בתוך שנתיים, ירידה של 56% בקשירת מטופלים במחלקות פסיכיאטריות

דו"ח של משרד הבריאות מצביע על שינוי דרמטי במערך האשפוז. עם זאת, גורמים במערכת הפסיכיאטרית חוששים שמדובר במגמה זמנית בלבד, הנובעת מהלחץ הציבורי שהופעל בנושא

עידו אפרתי
עידו אפרתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חדר קשירה במרכז לבריאות הנפש שער מנשה, ב-2006
חדר קשירה במרכז לבריאות הנפש שער מנשה, ב-2006צילום: ירון קמינסקי

בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה של 56% בממוצע בשימוש בפרקטיקה של קשירת מטופלים במחלקות ובבתי חולים פסיכיאטריים. בחלק מבתי החולים הירידה בפרקטיקה זו מגיעה לכדי 90%. כך עולה מדו"ח שפרסם באחרונה האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.

נתוני הדו"ח משקפים שינוי תפיסתי שמורגש גם בקרב מנהלי בתי החולים והצוותים הרפואיים, אחרי שנים רבות שבהן לא ייחסו לעניין חשיבות. בראש ובראשונה, הנתונים מלמדים על כוחו של הדיון הציבורי והתקשורתי, ועל ההכרח שיש בשקיפות הליך האשפוז הפסיכיאטרי. בין היתר, הלחץ הציבורי, הביא להקמת ועדת ההיגוי לצמצום ההגבלה המכאנית בישראל ב-2015, שהמליצה למזער את השימוש בקשירות.

"בשנתיים האחרונות הגבלת מטופלים ובידודם עוררה הד תקשורתי נרחב אשר האיר באור שלילי את מערך האשפוז הפסיכיאטרי וחייב לעשות שינוי", נכתב בדברי הפתיחה של הדו"ח. "תחילת השינוי הוא במודעות ותפיסת אנשי הצוות, לימוד שיטות ותפיסה טיפולית שונה ושינוי תנאים ותשתיות במחלקות".

מהדו"ח עולה כי המרכז לבריאות הנפש גהה מוביל בצמצום מספר הקשירות, עם ירידה של 90%. במחצית הראשונה של 2016 הוצאו כ-50 הוראות קשירה בממוצע מדי חודש בבית החולים. לעומת זאת, במחצית הראשונה של 2017 נרשמו בו חמש הוראות קשירה בחודש. הירידה המתונה ביותר, של 40%, נרשמה בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה, שירד מכ-70 הוראות במחצית הראשונה של 2016, ל-30 במחצית הראשונה של 2017.

בגהה ירידה של 90% בקשירות מאז 2015, בלב השרון ירידה של 89%, במזור ירידה של 84%, בשלוותה ירידה של 83%, באברבנאל ירידה של 62% ובשער מנשה ירידה של 40%
צילום:

הוראות הקשירה אינן משקפות בהכרח את מספר החולים שנקשרו. על פי התקנון כיום, ההוראות נדרשות גם להארכת זמן קשירה של מטופל מדי ארבע שעות. הפחתת ההוראות משקפת, אם כן, תמהיל של שני מרכיבים: ירידה במספר החולים שנקשרו וקיצור פרקי הזמן שבהם מוגבלים החולים. לא ניתן לדעת איזה מן המרכיבים הוא דומיננטי יותר אבל כך או כך, הדו"ח משקף ירידה בשימוש הכללי בפרקטיקה זו.

דו"ח שפרסם ארגון "בזכות" במארס 2016, הראה כי כרבע מהמטופלים שמאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים ובמחלקות פסיכיאטריות בישראל, נקשרים פעם אחת לפחות – פי שלושה עד תשעה לעומת מדינות באירופה. בהמשך, אישר מנכ"ל משרד הבריאות כי כ-4,000 חולים נקשרים מדי שנה בישראל.

הבהלה לשינוי

חרף נתוני הדו"ח הדרמטיים, גורמים במערכת הבריאות הביעו חשש כי מדובר רק בשינוי זמני, ולא מהותי, הנובע מבהלה מערכתית בעקבות ההתקפה הציבורית על המערכת הפסיכיאטרית. עדויות ראשונות לכך כבר מגיעות מבין כתלי בתי החולים, שבהם עובדי סיעוד טוענים כי מדיניות הפחתת הקשירות יושמה מבלי שניתנו להם כלים חלופיים. לטענתם, הם אלה שנושאים בפועל במחיר שינוי המדיניות.

חדר קשירה בשער מנשה, ב-2006. הוראות הקשירה דרשות גם להארכת זמן קשירת מטופל מדי ארבע שעות
חדר קשירה בשער מנשה, ב-2006. הוראות הקשירה דרשות גם להארכת זמן קשירת מטופל מדי ארבע שעותצילום: ירון קמינסקי

בארגון "בזכות", שעוררו את הדיון בצמצום הקשירות ומלווים אותו מקרוב, טוענים כי הירידה הדרמטית במספר ההוראות מוכיחה כי מרבית הקשירות לא נעשו במצבי חירום או כמענה לאלימות, אלא בשגרה. לדברי הארגון, פעמים רבות פרקטיקה זו משמשת פתרון קל, זמין וזול להתמודדות עם התנהגות מאתגרת מצד מטופלים.

"נתוני ההפחתה מוכיחים כי ההחלטה לקשור מטופל היא שיקוף של תרבות מקצועית ונורמות חברתיות, ולא של כורח אובייקטיבי", אומרת עו"ד שרון פרימור, היועצת המשפטית של ארגון בזכות וחברה בוועדה לצמצום קשירות. לדבריה, כדי להבטיח את הפחתת השימוש בקשירות, על משרד הבריאות לנקוט אכיפה יעילה ולהקצות כלים ומשאבים לצוותים. "לצערנו, טרם נקבעו נהלים מחייבים בעניין, טרם שונה החוק, וטרם הוקצו לצוותים בשטח הכשרה ומשאבים שיאפשרו להם להשיג את יעדי ההפחתה הנוספים. ללא כל אלו, אנו חוששים שמדובר יהיה 'באופנה' שתחלוף, במקום מנוף לשינוי עומק במערך הפסיכיאטרי, בתרבות הטיפול ובמצב זכויות המטופלים", אמרה.

גם מנהלת האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן־לוי, סבורה כי האתגר האמיתי הוא בהטמעת השינוי לאורך זמן. "אנחנו צריכים להשקיע הרבה מאוד מאמצים, גם ברמה של תשתיות וכוח אדם. אם לא תהיה כאן מעטפת ראויה, זה לא משהו שיוכל להישמר", הסבירה.

ליו"ר הנבחר של איגוד הפסיכיאטריה ד"ר צבי פישל, אין ספק שהירידה נובעת מהבהלה שחשה מערכת הבריאות נוכח הביקורת. "בוודאי שיש אפקט של פאניקה", אמר בשיחה עם "הארץ". "זו תגובה אנושית כשאתה מותקף או מפחד. זה גרם לכך שמנהלי בתי החולים החליטו, לפני כל דבר אחר, לקבל החלטות שיש להן משמעות כלכליות, ולתגבר את כוח האדם במחלקות באמצעות שעות נוספת. אבל זה פתרון זמני שלא יחזיק לאורך זמן כי השחיקה היא גדולה. לכן דרושים עוד משאבים".

מנהל בית החולים גהה, פרופ' גיל זלצמן, אמר אמש כי "צוות בית החולים הצליח לצמצם באופן משמעותי את ההגבלות הפיזיות של מטופלים המהווים סכנה לעצמם ולאחרים, תוך שימוש בשיטות דה אסקלציה והשקעה רבה בחיפוש דרכים להרגעת החולה בטרם ההתפרצות". עם זאת, זלצמן הסכים כי "לטווח הארוך יידרשו שינויים מבניים ושינויים בכוח אדם כדי לשמר את ההישג".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ