בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית המשפט מזהיר מפני אשפוז פסיכיאטרי כפוי באבחנה עמומה

דיון בערעור שהגישה ג', מטופלת בת 40 שאושפזה בהוראת פסיכיאטר, הציף מחדש את השאלות סביב הצורך וההצדקה לאשפוז בכפייה. השופט הזהיר כי המקרה עלול להוות "מדרון חלקלק"

30תגובות
מרכז בריאות הנפש באר שבע, בשנה שעברה
אליהו הרשקוביץ

מטופלת בת 40 שנשלחה בהוראת פסיכיאטר מחוזי לאשפוז כפוי לא דחוף, ועם אבחנה של "הפרעת אישיות לא מסווגת", מעוררת מחדש את שאלת המסוכנות והמצבים שבהם ניתן לשלוח מטופלים לאשפוז בכפייה.

בפסק דין שנתן בשבוע שעבר בית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי השופט ציון קאפח, הוא מביע חשש מ"מדרון חלקלק" בהגדרה עמומה של "הפרעת אישיות לא מסווגת" למי שאינו מציית לנורמות התנהגות מקובלות, ואשפוז כפוי במקרים אלה. הערעור של המטופלת הוגש על ידי עמותת "בזכות", אליה הצטרף סיוע משפטי של משרד המשפטים כידיד בית המשפט. 

"המדרון החלקלק" שעליו מצביע השופט קאפח נוגע בשני מרכיבים באשפוז הכפוי. האחד קליני, והשני חוקי־משפטי. יחדיו, הם מאפשרים מרחב גדול במיוחד לשליחת מטופלים לאשפוז פסיכיאטרי בניגוד לרצונם.

בסוף 2017 עברה ג', אשה בת 40 המשותקת בארבעת גפיה ונתונה בכסא גלגלים, הערכה פסיכיאטרית. במסגרתה היא אובחנה בהפרעת אישיות לא מסווגת. מדובר באבחנה המתייחסת לסימפטומים אופייניים של הפרעת אישיות הגורמת מצוקה מבחינה קלינית או פגיעה בתחומים חברתיים, תעסוקתיים או אחרים של תפקוד, אך לא עונים במלואם על קריטריונים עבור הפרעות אישיות, ואינה עולה לכדי מחלה פסיכיאטרית שמשמעותה בחוק לצורך אשפוז.

במקרה של ג', מה שהוביל לאשפוז היתה הוראה שניתנה על ידי פסיכיאטר מחוזי לבקשת מנהלת המוסד הגריאטרי שבו מתגורר אביה הקשיש, שטענה שהיא מסוכנת לסביבתה. עיקר הטענה היתה כי ג' מטרידה את צוות המוסד ומפרה את הסדר.

מנהלת המוסד פנתה לפסיכיאטר המחוזי, שהורה על בדיקה פסיכיאטרית כפויה. בעקבות הבדיקה הוצאה הוראת אשפוז כפוי לא דחופה.

ואכן, הוראת האשפוז ניתנה על סמך סעיף 9 ב' לחוק טיפול בחולי נפש, המאפשר אשפוז בכפייה שאינו מיידי, ובטווח של עד עשרה ימים ממתן ההוראה. ארגון "בזכות", באמצעות עו"ד שרון פרימור, ייצג את ג' בערר בפני ועדה פסיכיאטרית, אשר נדחה. בעקבות כך הוגש ערעור לבית המשפט. הערעור של ג' התקבל, ובצדו התקיים דיון עקרוני בתחום האפור של האשפוז הכפוי.

בערעור נטען, בין היתר, כי לא מתקיים אצל ג' מצב של חוסר שיפוט, שלא נשקף ממנה סיכון, וכי אשפוז כפוי אינו כלי יעיל במקרים מסוג זה. לדברי השופט קאפח, יישום סעיף 9 ב' מעורר קשיים לא מבוטלים בהיותו סעיף "סל" אשר תחת כנפיו חוסות עילות שונות. כמו כן, הביע השופט חשש מההגדרה העמומה של "הפרעת אישיות לא מוגדרת" אשר עלולה להיות מוצמדת לעתים למי שאינו מציית לנורמות התנהגות מקובלות, ולא נמצא לו אבחנה ספציפית. לא בכדי, טוען השופט, הופחת בשימוש באבחנה זו. "לא בית המשפט יזם את שינוי המגמה אשר באה לידי ביטוי ביעדי ה–DSM (מדריך איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי להפרעות נפש – ע"א) השיח והשיג בין הגורם השיפוטי לגורם הרפואי יהיה לעולם ענייני. הגדרה עמומה יוצרת קושי בבית המשפט לבקר את ההחלטה, ומשכך תיבחן הגדרת המסוכנות באמת מידה מחמירה", קובע השופט.

לצד זאת הוא מדגיש כי אין בפסק דין זה ביקורת על הגורם הרפואי ואין כוונה לרפות את ידיו. "בענפי הרפואה האחרים עומדים לרשות הרופאים כלים שונים לצורך הדיאגנוזה הרפואית ובהם בדיקות דם, בדיקות הדמיה ועוד. מנגד, הדיאגנוזה הפסיכיאטרית מושתתת בעיקרה על סיווג התסמינים בלבד ללא כלי עזר נוספים. האחריות המוטלת על כתפי הפסיכיאטרים הינה כבדה ביותר לפי שמדובר בחיי אדם של הנבדק עצמו או של זולתו", כתב השופט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו