בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מספר התביעות וסכום הפיצויים על רשלנות רפואית זינקו בעשור

בתי המשפט הרחיבו את הסיבות שעליהן ניתן לתבוע, ומאז 2005 שילמו המוסדות הרפואיים יותר משני מיליארד שקל. יותר ממחצית הפיצויים שולמו על רשלנות בתחומי גינקולוגיה והיריון

15תגובות

מספר התביעות על רשלנות רפואית בישראל גדל ב–30 אחוזים בתוך עשור, וסכומי הפיצויים שפסקו בתי המשפט לתובעים יותר מהוכפלו. ב–2005 שילמו גופי הבריאות הציבוריים פיצויים בסך כ–138 מיליון שקלים, וב–2015 הגיע הסכום ליותר משני מיליארדי שקלים. מספר התביעות שהוגשו עלה מ–1,184 ב–2006 ל–1,532 ב–2017. סכום הפיצוי הממוצע עלה באותה תקופה מכ–55 אלף לכ–140 אלף שקלים.

אחת הסיבות לעלייה במספר התביעות ובסכומי הפיצויים היא הרחבת העילות לתביעה. כך, הכירו בתי המשפט באפשרות של מטופלים לדרוש פיצוי על רשלנות רפואית בשל פגיעה באוטונומיה, ושל בני משפחה לדרוש פיצוי על שנות החיים האבודות של מטופל שמת בשל רשלנות.

אינפו רשלנות

עוד הוכרו תיקי הולדה בעוולה, שבהם הורים טוענים שלא קיבלו מהרופאים מידע על מומים בעובר, שהיה עשויה לגרום להם להחליט להפסיק את ההריון.בתיקים אלו פוסקים כיום בתי המשפט פיצויים בממוצע בגובה של 234 אלף שקל, עד לסכום של 650 אלף שקל לכל אחד מההורים.

הפיצויים משולמים בעיקר על רשלנות בתחומי הגינקולוגיה וההיריון. בשנים 2013–2017 שולמו 57.4% מהפיצויים בגין רשלנות בתחומים אלו, לעומת 9.9% בתחום הכירורגיה הכללית, 9.5% בתחום רפואת ילדים, 7.3% בנוירולוגיה ונוירוכירורגיה, 6.1% באורתופדיה ו–9.6% בתחומים שונים.

על פי עו"ד עומר פלד מאוניברסיטת תל אביב, שניתח תיקי רשלנות רפואית בשנים אלה, מדובר בנתון מפתיע. לדבריו, "התחום של מיילדות והריון, נודע בעולם כתחום שמאופיין במה שנקרא 'רפואה מתגוננת', כלומר, רפואה שחלק מההחלטות בה מונעות מחשש מאחריות משפטית מצד הרופאים", אמר, "זה לא במקרה ששיעור בדיקות מי השפיר בישראל גבוה מאוד ביחס למדינות המערב, למרות שזו בדיקה שכרוכה בסיכון. רופא שהורה לעשות אותה אינו נושא באחריות אם קרה משהו. לעומת זאת, רופא שנמנע ממנה כן חשוף לאחריות".

במחקרו גילה פלד כי בתיקי היריון וגינקולוגיה, בתי המשפט פוסקים לרוב לטובת התובעים, וגובה הפיצוי עשוי להגיע להגיע לעשרה מיליון שקל. גובה הפיצוי הממוצע בתיקי רשלנות רפואית בגינקולוגיה והיריון הוא 1.4 מיליוני שקלים בהשוואה לחצי מיליון שקלים בשאר התיקים.

העלייה המשמעותית במספר התביעות ובסכומי הפיצויים מטרידה את מערכת הבריאות, שתדון בנושא בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות, שיתקיים היום.

במשרד הבריאות סבורים כי הסיבה לעלייה בהיקף התביעות היא הגברת המודעות של הציבור לנושא. במשרד הבריאות גם מציינים כי עם הזמן הרחיבו בתי המשפט את אחריות המוסדות הרפואיים והעובדים במקצועות הרפואה. לדברי ד"ר אודי פרישמן, מומחה למדיניות בריאות ולרשלנות רפואית, למודעות הגוברת יש חלק בגידול בתביעות, אך יש סיבות נוספות כמו העומס על המערכת הרפואית, כניסה של טכנולוגיות חדשות ויהירות של חלק מהרופאים. "אנחנו עדיין רואים לא מעט רופאים שמרגישים איזו תחושת עליונות כלפי המטופל שלהם", אמר פרישמן. "לא פעם ולא פעמיים היחס הזה מוביל לכך שהרופא פספס והתוצאה היא רשלנות שיכולה לגורם גם למותו של החולה".

מסמך של ועדת ההיגוי של הכנס מציע סיבה נוספת לעלייה בהיקף התביעות. במסמך מצוין כי מחקרים גילו כי רופאים נוטים להעלים מידע ולא לספר למטופליהם על טעויות שעשו, ופגיעה זו ביחסי האמון עומדת בבסיס רוב תביעות הרשלנות נגד רופאים. עם זאת, במסמך כותבת ועדת ההיגוי כי "רפואה אינה מדע מדויק ולכן אין היא יכולה לערוב להצלחה מוחלטת של כל טיפול וטיפול. תקלות בטיפול רפואי הן בלתי נמנעות לעתים ולא כל משגה או תקלה בטיפול רפואי מהווים בהכרח רשלנות רפואית".

על פי המחקר של פלד, בתי המשפט פוסקים לטובת התובע ב–48% מהתביעות. מניתוח שערך עולה כי בכמחצית מהתיקים טען התובע לרשלנות בהליך הרפואי, ב–31% מהתיקים טען התובע לרשלנות באבחון, ב–16% לרשלנות בבחירת הטיפול, ב–7.5% לרשלנות בניטור מצב המטופל במחלקה וב–5.5% להתרשלות בטיפול לאחר ניתוח.

לדברי פלד, לא ידוע כמה מהאנשים שנפגעים מרשלנות רפואית מגישים תביעה, אך מחקר שנערך בהארוורד בנושא העלה ש–6% מהמטופלים עושים זאת. "הציפייה היא שכל מטופל שחווה רשלנות כזו רץ להגיש תביעה, אבל זה כנראה רחוק מהמציאות. הנושא לא נחקר בישראל אבל ישנם רמזים לכך שזה לא שונה בהרבה", הסביר.

במערכת הבריאות עוסקים כיום בחיפוש אחר דרכים חדשות להתמודד עם הרשלנות הרפואית, מחוץ לכותלי בתי המשפט. לדברי פרופ' זמיר הלפרן, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, "ההוצאה של ישראל בגין רשלנות רפואית היא גבוהה ביותר. אולמות בית המשפט אינם הזירה האידיאלית להתמודדות עם מקרים רפואיים מורכבים, ללימוד ולהפקת לקחים של המוסדות הרפואיים. מכאן, שהגיע הזמן לרפורמה אמיתית בתחום הרשלנות הרפואית בישראל שתיטיב גם עם המטופל ועם מערכת הבריאות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו