בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יו"ר איגוד יצרני המזון: "אין מזון לא בריא - יש בריא ובריא יותר"

על רקע הקמפיינים לתזונה נכונה והמאבק בסוכר ובמלח, גובר המתח בין בכירי תעשיית המזון למשרד הבריאות. מנכ"ל המשרד על קמפיין החטיפים שנגנז: "הוכחנו שיש לנו נבוט ביד"

157תגובות
מסעדת מזון מהיר בניו יורק
בלומברג

"צריך להוציא את המושג 'מזון לא בריא' מהלקסיקון. אין דבר כזה 'מזון לא בריא' אם משרד הבריאות אישר אותו. מזון לא בריא הוא לא חוקי ואסור לשימוש ולשיווק. יש 'מזון בריא' ויש 'מזון בריא יותר'", כך אמר אתמול (שלישי) איציק תמיר, יו"ר איגוד יצרני המזון ולשעבר מנכ"ל קוקה-קולה ישראל, במסגרת פאנל בכנס "מערכות מזון בנות קיימא" שנערך באוניברסיטת תל אביב. 

בשלב זה נראה כי התקופה הנוכחית לא תירשם כתור הזהב של יצרני המזון בישראל. גם אם במשרד ובתאגידים ימהרו לנסות ולהרגיע את הרוחות, המתח בין תעשיית המזון ומשרד הבריאות הולך ומתעצם בשבועות האחרונים. הוא נבנה לכדי התנגשות חזיתית בלתי נמנעת, על אף ההצהרות החוזרות על הרצון והצורך לקדם תהליכים, ולמרות שיתוף נציגי התעשייה בוועדת הרגולציה לקידום מזון בריא.

תאגידי המזון מתמודדים עם חוסר אומן ציבורי חסר תקדים בישראל ובעולם. בישראל, כמו גם בעולם, השיח הציבור התעורר עוד בטרם יצאו לדרכן תוכניות לשינוי התזונה בישראל. המידע המגיע מארגון הבריאות העולמי אודות נזקי מזון, מנשב גם מלשכתו של שר הבריאות והנהלת המשרד, שם שוררות רוחות חדשות שלא היו מוכרות לתעשייה עד כה. ההתבטאות של ליצמן נגד תעשיית המזון המהיר, קמפיין הסוכר המטלטל שרץ מאז מארס, וקמפיין המלח (שנגנז כעבור אבל ממשיך להתרוצץ ברשת ולצבור צפיות) - לא מתקבלים בחיוך בתעשיית המזון חרף המאמצים לשדר עסקים כרגיל.

"אין שום מתח", פסק תמיר, "יצרו בתקשורת תמונה כאילו שיש את 'הרעים' - יצרני המזון, שכל מה שהם עושים זה לחשוב איך מחבלים בבריאות הציבור ונותנים לו לאכול דברים לא בריאים, ומצד שני יש את הרגולטורים - שהם גיבורי־על ששומרים על הגלקסיה מפני יצרני המזון המרושעים. זה ממש לא ככה. יש לנו אחריות אדירה כלפי הצרכנים שלנו ואנחנו עושים הכל כדי לספק להם את הכי טוב שיש".

קמפיין משרד הבריאות

שר הבריאות אמר לא פעם כי מופעלים על המשרד לחצים. אמירותיו בגנות רשת מקדונלד'ס זכו לתגובה פרסומית תקיפה מצד הרשת, שקשה היה להתעלם מהטון הלגלגני שלה כלפי שר הבריאות. קמפיין הסוכר שעלה לאוויר במארס האחרון - בו מופיע בקבוק משקה עם פקק אדום וללא תווית - הקפיץ את בכירי קוקה־קולה ישראל ואיגוד יצרני המזון אל משרד הבריאות.

הקמפיין נגד חטיפים מלוחים - קטגוריית מזון שהיקף המכירות שלה בישראל מתקרב ל-400 מיליון שקל בשנה - נגנז בתוך יממה. "לא התקשרו אלינו מהתעשייה", מבהיר מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב. "לא אלי ולא אל השר. גם לא היתה כאן בהלה. היתה אצלנו הבנה שמכיוון שמדובר בתהליך ארוך טווח ומורכב אנחנו צריכים לעבוד עם התעשייה. אני לא אומר את זה בהתנצלות. ראינו את הכוח של הקמפיין ומה הוא יצר, והוכחנו שיש לנו נבוט ביד, ואם צריך נשתמש בו. הכי קל ופופולארי זה לייצר נרטיב של מלחמה אבל החלטנו שזה הזמן לתת הזדמנות לשינוי".

איציק תמיר
ניר קידר

בלי כוכבית אזהרה

בפועל, קשה לקבל את הרושם שתאגידי המזון נענים ליד המושטת ומבינים את עומק השינוי שחל בציבור הישראלי בכל הקשור לתזונה ולהשלכותיה הבריאותיות. בתעשיית המזון חוזרים שוב ושוב על המנטרה כי התעשייה עצמה היא זו שמובילה שינויי עומק ל"הבראת מוצרי המזון" שהיא משווקת לציבור.

"אנחנו עוקבים זה שנים אחרי הנתונים. הם קיימים בעולם ולא רק בארץ. תעשיית המזון עושה את זה תקופה", טענה ענת גרוס שון, מנכ"לית חטיבת החלב של תנובה. "אני מרשה לעצמי לומר שגם הציבור לא נמצא איפה שאנחנו נמצאים כיוון שאנחנו מנטרים את השיח הציבורי ואת התפיסות הצרכניות, גם ברשתות החברתיות. השיח הציבורי נמצא אפילו אחרי משרד הבריאות - הוא מדבר על שומן וקלוריות, על ממתיקים מלאכותיים, חומר משמר וצבעי מאכל. הסוכר והמלח לא נמצאים במקום שהם צריכים להיות. אני לא מכירה צרכנים שמתו מצבעי מאכל אבל אין ספק שסוכר ומלח כן הורגים".

ההחלטה של קבוצת תנובה לצאת לפני חמש שנים במהלך להפחתת סוכר ונתרן במוצריה, בדגש על מוצרים לילדים, לדבריה, נחלה הצלחה. "בחרנו להשיק את התוכנית עם המוצר שוקו. ואחרי פיתוח טכנולוגי הגענו לשוקו מופחת סוכר ב-30%, היום כבר הגענו ל-40%", אמרה בגאווה. אבל כאשר היא נשאלת כמה כפיות סוכר כולל המוצר לאחר ההפחתה, הטון מעט משתנה. "עדיין יש בו הרבה סוכר יחסית - אין ספק. שתיים וחצי כפיות סוכר. אבל אנחנו ממשיכים לעשות תהליכים כמו הפחתה של נתרן במוצרי בסיס כמו קוטג' וגבינה לבנה".

"הצרכן מקבל את המתיקות עוד בחלב אמו"

בשלושת העשורים האחרונים הפכו מוצרים עתירי סוכר ונתרן למרכיב דומיננטי בתעשיית המזון המעובד, ומכאן גם בתפריט היומיומי של הציבור הישראלי. תהליך הגמילה מהתלות הפיזיולוגית באותם מוצרים שעוברת החברה הישראלית, מצטרף לתהליכי שינוי מדיניות כמו הוזלת מוצרים בריאים, והנגשת מידע הסברתי שנעשו לאורך השנים.

ריכוז הנתונים שפורסמו באחרונה על הקשר בין צריכת סוכר ונתרן לבריאות הציבור, הם קשים לעיכול ואינם מותירים מקום לספק באשר לעומק התלות ולנזקיה. 1.7 מיליון ישראלים (25% מהמבוגרים ו-14% מהילדים) סובלים מהשמנת יתר. כשמדובר בילדים, אחד מכל חמישה בכיתה א' סובל מעודף משקל, ולקראת כיתה ז' מזנק השיעור לכ-30%. צריכת המשקאות הממותקים בקרב ילדים בישראל, מעל ל-40% לבנות ו-45% לבנים בממוצע - גבוהה מבארה"ב והרבה מעל הממוצע העולמי. עלות ההשמנה למערכת הבריאות בישראל נאמדת בכ–6 מיליארד שקל בשנה, כאשר שני שלישים מעלויות עקיפות, כמו אובדן כושר עבודה, ימי מחלה וטיפול סיעודי. בין 2002 ל–2014 עלו משמעותית שיעורי התחלואה בסוכרת, בעיקר בקרב בני מעמד חברתי־כלכלי נמוך - שבו זינק השיעור מ-7.5% ל-25.5%. לאלה מצטרפים עוד כ–600 אלף ישראלים במצב של טרום סוכרת ו–800 אלף ישראלים עם כבד שומני, תוצר מובהק של תזונה לקויה.

אל מול אלה טוענים בתעשייה כי קשה מאוד למכור כיום מוצרים פחות מתוקים ומופחתי מלח. "הצרכן מקבל את המתיקות עוד בחלב אמו", אמר תמיר במהלך הכנס שנערך על ידי הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, מרכז מן - אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ניו יורק. "זה יומרני לנסות ולשנות את הכול ביום אחד. יצאו מאות אם לא אלפי מוצרים ללא או מופחתי סוכר — כמעט כולם נכשלו. הם לא נקלטו על ידי הציבור כי הם לא היו מספיק טעימים. זו בעיה לא פשוטה".

אבל הטון המפויס משני הצדדים מלווה בחשש מתמיד מצד אנשי התעשייה, שעדיין לא יודעים בבירור מהו עומק השינוי שמצופה מהם לבצע, בעיקר מה עלותו. "לא יתקדם כלום אם לא יהיה שיתוף פעולה מצד התעשייה", הבהיר תמיר. "רגולטור ומשרד ממשלתי, גם עם הנבוט, לא יודע להוביל שינויים. זה לא יקרה ולא בגלל שאנחנו לא רוצים. זה טיבו של רגולטור. ולכן מלכתחילה הצענו למשרד לשלב ידיים עם התעשייה, רק ככה זה יקרה. לפני שזורקים לאוויר דברים שאי אפשר לבצע, צריך לשמוע מהתעשייה מה היא יכולה לעשות ולעשות את זה באופן הדרגתי".

מאיגוד תעשיות המזון נמסר: "מיותר לציין וכל בר דעת מבין כי מזון המוגדר 'מזיק' משמעו מזון מקולקל. כוונתו החדה והברורה של מר איציק תמיר בפאנל היתה שאסור שמזון מקולקל יוצע למכירה וחובה לסלקו מהמדפים על פי החוק. כוונת דבריו נגעה באופן חד־משמעי למוצרים מקולקלים, שאינם ראויים למאכל אדם. כל פרשנות אחרת הינה מוטעה ומטעה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו