בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכורים למזון מעובד: צריכת הנתרן בישראל כפולה מהמומלץ

לפי סקר מקיף, צריכת המלח הממוצעת בישראל היא 9.57 גרם ביום, ולא ירדה בחמש השנים האחרונות חרף תוכנית של משרד הבריאות. במשרד מקווים שסימון המוצרים עתירי הנתרן יוביל לשינוי

12תגובות
סופרמרקט במודיעין, לפני שנתיים
אילן אסייג

צריכת המלח בישראל כמעט כפולה מהכמות המומלצת, לפי סקר שערך משרד הבריאות. הצריכה המומלצת היא חמישה-שישה גרמים ביום, בעוד הצריכה הממוצעת היא 9.57 גרם. נתוני הסקר הוצגו היום (שני) בכנס השנתי של איגוד רופאי בריאות הציבור. תוכנית לאומית הושקה לפני חמש שנים, אולם מאז לא חל שינוי משמעותי בצריכת הנתרן.

צריכה גבוהה של נתרן - המרכיב 40% מהמלח - מגבירה את הסיכון לפתח מחלות, כמו יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי, סרטן הקיבה ואי ספיקת כליות. 75% מהמלח מגיע ממזון מעובד, שמהווה חלק גדול מהתפריט, כ-15% מהוספת מלח שולחן וכ-10% במזונות באופן טבעי. 90% מצריכת הנתרן מקורה במלח. ככלל, ילדים ומבוגרים צורכים יותר נתרן מהמומלץ, והצריכה עולה עם הגיל. 

מקורות הנתרן העיקריים אינם מוכרים כמלוחים במיוחד, ובמקרים רבים הטעם כמעט אינו מורגש בהם. מדובר במאכלים יומיומיים, כמו לחם ומזון מעובד. 

מטרת התוכנית של משרד הבריאות היתה להפחית את צריכת המלח ל-2.3 גרמים ביום - כמות הנמצאת בכפית מלח - עד 2020. במשרד העריכו אז כי הצריכה הממוצעת בישראל לאדם בוגר נעה סביב 10-9 גרם מלח. התוכנית קראה לשיתוף פעולה עם תעשיית המזון, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר וקופות החולים.

מלח

בנוסף, גובשו המלצות להפחתה הדרגתית בצריכת המלח באמצעות הגברת המודעות וקנייה נבונה. במשרד המליצו לקרוא את תוויות המזון ולהעדיף מזונות בעלי תכולה נמוכה יותר של נתרן, או שימוש בתחליפי תיבול, לרבות עשבי תיבול טריים ומיובשים. פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת המחלקה לתזונה במשרד הבריאות ומעורכי הסקר, התייחסה לרפורמת סימון המזון המתוכננת של משרד הבריאות: "רבים לא מסתכלים על רמת הנתרן על גב האריזות. אנחנו מקווים שהוספת התוויות עד 2020 תעודד בחירה של מוצרים דלי נתרן".

הסקר בוצע על ידי אגף התזונה במשרד הבריאות ופרופ' נפתלי שטרן מביה"ח איכילוב, במסגרת תכנית "אפשריבריא" של משרד הבריאות. זו הפעם הראשונה שצריכת הנתרן בישראל נבדקת באמצעות בדיקות שתן, שנחשב למדד המדויק ביותר.

עורכי הסקר כתבו כי "מהממצאים עולה הצורך לשפר את הבנת האוכלוסייה באשר לנזקים הבריאותיים מצריכת יתר של נתרן, עם דגש על חינוך לשינוי הרגלי שימוש במלח בבית כולל במוצרים עתירי נתרן. יש לבצע סקר חוזר בעוד שלוש-ארבע שנים על מנת לבחון את השפעת הסימון בחזית האריזה ופעולות ההסברה שציינו על צריכת הנתרן והידע של הציבור".

"מאחר ואנחנו לא יודעים במדויק מה היתה רמת הצריכה לפני כמה שנים קשה להשוות", אמרה אנדוולט, "אנחנו יודעים שישנה ירידה של כמויות נתרן במזונות מעובדים, למשל בגבינת קוטג' יש היום 30% פחות נתרן מבעבר". 

הסקר, שנערך בשנתיים האחרונות, כלל 639 משתתפים בגילי 20 עד 67. הוא מבוסס על שאלונים, בדיקות שתן, בדיקות דם ודופק. החוקרים השתמשו בסקר מדד הפרשת נתרן בשתן המבטא 85%-90% מהנתרן הנצרך. הממצאים העלו כי הפרשת הנתרן הממוצעת ליממה עמדה על 3,831 מ"ג. גברים צרכו 4,362 מיליגרם בממוצע לעומת 3,381 בקרב נשים. הסקר מצא הבדלים בצריכה בהתאם למשקל הגוף: משתתפים שמשקל גופם היה יותר מ-90 קילוגרמים, הפרשת הנתרן הגיעה ל-4,704 מיליגרם, ואצל מי שמשקל גופם נמוך מ-60 קילוגרמים נמצאו 2,992 מיליגרם של נתרן.

סניף בורגר קינג בהודו, בשנה שעברה. מחקר: ב-181 מתוך 187 מדינות שנבחנו צריכת הנתרן גבוהה מהמומלץ
Atul Loke / The New York Times

מחלה עולמית

בין אם רוטב סויה, קטשופ ומזון מעובד, או תבשילים – צריכת המלח המופרזת חובקת עולם. מחקר מקיף שפורסם בשנת 2014 בכתב העת הרפואי New England Journal of Medicine מצא כי כמעט כל אדם על פני הגלובוס צורך יותר מדי מלח – 3.95 נתרן ליום בממוצע. החוקרים האמריקאים שערכו את המחקר מצאו כי ב-181 מתוך 187 מדינות שנבחנו צריכת הנתרן גבוהה מהמומלץ. רק בקומץ מדינות באפריקה, כמו קניה וקמרון, צריכת הנתרן נותרה מתחת לרמה המומלצת.

בארה"ב למשל, שבה צריכת המלח הממוצעת עומדת על 9.2 גרם (וכ-3.4 גרם נתרן) נרשמים מדי שנה כ-1.65 מיליון מקרי מוות ממחלות המיוחסות לצריכה מוגברת של נתרן – הגורם המוביל ללחץ דם גבוה. אבל לא רק ארה"ב שהפכה שם נרדף למזון מעובד ותזונה לא בריאה כי אם גם במדינות כמו יפן, סין, הודו, קזחסטן, הונגריה או טורקיה.

שינוי נרשם במדינות שבהן קיימות תוכניות לאומיות להפחתת צריכת הנתרן, כמו פינלנד ואנגליה. "ישנן מדינות עם תכניות לאומיות שבהם נאסר על שימוש במלחיות במקומות ציבוריים, למשל קוסטה ריקה ואורוגוואי", אמרה אנדוולט, "בתוך שלושה שבועות אפשר להתרגל לטעמים פחות מלוחים, להפטר מה'מיסוך' של המלח וליהנות מהטעם האמיתי של האוכל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו