בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אשפוז חולים במסדרון הפך לסטנדרט, אבל למי אכפת?

המחסור במיטות אשפוז הולך ומחמיר, ובתי החולים נאלצים להשתמש בחדרי האוכל ובמסדרונות לצורכי אשפוז. נראה כי היום שבו גם הפתרונות האלה יאזלו וחולה שיגיע לאשפוז יישלח לביתו אינו רחוק

2תגובות
עומס במחלקת אשפוז
רמי שלוש

דו"ח נתוני הבריאות התקופתי של ה-OECD, שפורסם לאחרונה, מראה ששיעור מיטות האשפוז לאלף נפש בישראל הוא מהנמוכים במדינות הארגון. התפוסה של מיטות האשפוז בישראל, לעומת זאת, היא מהגבוהות ביותר.

הממוצע במדינות ה-OECD הוא 3.6 מיטות לאלף נפש. בדו"ח נמסר כי בישראל הממוצע הוא 2.3 מיטות לאלף נפש, אבל נתונים שפירסמה מחלקת המידע של משרד הבריאות מציגים מצב עגום עוד יותר - 1.8 מיטות בלבד לאלף נפש. התפוסה של המיטות בישראל, לפי הדו"ח, הא 93.8 אחוזים. נתון זה כולל גם מיטות במחלקות עיניים או מחלקות אף אוזן גרון, שבהן אי אפשר להשכיב חולים המאושפזים במחלקה פנימית. לפיכך תפוסת המיטות במחלקות הפנימיות היא 130-120 אחוזים.

מאחורי הנתונים היבשים האלו נמצאים חולים שנאלצים להתאשפז בתנאים קשים מאוד, שפוגעים בזכויות הבסיסיות שלהם. החולים חשופים לעיניו של כל עובר ושב ופרטיותם נפגעת. לעתים הם נאלצים אפילו לעשות את צרכיהם ללא כל פרטיות. למרבה הצער, אשפוז במסדרונות כבר הפך לסטנדרט בבתי חולים בישראל ומחלקות חדשות נבנות מראש עם תשתיות המתאימות לאשפוז חולים במסדרון, מתוך הנחה שמיטות האשפוז הרגילות לא יספיקו.

צעדים אלו ננקטים בלית ברירה, שכן כשחולה מגיע לאשפוז בית החולים אינו יכול לשלוח אותו הביתה. הוא חייב לאשפז אותו. כשאין מיטה פנויה מנצלים כל אפשרות קיימת, ובמחלקות רבות בוטלו חדרי האוכל לטובת מיטות אשפוז והחולים נאלצים לאכול במיטותיהם.

משרד הבריאות טוען כי יש בידיו תוכניות להוספת מיטות, אבל בפועל הן אינן מיושמות. בשנים האחרונות לא נוספו מיטות ולא נבנו מחלקות חדשות. גם אם התוכנית להוספת מיטות אכן קיימת, וגם אם יישמו אותה באופן מלא, עד שייבנו המחלקות ועד שיתווספו המיטות יעברו בין חמש לשבע שנים. בפרק זמן זה תגדל האוכלוסייה בישראל, וגם המיטות החדשות לא יספיקו עבורה. אפילו בשביל לשמור על המצב הקיים, והעגום, דרושה תוספת של 400 מיטות בשנה בערך. אלא שהתכנון הוא להוספת 200 מיטות בלבד. תוכנית כזאת מבטיחה את המצוקה של השנים הבאות.

יישום התוכניות להוספת מיטות אשפוז פירושו הוצאה קבועה של המדינה, שכן תקנים נוספים של מיטות פירושם הוספת תקנים של כוח אדם. המדינה תצטרך לשלם שכר לרופאים, לאחיות ולאנשי הצוות האחרים וכמובן להמשיך ולממן את המיטות שיתווספו.

אבל התוכניות של משרד הבריאות מוודאות כי שיעור ההוצאה לבריאות מהתוצר הלאומי לא יעלה, ואפילו יירד. ואכן, בישראל הוצאות הבריאות מהוות 7.4 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) - כמעט בתחתית הרשימה מבין מדינות ה-OECD (מקום 27 מבין 35 חברות הארגון). בארצות הברית, לדוגמה, ההוצאות לבריאות הן 18 אחוזים מהתמ"ג.

אין פלא שאין מענה אמיתי לבעיה, והתחושה היא שלאף אחד לא באמת אכפת. משרד הבריאות עסוק במדידת נתונים, בחלוקת פרסים למצטיינים ובניסיונות לפתור את בעיית הזיהום בבתי החולים, שנוצרת בגלל העומסים הקשים, על ידי הוספת סבוניות. כעת מדברים על הקמת בית חולים חדש בקריות, אך לא ברור כיצד צעד זה יסייע להקלת העומס הכבד על מחלקות האשפוז במרכז הארץ או בדרומה. מובן גם שעד שתסתיים בניית בית החולים בקריות הבעיה תהיה חמורה מאוד, בגלל הגידול באוכלוסייה.

מצוקת מיטות האשפוז היא בעיה שמחייבת פתרון. מכיוון שהפתרון דורש בנייה והכשרת כוח אדם, ברור שהוא לא יימצא מחר בבוקר. אבל כמו שלמשרד הביטחון ולמשרד החינוך יש תוכניות רב שנתיות מסודרות, גם משרד הבריאות צריך לגבש תוכניות חומש, שמציגות פתרונות להעלאת שיעור המיטות בישראל ולהפחתת העומס המוטל על בתי החולים באמצעות השקעה ברפואה בקהילה ובהוספת רופאי משפחה או רופאים מומחים הפועלים בקהילה. בפועל אין תוכניות כאלה.

לא ייתכן שבכל חורף נופתע מחדש מהעומס בבתי החולים. החורף מגיע כל שנה, וכבר עכשיו אני רואה לנגד עיני את התמונה הקשה של חדרי מיון מלאים עד אפס מקום, של אמבולנסים שאינם יכולים להוריד חולים ושל חולים שממתינים שעות ארוכות בחדרי המיון מפני שלא נותר מקום לאשפז אותם אפילו בפרוזדורים.

במקום הצעת פתרונות אינסטנט, שמהם עולה ריח של ניסיון להשתיק ביקורת, על מערכת הבריאות למלא את תפקידה ולמנות צוות הכולל נציגים מקופות החולים, מבתי החולים, ממשרד האוצר וממשרד הבריאות, שיתכנן את מערכת הבריאות. צוות זה, שיפעל בשקיפות מלאה, יראה שיש מוצא מהמצב הקשה ויתווה דרך שיכולה להחזיר את מערכת הבריאות בישראל לצמרת.

ד"ר ברלוביץ' הוא חבר הוועד המנהל של האגודה לזכויות החולה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו