בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זוכי פרס רפפורט לביו-רפואה ל-2016: פרופ' ינון בן-נריה מהאוניברסיטה העברית וד"ר עידו עמית ממכון ויצמן

פרופ' בן-נריה זכה ב-60 אלף דולר על הבנת הקשר שבין דלקת וסרטן ועל פיתוח מעכבי חלבון שתורמים למאבק בלוקמיה. ד"ר עידו עמית זכה ב-40 אלף דולר על תרומתו להבנת הגנומיקה של מערכת הדם

2תגובות

הזוכים בפרסי רפפורט למצוינות בתחום המחקר הביו-רפואי לשנת 2016 הם פרופ' ינון בן-נריה, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית  וד"ר עידו עמית, ממכון ויצמן למדע. הפרס יוענק לשני החוקרים ביום שני השבוע לעל מחקריהם והישגיהם בתחומי הסרטן והגנומיקה. הפרס מוענק מדי שנה למי שמוגדר כ"חוקר בכיר" - ומקבל פרס בגובה 60 אלף דולר ולצדו "חוקר הצעיר" – שנהנה מפרס בגובה 40 אלף דולר, שמוענק על ידי קרן ברוך ורות רפפורט.  

הפרס מוענק לבן-נריה עבור תרומת להבנת הקשר בין דלקת כרונית לסרטן ולמלחמה בטיפול בלוקמיה חריפה. הבסיס הביולוגי לקשר בין דלקת כרונית וסרטן נותר מעורפל עבור המדע והרפואה שנים רבות. בן-נריה ועמיתיו מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, חוקרים את הקשר בין דלקת לסרטן בחיות הנושאות סוגי סרטן השכיחים גם בבני אדם. במסגרת המחקרים זיהו החוקרים את המפתח הראשון להבנת הקשר, שנצפה לראשונה כבר לפני 150 שנה, ומצאו שהוא מופעל בדלקת וכתגובה מייצר חלבונים המגנים על תאי סרטן צעירים ממוות ובכך מאפשרים את התרבותם. 

ד"ר עמית (מימין) ופרופ' בן-נריה
מכון ויצמן למדע והאוניברסיטה העברית

בהמשך זיהה צוותו של בן-נריה תגובות דלקתיות מטיפוס חדש השכיחות בגידולים סרטניים, כולל דלקת סמויה, המתגלה רק באמצעים מיוחדים, ומסייעת להתפתחות סרטן. החוקרים מצאו כי תרופות נוגדות דלקת דמויות אספירין מדכאות את הדלקת הסמויה בעכברים נושאי סרטן. חוקרים סבורים כי בכך טמון ההסבר לאפקט האנטי-סרטני המרשים של טיפול ממושך באספירין בבני אדם. לאבחון דלקות סמויות ובלתי שגרתיות עשויה להיות חשיבות רבה בהצלחת המעקב והטיפול בסוגי סרטן רבים ובמעבדתו של בן-נריה שוקדים על פיתוח כלים לסיווג סוגי הדלקת והבנה של התפתחותם.

בנוסף על ההישגיו במחקר ביו-רפואי היה מעורב בן-נריה בפיתוח המעכבים היעילים הראשונים לחלבון Bcr-Abl המחסלים תאי לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML). בסופו של דבר, סללו מחקרים אלה את הדרך לפיתוח תרופת הדגל לטיפול במחלה זאת Gleevec. בנוסף מפתחים כעת במעבדתו בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, סוג חדש של מעכבים המתמקדים באנזים מזרחן חלבונים מסוג CKI, כסוג חדש של כימותרפיה היעילה במיוחד בטיפול בלוקמיה חריפה.

לצד בן-נריה זוכה ד"ר עידו עמית, ממכון ויצמן למדע. מחקריו של עמית עוסקים בגילוי עקרונות הבסיס של תפקוד הגנום האנושי ובאופן בו הם משפיעים על תהליכי הבראה ותחלואה, בדגש על יצירת תאי הדם ופעולת מערכת החיסון. עמית ידוע בקהילה המדעית כמוביל בתחום המחקר בשם "גנומיקה של מערכת החיסון והדם (immune genomics)״, שמטרתו לאתר ולהנדס רצפים בגנום שיש להם חשיבות בתפקוד מערכת הדם (תאי הדם הבוגרים) ובתפקוד מערכת החיסון. בנוסף, הוא פיתח מודלים חדשניים שמסייעים במחקרים בתחום הרגולציה של הגן ותגובות חיסוניות.

על פי נימוקי וועדת הפרס, השיטות החדשות למיפוי "תכנית הבקרה הגנטית", שפיתח עמית, פותחות אפיקים חדשים למדידת תהליכים ביולוגיים ולהבנתם והיא אמורה לסייע בעתיד להבנת שיבושים במתגי הבקרה שמתבטאים במחלות. לפעילות מערכת הבקרה השפעה ישירה על מחלות רבות, והבנתה עשויה להביא לידי יצירת תרופות חדשות. פענוח עקרונות פעולת המתגים יאפשר לנבא את סיכוייו של אדם לחלות, או להיות בעל תכונות ייחודיות, רגישות לתרופות ועוד. מחקריו יוצרים גישות חדשות לאימונותרפיה (הפעלת מערכת החיסון), שהן תרופות העתיד למיגור סרטן. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו