בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יזע ודמעות לא יעזרו: מדוע מתאמנים לא מפתחים כושר?

חוקרי ספורט מצאו כי ישנם מתאמנים הידועים כ"לא מגיבים" לפעילות גופנית, כלומר כושרם הגופני לא משתפר ואפילו מידרדר למרות האימונים

13תגובות

האם אפשר להתאמן לשווא? ממחקרים ומניסיון אישי של מתאמנים מתברר כי לא חל כל שיפור בבריאותם ובכושר הגופני של רבים מבין המתחילים לקיים משטר אימונים, גם אחרי שבועות ארוכים של אימונים קפדניים. בקרב חוקרי כושר גופני הם ידועים כ"לא מגיבים": גופם פשוט אינו מגיב לאימונים שהם עוברים. הדבר מרוקן להם את המוטיבציה ולרוב הם חוזרים לחיים ללא פעילות גופנית. אבל במחקר שהתפרסם לאחרונה התגלה כי מי שאינו מגיב לאימונים מסוג מסוים עשוי להגיב לאימונים מסוג אחר.

תופעת ה"לא מגיבים" החלה להופיע במחקרים בתחילת העשור הקודם. המחקרים גילו כי אימונים שיפרו את הסיבולת של כלל המתאמנים, אך בבדיקה פרטנית של כל מתאמן ומתאמן ההבדלים היו גדולים ביותר. חלק מהמתאמנים שיפרו את הסיבולת שלהם במאה אחוז, ואילו כושרם הגופני של אחרים אפילו הידרדר, אף שכולם הקפידו על אותה שגרת אימונים.

מתעמלות בהונג קונג. המחקרים מראים שאין שיטת אימון שמתאימה לכולם
בלומברג

מאז גילו חוקרים אחרים שגם התגובה לדיאטות להפחתה במשקל עשויה להשתנות בצורה חדה מאדם לאדם. יש הצוברים כוח ומסה, ואחרים מאבדים משניהם. במחקר שהתפרסם בשנה שעברה ועסק באימוני אינטרוולים קצרים ואינטנסיביים, התגלה שהסיבולת של חלק מהנבדקים כמעט לא השתפרה, ואילו הכושר הגופני של אחרים השתפר פלאים.

ואולם מחקרים אלה לא נועדו לבדוק אם מי שלא מצליח לשפר את כושרו הגופני באימון מסוג אחד עשוי להצליח בסוג אחר. במחקר חדש, שהתפרסם בדצמבר בכתב העת PLOS One, כינסו חוקרים 21 גברים ונשים בריאים וקבעו את כושרם באמצעות מדידת יכולת של הריאות להעביר חמצן לשרירים ותפקודים אחרים הקשורים לכושר אירובי. כל מתנדב השלים סדרות אימונים משני סוגים שונים לחלוטין, וכל שגרת אימונים נמשכה שלושה שבועות.

החוקרים המתינו כמה חודשים לפני תחילת שגרת אימונים חדשה, כדי שכושרם הגופני של הנבדקים יחזור למצבו הבסיסי. משטר אימונים מסוג אחד כלל אימוני סיבולת רגילים: רכיבה על אופני כושר. משטר האימונים השני כלל אימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה. בסופה של כל סדרת אימונים נבדקו שוב התפקודים הגופניים.

כקבוצה, חל שיפור ניכר בכושרם של הנבדקים שביצעו את האימונים משני הסוגים, אך הפערים ביניהם היו גדולים. הכושר הגופני של כשליש מהמשתתפים באימון הסיבולת הרגיל לא השתפר או השתפר מעט. גם כושרם הגופני של שליש מהמשתתפים באימוני אינטרוולים כמעט שלא השתפר. מצבם של חלק מהמשתתפים בכל אחד משני סוגי האימונים אפילו הידרדר. כלומר, רוב המשתתפים לא הגיבו כמצופה לאחד מסוגי האימונים.

אצל כל אחד מהמשתתפים חל שיפור מסוים אחרי סדרת אימונים מסוג אחד לפחות. מי שלא הגיב לאימוני הסיבולת הגיב טוב לאימוני האינטרוולים, ולהפך. "הנתונים מעידים שאין שיטה שמתאימה לכולם", אומר ברנדון גרד, מרצה לקינסיולוגיה שפיקח על הניסוי, "עם זאת, התגלה שלכל מתאמן יש להתאים תוכנית משלו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו