בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הבריאות מאשר לראשונה: כ-4,000 פגועי נפש נקשרים מדי שנה במוסדות פסיכיאטריים

בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת מסר מנכ"ל משרד הבריאות נתונים על היקף השימוש בפרקטיקה, הנעשית על בסיס קבוע במוסדות ובבתי החולים הכלליים

24תגובות
מיטה לקשירת מטופלים במוסד הפסיכיאטרי שער מנשה
רמי שלוש

כמעט 4,000 פגועי נפש נקשרים מדי שנה בבתי החולים פסיכיאטריים בישראל - כך אישר לראשונה מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בדיון שהתקיים היום (שני) בנושא קשירות מטופלים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת. את דברים אמר בר סימן טוב בדיון בתגובה לשאלה של ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני).

הפרקטיקה של קשירת מטופלים מתבצעת בישראל בכל בתי החולים הפסיכיאטריים, ובמחלקות הפסיכיאטריה בבתי החולים הכלליים, על בסיס קבוע. אף על פי כן, במשרד הבריאות לא פרסמו עד כה מספרים על היקף השימוש בפעולה הכוחנית במטופלי בריאות הנפש.

במארס האחרון פרסם ארגון "בזכות" דו"ח מקיף בנושא קשירת מטופלים בישראל. על פי ממצאי הדו"ח, בשנת 2014 לבדה נקשרו 3,316 מטופלים, מתוך 14,300 מטופלים שאושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים באותה שנה – 23% מהמטופלים, כמעט כל מטופל רביעי, פי שלושה עד תשעה ביחס למקובל במדינות המערב. מספר הנקשרים, על פי מנכ"ל המשרד, הוא גבוה יותר אפילו מזה המופיעה בדו"ח. 

סעיף 34 לחוק טיפול בחולי נפש קובע כי ניתן לקשור מטופלים כאשר קיימת סכנה שהמטופל יפגע בעצמו או בזולתו או כדי להעניק לו טיפול רפואי. על פי הדו"ח, הכולל גם עדויות רבות של מטופלים, השימוש בקשירה מבוצע כפתרון למצב של אי שקט במחלקה, תוך שימוש בכוח רב, רמיסת כבודם וזכויותיהם של המטופלים. בדו"ח עדויות קשות ומפורטות רבות. 

בר סימן טוב אמר בדיון כי בכוונת המשרד לתגבר את המערכת לבריאות הנפש בכוח אדם, באמצעים טיפוליים ובתשתיות, כדי לצמצם באופן מהותי את השימוש בקשירות המערך הפסיכיאטרי. "אנחנו מתכוונים כבר עכשיו לתת כסף לפעילות והוספת אנשי צוות בשעות אחר הצהריים", אמר המנכ"ל. "אנחנו לא מגלגלים את האחריות אל משרד האוצר. האחריות שלי היא לדאוג שבתקציב 2018-2017 תהיה תוספת תקנים. אנחנו רואים שימוש בהגבלות ובקשירות, ומנסים לבדוק איך מקומות יכולים לעשות את זה יותר טוב וללמד לשאר המערכת. במקביל, אנחנו מפתחים כלי בקרה כדי לראות מה היקפי השימוש בתופעה, וכיצד ניתן לשפר את זיהוי הסימנים המקדימים שכיום מובילים לקשירה".

מנהלת האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן-לוי, אמרה בדיון: "אנחנו לא אוהבים קשירות ובידודים ועובדים כבר יותר משמונה חודשים עם בתי החולים בנושא הזה. הפיקוח על הנעשה בבתי החולים הפסיכיאטריים נעשה בשגרה על ידי צוותי לשכות משרד הבריאות המחוזיות, ובנוסף גם הנהלת משרד הבריאות מבקרת במוסדות הללו. אנחנו נשמח לפקח הרבה יותר מקרוב. כיום מספר המפקחים לכל בתי החולים בארץ הוא פחות מ-60".

כוח רב מדי בטיפול בסחרי ישע

בתחילת החודש נחשף ב"הארץ" כי באגף לבריאות הנפש גובשה תכנית להפחתה דרמטית של השימוש בקשירות עד שנת 2018. ואולם התוכנית טרם אומצה או תוקצבה רשמית ועל המדוכה יושבת כיום ועדת היגוי שמינה מנכ"ל המשרד ואמורה להציג את מסקנותיה בתחילת החודש הבא.

הדיון בנושא של קשירת מטופלים (או "הגבלה מכאנית" במינוח המקצועי) פרץ בחודשים האחרונים לתודעה הציבורית אחרי שנים שהיה מתחת לרדאר. לפני כחודשיים סוקר בהרחבה המקרה של נועה (שם בדוי) – מטופלת חולת סכיזופרניה בת 28 , שנקשרה במשך 24 ימים במחלקה הפסיכיאטרית בשיבא תל השומר, עד שהועברה לבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע, ושם היא מאושפזת כיום. אחותה, מיכל, שהשתתפה בדיון, אמרה: "אנחנו נתנו יותר מדי כוח לאנשים שאמורים לטפל בחסרי הישע, אך מתעללים בהם. אחותי היא חולת סכיזופרניה שהמחלה החמירה אצלה בשנה וחצי האחרונות, עד שהיא הגיעה למצב שהיא חזרה מחופשה במצב פסיכוטי מאד חמור". 

לדברי מיכל, אחותה "אושפזה בשיבא ותקפה קשה את אחת האחיות, שאף אושפזה במיון. בעקבות כך היא נקשה למשך 24 ימים. לקשור אדם בארבע גפיים, לתת לו לעשות את צרכיו בחיתול, אדם בן 30 שמודע לחלוטין למה שקורה, ללא שום גירוי, לא טלוויזיה, לא מוזיקה – רק לבהות בתקרה יממות שלמות. בחדר יש צחנה של צרכים, ולנו, בני המשפחה, מאפשרים לבקר אותה רבע שעה אחת לשלושה ימים. הצוות בתל השומר העניש את אחותי 24 ימים".

מיכל הוסיפה כי העברת אחותה לבית החולים בבאר שבע, לאחר התערבות בית המשפט, שיפרה את מצבה: "היא היתה בהשגחה במחלקה פתוחה יחסית, רק בימים הראשונים", אמרה. "מאז שהועברה היא לא נקשרה מאז פעם אחת. היא עדיין חולה, אבל עובדה שיש גם דרך אחרת" .

מי שגם התייצבה מול הוועדה וסיפקה עדות קשה היא מיכל בסן, בת 32. "אני סובלת מפוסט-טראומה מורכבת, ואחת החוויות הכי קשות שהיו לי, ומלווה אותי עד היום, היא הקשירה בבית החולים לפני 16 שנה", סיפרה. בסן נקשרה, לטענתה, לאחר שחרגה מהזמן שהוקצב לה לשיחת טלפון ולא ניתקה את השיחה ברגע שאח במחלקה הורה לה לנתק.

"בתוך דקה התנפלו עלי, ילדה בת 16, ארבעה גברים וגררו אותי לחדר קשירה, בלי לראות רופא, פסיכולוג, בלי לדבר אתי בכלל", אמרה בסן. "חצי יום הייתי קשורה. הייתי מאושפזת מרצון והגעתי לבית החולים אחרי משבר קשה כי רציתי להחלים ולהרגיש טוב. למרות זאת מצאתי את עצמי קשורה בגלל עניין משמעתי. במשך ארבע שעות בכיתי וצעקתי ואיש לא ניגש. לא הייתי פסיכוטית או אלימה. התחושה היתה שהרגשות שלי, הדעה שלי, הגוף שלי – כלום לא נחשב, שאני כמו חיה".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) מתח ביקורת על כך שנושא הקשירות, והבידוד, עולה מן התקשורת ולא ממשרד הבריאות עצמו, והבטיח כי הוועדה תעקוב אחר הנושא אחת לשלושה חודשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו