בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארגון הבריאות העולמי: ישראל נמצאת בסיכון בינוני להתפרצות הנגיף זיקה

17 מדינות נוספות באירופה נמצאות ברמת סיכון זו ו-36 מדינות נוספות נמצאות בסיכון נמוך. הסיכוי להתפרצות הנגיף נקבע לפי מיקום גיאוגרפי ובהתאם לתפוצת יתושי אדס. 80% מהמדינות ערוכות ברמה טובה

11תגובות
ריסוס נגד יתושים בבית קברות בסוצ'י שברוסיה, במארס. הרשויות נקטו צעדי מניעה
רויטרס

ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם היום (רביעי) הערכה ולפיה ב-18 מדינות באירופה, ובהן ישראל, יש סיכוי בינוני להתפרצות הנגיף זיקה. ההערכה כלולה במסמך עדכני של שלוחת הארגון באירופה בנוגע לסיכון התפשטות הנגיף ביבשת בחודשי הקיץ. הסיכון להתפרצות גבוה יותר במדינות שבהן יש יתושי אדס (Aedes), בדגש על יתושי "אדס מצרי", הנחשב לגורם העיקרי להפצת הנגיף. 

"העדויות החדשות מראות לנו כי קיים סיכון של התפשטות זיקה באירופה. הסיכון משתנה ממדינה למדינה", אמרה ד"ר סוזנה ג'קב, מנהלת שלוחת WHO באירופה. "באמצעות הערכת הסיכונים הזו אנחנו רוצים ליידע את המדינות השונות ולהיערך מדינה בהתאם לרמת הסיכון בה. אנו קוראים למדינות בעלות הסיכון הגבוה יותר להתפרצות לחזק את יכולותיהן ולקדם פעילויות שימנעו התפרצות נרחבת".

53 מדינות אירופיות, בהן חיים כ-900 מיליון בני אדם, חברות כיום בארגון הבריאות העולמי. הערכת הסיכונים שביצעו בארגון מבוססת על שני גורמים עיקריים: הסבירות של התפרצות ראשונית בכל מדינה ויכולתה של כל מדינה לבלום את ההתפרצות עוד בשלביה הראשוניים. על פי הארגון, בקרב כ-80% מהמדינות קיימת היערכות טובה להתמודדות ראויה עם התפרצות אפשרית.

לפי WHO, יש כמה גורמים שעשויים להשפיע על סיכוני ההתפרצות: מיקומה הגיאוגרפי של המדינה, תנאי האקלים ותנועת בני אדם מאזורים נגועים כיום. עם זאת, כיוון שהמרכיב העיקרי בהעברתו של הנגיף הוא היתושים הנושאים אותו, חלוקת רמות הסיכון מתמקדת במדינות שבהן נפוצים יתושי האדס המצרי או יתושי "אדס הנמר האסייתי", הנחשב לאמצעי העברה משני של הנגיף.

ריסוס נגד יתושי אדס מצרי בריו דה ז'ניירו, בינואר. יתוש זה נחשב לגורם העיקרי להעברת הנגיף
Leo Correa/אי־פי

על פי ארגון הבריאות העולמי, 17 מדינות באירופה וישראל נמצאות ברמת סיכון בינונית בשל נוכחות של אדס הנמר האסייתי בשטחן. 36 מדינות באירופה (66% מכלל מדינות היבשת) נמצאות בסיכון נמוך בשל תנאי האקלים השוררים בהן. הארגון טרם פרסם את רשימת המדינות הכלולות בכל קבוצת סיכון. "אנו ערוכים לתמוך במדינות אירופה במקרה של התפרצות זיקה", אמרה ד"ר נדרט אמרילו, מנהלת המרכז למחלות מדבקות וביטחון בריאות ב-WHO אירופה. 

על רקע התפרצות אפשרית פועל ארגון הבריאות העולמי להדרכת אנשי מקצוע, יצירת תשתית מעבדתית טובה ומהירה לאבחון מקרי זיקה ומערכי הסברה ותקשורת לצמצום הסיכון בקהילה. בחודש הבא תתקיים התייעצות אזורית בפורטוגל כדי לעמוד על התקדמות ההיערכות של המדינות לקראת התפרצות אפשרית. בינואר השנה קיים ארגון הבריאות העולמי ישיבת חירום בעקבות "ההתפשטות העוצמתית" של זיקה. "בשנה שעברה אותרה המחלה במדינות אמריקה הלטינית, שם היא התפשטה באופן פתאומי ועצום", אמרה אז מנכ"לית הארגון, מרגרט צ'אן. בארגון העריכו כי שלושה עד ארבעה מיליון בני אדם יידבקו בנגיף.

הסיכון להידבקות בישראל

בישראל, שבה קיימים יתושי אדס מסוג הנמר האסייתי, התמקדו ההנחיות של משרד הבריאות עד כה בעיקר במטיילים המבקרים או שבים מאחת המדינות הנגועות. בפברואר פרסם משרד הבריאות הנחיות לרופאים, למרפאות ולבתי החולים, אך גם לנוסעים למדינות שבהן מתרחשת העברה פעילה של הנגיף ולשבים מהן, וכן למי שקיים יחסי מין עם אותם אנשים. מטרת ההנחיות היא למנוע הדבקה ולהבטיח גילוי מוקדם של נזקים פוטנציאליים של הנגיף. בהמשך לכך הוחלט לכלול את המחלות "זיהום הנגיף זיקה" ו"תסמונת נגיף הזיקה בילוד" לרשימת המחלות המחייבות דיווח מיידי למשרד הבריאות.

גם המשרד להגנת הסביבה עוקב אחר הפרסומים בנושא יתושי אדס ונגיף הזיקה, כולל הפרסומים של WHO. מהמשרד נמסר כי יתוש הנמר האסייתי אכן עלול להיות גורם להעברת הנגיף, גם בישראל. עוד נאמר כי ארגון הבריאות העולמי פרסם מפת סיכונים הכוללת את ישראל כמדינה שעלול להיות בה העברת נגיף. יצוין כי יתושי אדס מצרי לא מצויים בישראל וגם לא ברוב מדינות אירופה. 

נגיף הזיקה מוכר למדע כבר יותר מ-60 שנה, מאז התגלה לראשונה באוגנדה. הוא נחשב לווירוס לא מזיק במיוחד וברוב המקרים האדם הנגוע לא יידע כלל שהוא נדבק בו. ברוב המקרים המחלה אינה מלווה בסכנה או בסימפטומים קשים. אלה כוללים בעיקר חום בינוני ופריחה, החולפים מאליהם תוך כמה ימים. ככל הידוע חלק קטן מהמקרים עלול להוביל לתסמונת נוירולוגית בשם "גיאן ברה", שברוב המקרים גורמת לשיתוק זמני.

הקשר של הנגיף לתופעת המיקרוצפליה (קטנות ראש) אצל ילודים החל בשנה שעברה כהשערה, לאחר שנמצאה התאמה בין מספר לא מבוטל של נשים הרות שנדבקו בנגיף ובין מקרי מיקרוצפליה. מאז בוססה הטענה באמצעות מחקרים, ולרופאים ברור כי קיים קשר בין העלייה בהידבקות הנגיף ובין מקרי המיקרוצפליה אצל תינוקות. במקביל, טוענים חלק מהרופאים כי תופעת המיקרוצפליה היא רק ביטוי אחד של ההידבקות בנגיף אצל עוברים, ומעריכים כי הנגיף אחראי לשורה ארוכה של מחלות ונזקים נוירולוגיים אצל ילודים שטרם נחקרו.

להודעת ארגון הבריאות העולמי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו