בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדרך לארון התרופות: גלולה מסם קטמין לטיפול באובדנות

חברה ישראלית־אמריקאית פיתחה תרופה המתבססת על חומר ההרדמה קטמין, ומפחיתה מחשבות אובדניות בקרב סובלים מהפרעה דו־קוטבית. הניסויים בתרופה צפויים להסתיים עד סוף 2017

9תגובות

תרופה חדשה המבוססת על קטמין, סם הזייתי המשמש גם כחומר הרדמה, עתידה לסייע לסובלים מהפרעה דו־קוטבית להתמודד עם מחשבות אובדניות ובכך למנוע מהם לשים קץ לחייהם.

חברה ישראלית־אמריקאית בשם NeuroRx סיימה בהצלחה את השלב השני בניסוי בתרופה, הקרויה "Cyclurad", ובקרוב היא צפויה להתחיל את השלב השלישי של הניסויים הקליניים, בו ישתתפו כ-150 חולים. הניסוי יתקיים בעשרה מרכזים רפואיים בעולם, בהם גם שני בתי חולים ישראלים. לצד הקטמין, התרופה החדשה מורכבת גם מתרופה ותיקה לשחפת, שכבר אינה נפוצה, בשם "d-cycloserine" וכן מתרופה אנטי־פסיכוטית בשם "lurasidone". השילוב בין שלושת החומרים הוא פטנט מוגן של החברה. לאחר השלמת סדרה של ניסויים קליניים עד סוף שנת 2017, צפויה החברה לקבל אישור סופי במסגרת המסלול המקוצר של ה-FDA לפיתוח התרופה.

קטמין. שימש במשך עשורים כחומר הרדמה
VOISIN / Phanie

הפרעה דו־קוטבית, המוכרת גם כ"מאניה־דיפרסיה", היא מחלה הגורמת לתנודות חריגות במצבי הרוח ופוגעת ביכולתו של החולה לתפקד. בשונה משינויים במצבי הרוח המוכרים לאדם הבריא, התסמינים אצל הלוקים בהפרעה מופיעים באופן קיצוני ויש להם השפעה דרמטית על חייהם. בין היתר, הם עלולים לגרום לפגיעה במערכות יחסים ולתפקוד לקוי במסגרות של עבודה ולימודים. יתרה מכך, חלק מהלוקים בהפרעה הופכים לאובדניים וזקוקים לטיפול ותשומת לב מיידית. לעתים הם מדברים על רצון להתאבד או למות, וחשים אובדן תקווה, חוסר אונים, או נטל על הסביבה. התרופה החדשה אמורה להפחית או אף להעלים את אותן מחשבות והתנהגויות אובדניות.

חברת NeuroRx הוקמה על ידי האחים פרופ' דניאל ג'אויט וד"ר ג'ונתן ג'אויט – הראשון פסיכיאטר וחוקר מוח, והשני מנתח עיניים שמאחוריו שורה של פיתוחים רפואיים. השניים עשו עלייה מניו יורק ומתגוררים כיום בישראל. בשבוע שעבר הוכרזה החברה כזוכה בתחרות הסטארט-אפ בכנס BIOMED IATI שהתקיים בישראל. התרופה שהם מפתחים מכוונת לרצפטור כימי במוח בשם NMDA, שדניאל ג'אויט הקדיש את הקריירה שלו להבנת תפקידו במחלות פסיכיאטריות. "כשמישהו נפטר מסרטן, אנו מאשימים את המחלה ומחפשים מרפא, אך כשמישהו מתאבד אנו נוטים להאשים את החולה, למרות שאובדנות היא גם מחלה שמונעת על ידי מסלולים כימיים במוח", אומר ג'ונתן ג'אויט, מנכ"ל החברה.

לדבריו, אובדנות נתפסת זה שנים רבות כשלב סופני וקטלני של דיכאון, כאשר למעשה זהו תהליך פיזיולוגי ייחודי המתקיים במוח במסלולים שונים מאלה שמניעים דיכאון. "כיום, כל תרופה למניעת דיכאון ידועה כמגבירה את הסיכון להתאבדות למרות שהיא מפחיתה סימפטומים של דיכאון", הוא מוסיף בשיחה עם "הארץ", "המצב הוא שאין כיום מענה יעיל לאנשים הללו, והפתרון היחיד הוא לנעול אותם בבתי החולים או לטפל בהם בנזעי חשמל – טיפול קשה שהרבה מהמטופלים מסרבים לקבל".

השלב השני של הניסויים הקליניים בתרופה נערך בבית החולים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ובבית החולים הפסיכיאטרי "הרצוג" בירושלים, וכלל 21 חולים שקיבלו את התרופה החדשה לצד קבוצת ביקורת של 40 חולים שקיבלו תרופת דמה. לדברי ג'ונתן, תוצאות הניסוי היו טובות ואצל למעלה מ-50% מהחולים נרשם שיפור משמעותי במצבם. עם זאת הוא מספר כי בקהילה הרפואית והמדעית נזהרים עדיין מלפתח ציפיות. "אחרי עשור מאכזב, שבו לא פותחו עבור האנשים הללו תרופות יעילות, רופאים ומדענים ממתינים להוכחה המוחצת שתגיע עם מחקר גדול יותר. החולים הללו זקוקים לעזרה דחופה. לא ספרו אותם עד כה והם הודרו מכל המחקרים הפסיכיאטריים", הוא טוען.

השימוש בקטמין, שבמשך עשורים שימש כחומר הרדמה, הפך לפופולארי בשנים האחרונות בתחום הטיפול הפסיכיאטרי, ונעזרים בו על מנת לטפל במקרי דיכאון קשים המאופיינים בנטייה לאובדנות. מעמדו כתרופה פסיכיאטרית אמנם לא מוסדר, אך בכל זאת הוא ניתן באמצעות עירוי לווריד בחדרי מיון בחלק מבתי החולים, למטופלים המגיעים במצב נפשי קשה לאחר ניסיון התאבדות. במקביל, כפי שדווח בעבר ב"הארץ", השימוש בו זולג גם למרפאות ציבוריות וקליניקות פרטיות. בניו יורק, למשל, צצים מכוני קטמין פרטיים רבים אשר מציעים טיפול בעירוי קטמין תמורת מאות דולרים למנה. בעוד נוגדי הדיכאון הקונבנציונליים (תרופות ה-SSRI) פועלים על המוליך העצבי סרוטונין ועל מוליך עצבי אחר בשם נוירואדרנלין, הקטמין פועל באמצעות חסימת קולטנים מסוג NMDA המרוכזים בקליפת המוח ובהיפוקמפוס, וממלאים תפקיד חשוב בפעולת הזיכרון ובתפקודים קוגניטיביים אחרים.

התרופה החדשה של האחים ג'אויט, אם תאושר, תהיה תרופת הקטמין הראשונה שתיכנס לארון התרופות הפסיכיאטרי היומיומי בדלת הראשית. היא תגיע בצורת גלולה אותה ייטלו המטופלים אחת ליום. אם יסתיים הניסוי בהצלחה, תוכל התרופה להפוך למסחרית כבר ב–2018.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו