב להימצא אמצעי להוכחת ההצדקה להיעדרות. "למעסיק יש זכות קניין. אבחון המחלה הוא אמצעי הוכחה" טענה בדיון עורכת הדין סיגל סודאי, נציגת לשכת המסחר. לדבריה, "בשנת 2013 נגרם למשק הפסד של 6.6 מיליארד שקל כתוצאה מהיעדרות עובדים בשל מחלה. אם מדובר במקרה מוצדק, אין לנו כל התנגדות, אבל היו מקרים של עובדים שנצפו שוחים בבריכה ומטיילים בקניון ולאחר מכן הגישו אישור מחלה על ימים אלה", אמרה.

ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) טען בדיון כי "צנעת הפרט היא נר לרגליי. עם זאת, על הרופאים לתת את דעתם לעניין אישורי חופשות המחלה שהם מנפיקים. לא ייתכן שבשל אותה מחלה ייתן רופא אחד חופשה של יומיים ורופא אחר חופשה של עשרה ימים".

לדברי עורך הדין אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, ביטול רישום האבחנה הרפואית באישור מחלה הוא תוצאה של עתירה שהגישה האגודה ביחד עם עמותות קו לעובד ורופאים לזכויות אדם, ונוהלה על ידי עורך הדין הישאם שאיבטה מהקליניקה למשפט באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "בתגובה לעתירה הודה משרד הכלכלה שההוראה פוגעת ללא צורך בזכות העובד לפרטיות ולחיסיון רפואי. חבל רק שביטול ההוראה המתין שבע שנים וזאת בגלל התנגדות המעסיקים. גם אם נניח שיש מקרים של התחזות לחולה, עדיין אין בחשיפת האבחנה הרפואית כדי למנוע זאת, ולבטח שאין מקום לפגיעה בכלל הציבור בגלל יחידים". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו