בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הבריאות: עלייה בשכיחות חיידק הסלמונלה בישראל ובאירופה

מקור החיידק שאותר ב-14 מדינות באירופה הוא ביצים שיובאו מפולין, ובמשרד מעריכים כי זה גם מקור החיידק בישראל. בתחילת החודש חלו 30 ילדים בפעוטון בירושלים

4תגובות
לול תרנגולות
גיל אליהו

משרד הבריאות דיווח אתמול על עלייה בשכיחות חיידק הסלמונלה, בדגש על זן של החיידק בשם אנטריטידיס שהופיע בישראל לראשונה לפני כשנתיים וגורם כיום לחלק ניכר ממקרי ההידבקות. בחודשים האחרונים התרחשו כמה התפרצויות של החיידק, כשבתחילת החודש התפרצות שלו בפעוטון בירושלים הובילה לתחלואת מעיים בקרב 30 ילדים ולאשפוז של שניים מהם.

לפי משרד הבריאות נמצאה עלייה בשכיחות החיידק גם ב-14 מדינות באירופה, בהן בריטניה, הולנד, איטליה, הונגריה, נורבגיה ושוודיה, ולפי הערכות מקורו בביצים שיובאו מפולין. ממשרד הבריאות נמסר כי קיימת סבירות גבוהה שמקור החיידק שנמצא בישראל גם הוא בביצים, אך הדבר טרם נקבע בוודאות. דגימות שלו הועברו לאירופה על מנת לבדוק אם מדובר באותו חיידק, ותשובה בנושא תתקבל תוך מספר שבועות.

חיידק הסלמונלה כולל יותר מ-2,300 זנים, אולם פחות מ-10% מהם גורמים לתחלואה אצל בני אדם, בהם גם מספר זנים הנחשבים כאלימים אשר גורמים למחלות קשות ומסכנות חיים, אך נפוצים בעיקר במדינות העולם השלישי. כשחיידק הסלמונלה חודר למעי הוא גורם למחלת הסלמונלוזיס, שתסמיניה הם שלשולים שמלווים בכאבי בטן, התכווצויות, חום גבוה, כאבי ראש, בחילות והקאות, ובמקרים מסוימים אף כאבי מפרקים וקשיים במתן שתן. במרבית המקרים ההידבקות מתרחשת כתוצאה מחשיפה למזון מזוהם מן החי, וכמעט אינה מועברת מאדם לאדם.

"הסיבה שיצאנו עכשיו עם הודעה לציבור לא נובעת מעלייה חדה במספר מקרי התחלואה, כי אם משינויים אחרים שרלוונטיים לבריאות הציבור" הסביר פרופסור קובי מורן-גלעד משירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. "אנחנו מזהים בשנים האחרונות ריבוי מקרים שהמקור שלהם הוא מזן האנטריטידיס, שמדווח בשיעורים גדלים והולכים בהרבה מקומות בעולם. הזן הזה הרים את הראש גם אצלנו והפך להיות הזן השכיח ביותר. ידוע לנו שהזן הספציפי הזה קשור בביצים ואנחנו מנסים לאתר את המקור שלו. לכן חשוב שהציבור ינהג על פי הנחיות משד הבריאות בכל הקשור לצריכת ביצים". לדבריו, על אף שאין שינוי משמעותי במספר המקרים, התחלפות זן סלמונלה אחד באחר היא בעלת חשיבות בבריאות הציבור. "לפני כעשור היה זה זן האינפנטיס שהשתלט על כל משק התרנגולות והצלחנו לצמצם אותו רק בעזרת נקיטת פעולות שונות. אבל בטבע אין ואקום וברגע שמצליחים לבלום זן מסוים מתפתח זן אחר ואנחנו עוקבים אחרי אותם זנים ספציפיים", אמר.   

סלמונלה הוא חיידק שמחייב דיווח ישראל ונוכחותו מנוטרת על ידי משרד הבריאות – הן בבני אדם והן בבעלי חיים. ניטור הסלמונלה בישראל מתבצע בכמה אופנים על פי הדיווחים משלכות המחוזיות במשרד הבריאות מאז תחילת השנה עמד על 214 מקרים, בשנת 2016 דווחו 1,635 מקרים ובשנת 2014 – דווחו 1,727 מקרים. באופן כללי מאז 2010 טווח המקרים המדווחים למשרד עומד על כ-1,500 עד 1,750 מקרים, מתוכם כ-200 מקרי אשפוז בשנה. 

ואולם במקביל מקור מידע אחר של משרד הבריאות – המרכז הארצי לסלמונלה של משרד הבריאות, מציג מספרים גבוהים יותר וכפי הנראה תמונה מקיפה יותר, המבוססים על דגימות מעבדה ולא על דיווחי רופאים. אך נתוניה העדכניים ביותר מתייחסים לשנת 2015 – שבה נרשמו 3,340 מקרים, בשנת 2014 , נרשמו 2,567 מקרים ובשנת 2013 – 2,314 מקרים.

אבל גם אם הפער בין המספרים גדול, הם נועדו לשמש בעיקר כמדד לשינויי מגמה. ההנחה היא מספר נושאי החיידק והחולים הוא גבוה בהרבה. "אנשים לא שולחים דגימה על כל מחלה שיש להם ולכן מספרי החולים כפי הנראה הם הרבה יותר גבוהים. ההערכות שבוצעו באירופה בנוגע לתת-דיווח שקיים במקרים הללו מדברות על עד פי שלושים ממספר המקרים המדווחים", אומר ד"ר אוהד גל-מור, מנהל המעבדה לחקר מחלות זיהומיות, בביה"ח שיבא, מומחה לסלמונלה. "אחת לכמה שנים אנחנו רואים שינוי בזני הסלמונלה וזן ה אנטריטידיס הפך לדומיננטי ותפס את מקומו של זן האינפנטיס, שהיה דומיננטי מאז 2008. השינויים הללו חשובים מבחינת בריאות הציבור כי הם בין היתר מצביעים על שינוי במקור הזיהום אבל מבחינת מסר מקרי התחלואה אנחנו לא רואים בינתיים שינוי משמעותי"

עם הופעת זן האנטריטידיס נרשם באוקטובר 2015 שיא של עשור בתחלואת סלמונלה בישראל. כתוצאה מכך הפיץ משרד הבריאות אשתקד הנחיות לציבור הנוגעות לרכישה, אחסון, טיפול וצריכת ביצים ושל מזונות המכילים ביצים.

בדו"ח מבקר המדינה מ-2016 נקבע כי משרד הבריאות מתיר מכירת מזון הנגוע בחיידקים מסוכנים  כמוסלמונלה וקמפילובקטר. על פי הדו"ח, ישנם רכיבים וחיידקים מסוכנים במזון שמעבדות בריאות הציבור אינן יכולות לבדוק והמשרד לא נותן לכך מענה. בבדיקות שנערכו על ידי צוות משרד המבקר נמצאו ליקויים רבים במערך שאמור לפקח על המזון שמיוצר או מיובא לישראל ונצרך על ידי הציבור הרחב. כך למשל, קבע המבקר כי הרגולציה בתחום הפיקוח על מוצרי המזון ובדיקתו אינו יעילה.

איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית מסר כי ממצאי משרד הבריאות מדאיגים, וקרא למשרד החקלאות "להחמיר במדיניות בקרת האיכות על עוף ומוצריו גם עבור התוצרת המקומית, ובכך להגביר את בטיחות המזון לצרכן. יש לזרז ולהחיל כבר את תוכנית הניטור הארצית שהוכרזה על ידי השירותים הווטרינריים לפני כמספר חודשים גם על ביצי המאכל, ולאסור כליל שיווק ביצים מזוהמות בזני הסלמונלה הנפוצים לצרכן, כמקובל גם במדינות האיחוד האירופי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו