משרד הבריאות יבחן את השפעת הרשתות החברתיות על ילדים

על רקע מחקרים המצביעים על קשר בין דיכאון לשימוש מוגבר במדיה הדיגיטלית, המשרד יקים ועדה מקצועית שתעמוד על היקף התופעה ותנסח קווים מנחים להורים ולאנשי מקצוע

עידו אפרתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תלמידי יסודי משתמשים בטאבלטים בבית ספר ביוטה, ב-2013. למצולמים אין קשר לידיעה
תלמידי יסודי משתמשים בטאבלטים בבית ספר ביוטה, ב-2013. למצולמים אין קשר לידיעה צילום: Bloomberg

משרד הבריאות מקים ועדה מקצועית, שתבחן את השלכות החשיפה הגוברת של ילדים ובני נוער לרשתות חברתיות. בראש הוועדה יעמוד הפרופ' גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה ויו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות, ובשבועות הקרובים צפוי משרד הבריאות למנות את חבריה, ובהם  פסיכולוגים, רופאי ילדים, מומחים להתמכרויות ואנשי חינוך. תפקיד הוועדה יהיה לעמוד על היקף התופעה והשפעותיה, ולנסח המלצות וקווים מנחים להורים ולאנשי מקצוע. 

הוועדה מוקמת על רקע פרסומים המצביעים על הקשר בין דיכאון לבין שימוש ברשתות החברתיות. בנובמבר פורסמו ב"הארץ" ממצאי מחקר נרחב שנערך בארה"ב, המלמדים על עלייה של 33% בדיווחים של מתבגרים על תסמיני דיכאון, חרדה ומצוקות הקשורות באובדנות.

נתונים שנאספו בישראל על ידי מוקדי הסיוע של עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), הצביעו על מגמה דומה. בתוך כך, דו"ח שפורסם בשבוע שעבר ב"הארץ", הראה שבעוד שהשימוש במדיה הדיגיטלית בישראל רק הולך ומתרחב, גיל החשיפה של הילדים רק הולך ויורד. 

"ברור לנו שיש כאן משהו משמעותי וגדול שאנחנו לא יודעים עדיין להעריך ולאמוד אותו באופן ברור", אומר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בשיחה עם "הארץ". "זה נוגע בראש ובראשונה לאוכלוסיית הילדים אבל גם לאוכלוסיית ההורים", הוא מסביר, ומפרט כי "אנחנו רואים, כמבוגרים, שגם אנחנו כבר מכורים, וגם כהורים אנחנו חווים את המאבק המורכב והאין־סופי בניסיון לשלוט על החשיפה של הילדים שלנו למסכים". 

כדי ללמוד את הנושא, הוועדה צפויה, בין היתר, גם לראיין ילדים ובני נוער על השימוש שלהם במדיה הדיגיטלית. "בסופו של דבר, כשמסתכלים על הנושא של קידום אורח חיים בריא כמכלול, אנחנו נדרשים גם להתייחס לנושא של חשיפה מוגברת למדיה דיגיטלית", אומר בר סימן טוב. "זה מהלך מורכב, שיחייב גם עבודה משותפת עם משרד החינוך". 
לדברי ראש הוועדה המיועד, גישת הוועדה "לא צריכה להיות גישה סמכותנית אלא חינוכית". "יש להציג בפני הציבור את המידע והציבור יקבל את ההחלטות", הוא מסביר. "האתגר הוא בהשגת המידע, כיוון שאין הרבה מידע והמחקר של השפעות המדיה הדיגיטלית עדיין בתחילתו". 

בדו"ח בזק למצב האינטרנט בישראל, שפורסם לפני כשבוע ב"הארץ", נידונו הרגלי הגלישה של ילדים בגילי שש עד תשע. לפי הדו"ח, בשנת 2016 צפו 51% מהילדים בגילים הללו בסרטונים ביוטיוב, 43% מהם צפו בסדרות באינטרנט, 43% מהם התכתבו באינטרנט עם חברים, 32% צפו בסרטים דרך האינטרנט ו–11% גלשו בפייסבוק.
עוד עלה מהדו"ח כי ילדים בישראל מקבלים את הסמארטפון הראשון שלהם בגיל עשר בממוצע, אולם נחשפים לתוכני וידאו ברשת הרבה קודם לכן. על פי הנתונים, 30% מההורים מאפשרים לתינוקות מתחת לגיל שנה לצפות ביוטיוב, וכ–75% מההורים לילדים בגילי שש עד תשע מנסים להגביל את זמן הצפייה שלהם. 

בתוך כך, בקו החם של עמותת ער"ן דיווחו בשנת 2017 על עלייה משמעותית בפניות, שהגיעו לכ–180 אלף, ועל עלייה חדה בעוצמת המצוקה, שבאה לידי ביטוי ביותר שיחות עם מאפיינים של סיכון לאובדנות. קרוב ל–10,000 מהפונים לקו החם היו ילדים עד גיל 17, ועוד כ–18 אלף פניות הגיעו מצעירים בני 18 עד 24.

כבר בנובמבר 2014 פרסם איגוד רופאי הילדים נייר עמדה שבו נטען כי נתוני המחקרים שנאספו עד עתה מספקים ראיות מוצקות לכך שלמדיה על כל צורותיה — בין אם היא נצרכת באופן ישיר או מופעלת ברקע — השלכות שליליות על בריאותם, התפתחותם והתנהגותם של פעוטות הצעירים מגיל שנתיים. "על כן מומלץ לאמץ את המלצות איגוד רופאי הילדים האמריקאי ולצמצם ככל האפשר את השימוש במדיה בקבוצת הגיל הזו", נכתב בנייר העמדה. בין שורת ההמלצות להורים נכתב כי "יש להגביל את השימוש באפליקציות מבוססות מכשירים אלקטרוניים לעד שעה ביום, תוך שיתוף ההורים במשחק". 

בשיחה עם "הארץ", זלצמן מצביע על ההבדלים בין דור ההורים לדור הילדים — שנולדו אל עולם שבו כבר המדיה הדיגיטלית קיימת ודומיננטית. לדבריו, "מחקרים בנושא המדיה הדיגיטלית בחקר המוח, שמתחילים להצטבר, מראים הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות הללו ברמה הנוירולוגית". לדבריו, בקרב דור הילדים "זה תופס המון זמן מהחשיבה וההשקעה הרגשית, ויש לכך השפעות".

עם זאת, זלצמן מבהיר כי "זה לא אומר שאין למדיה הדיגיטלית יתרונות ותרומות. ישנן קבוצות שלמות באוכלוסייה שלפני שהיתה האפשרות הזו — היו בבדידות נוראה. זה שינוי שצריך להתרגל אליו וללמוד אותו". לדברי יו"ר איגוד רופאי הילדים, פרופ' שי אשכנזי, "צריך למצוא את האיזון העדין בין הקדמה, שאי אפשר להתעלם ממנה, לבין הדאגה לבריאות הציבור, ובפרט של ילדים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ