בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם אנחנו מפסידים לחיידקים במלחמה כלכלית?

החיידקים מפתחים עמידות בפני סוגי האנטיביוטיקה הקיימים אבל חברות התרופות הגדולות מפסיקות לפתח תרופות אנטיביוטיות חדשות בגלל קושי להתמודד עם אתגרים כלכליים וטכנולוגיים

14תגובות
תרופות אנטיביוטיות
בלומברג

לא מזמן התפרסמה באתר בלומברג, ענקית המדיה והשירותים הפיננסיים, כתבה שכותרתה "חיידקי העל ניצחו בסיבוב נוסף בשעה שחברות הביג פארמה נוטשות את האנטיביוטיקה". כותרות דומות התפרסמו בכלי תקשורת אחרים בעולם. הגורם להופעתן של הכותרות המפחידות האלה הייתה הודעתה של ענקית התרופות נוברטיס על כך שהיא מפסיקה את פיתוח האנטיביוטיקה שהיא עמלה עליה. בכך הצטרפה נוברטיס לרשימה של ענקיות פארמה אחרות שהפסיקו גם הן את הפיתוח בתחום זה בהן סאנופי, רוש, איליי לילי ו-GSK.

למרות העובדה שבשנים האחרונות תרגמו חברות הפארמה את ההבנה שצריך לפתח אנטיביוטיקות חדשות למספר רב של מיזמים בתחום, באחרונה ניכרת מגמה של חברות ענקיות שמפסיקות את המחקר ואת הפיתוח של סוגי אנטיביוטיקה חדשים. חברות אלה השקיעו מיליארדי דולרים בפיתוח התרופות, חלקן גם חתומות על מיזמים עולמיים לקידום הפיתוח בתחום, אבל זה פשוט לא הצליח.

ישנן כמה סיבות לבחירה לא להשקיע עוד זמן, כסף ומאמץ בפיתוח תרופות מסוג זה. קודם כול, החברות נתקלות באתגר טכנולוגי. הקושי העיקרי הוא בפיתוח עצמו, שכולל את מציאת המנגנון שבו האנטיביוטיקה תעבוד, בדיקת יעילותו של הטיפול וכמובן גם בטיחותו, כי החברות לא רוצות להרוג את החולה יחד עם החיידקים. יחד עם הפיתוח הטכנולוגי שנעשה מורכב יותר גדלה גם עלותו של הפיתוח, ובמקרים רבים הוא הופך להיות נטל על החברה.

קושי נוסף הוא כלכלי ואסטרטגי. רוב התרופות החדשות שהושקעו בהן משאבים נרשמות כפטנט, כלומר חברות אחרות אינן יכולות לשווק תרופה שמנגנון הפעולה שלה זהה במשך תקופת הפטנט שנמשכת 20 שנים מרגע רישומו. אלא שהחברות המפתחות יודעות שגם אם האנטיביוטיקה שלהן תעבוד ותגיע לשוק, פעמים רבות המוצר לא יינתן לחולים אלא רק אם הטיפול המקובל באנטיביוטיקה מוכרת לא יפעל. המשמעות היא שגם אם המוצר מוצלח ויעיל, בכל זאת מכירותיו יהיו נמוכות וזה יתבטא בהכנסה צפויה נמוכה לחברה שפיתחה אותו. בראייה אסטרטגית, כל עוד אין מודל עסקי שיתמוך בפיתוח לתקופה ארוכה, חברות התרופות הגדולות יחשבו פעמיים לפני שיקפצו לתוך ההרפתקה הזו או שהן יפסיקו אותה באמצע, כפי שאכן קורה.

מבחן עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה
Dr Graham Beards

לתרופות אנטיביוטיות שונות יש מנגנוני פעולה שונים: ישנן כאלה שפוגעות בדופן החיידק, כמו הפניצילין, מה שמוביל להרס שלו. אחרות פוגעות בחלבונים קריטיים להישרדותו של החיידק, ותרופות מסוג נוסף פוגעות במנגנון תרגום החלבונים של החיידק ובכך מונעות ממנו להתרבות וגורמות לו למות.

בעיית החיידקים המזיקים העמידים לאנטיביוטיקה ידועה זה מכבר. מדי שנה מתים בעולם כ-700 אלף בני אדם בגלל חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. ההערכות הנוכחיות מדברות על עשרה מיליון אנשים בעולם שימותו מחיידקים כאלה בשנת 2050. במילים אחרות, אם ההערכות יתבררו כנכונות, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו יותר אנשים מתים כתוצאה מהדבקה בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מאשר בגלל סרטן. זה נראה כמו חזרה בזמן של כ-90 שנים, לימים שבהם עדיין לא היה לנו כלי יעיל להילחם בחיידקים.

כשרושמים לנו אנטיביוטיקה היא לרוב מותאמת לחיידק שגרם לנו לחלות. אם משתמשים באנטיביוטיקה שאינה מותאמת לחיידק המסוים או שנוטלים אותה ללא צורך ממשי היא הורגת את החיידקים הרגישים לה, ומשאירה את יתר המשאבים זמינים לחיידקים שעמידים בפניה ויכולים לגדול ולשגשג. תופעה דומה מתרחשת כשנוטלים אנטיביוטיקה לזמן קצר מדי. עם זאת, עמידות החיידקים בפני אנטיביוטיקה היא חלק מהאופן שבו האבולוציה פועלת בטבע, כך שהיא מתפתחת בכל מקרה.

עם הזמן, נעשו ניסיונות רבים לפתח סוגי אנטיביוטיקה נגד החיידקים המזיקים במנגנונים חדשים ומקוריים, אולם נראה שהמגמה הזו האטה בצורה שעלולה להיות הרת אסון לכולנו. אם כך, הצורך בפיתוח סוגי אנטיביוטיקה חדשים ברור לגמרי לכולנו ולכל מי שעוסק בתחום. למרות זאת, החברות הגדולות נוטשות את התחום. האם זה אומר שהכול אבוד?

הדגמת עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה - דלג

למרבה השמחה, התשובה היא שאפשר לגלות אופטימיות, גם אם זהירה. בשנים האחרונות חברות קטנות ובינוניות יוזמות פיתוחים שונים, בהם תרופות, באמצעות מדע פורץ דרך ומקורי. חברות אלה מגייסות כסף בצורה מסורתית באמצעות הלוואות מהבנקים, משקיעים פרטיים, חממות טכנולוגיות, הנפקות בבורסה ועוד. אבל בשל הצורך ההולך וגדל לראות בשוק עוד סוגים חדשים של אנטיביוטיקה, גם מדינות וארגוני בריאות בינלאומיים החלו להעניק הטבות ומענקים לחברות שפועלות בתחום. ארגון הבריאות העולמי (WHO), מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), הסוכנות האירופית לתרופות (EMA), הסוכנות היפנית לתרופות ואביזרים רפואיים (PMDA) ועוד ארגונים ומדינות רבים מציעים הטבות ותמריצים לחברות שיפתחו תרופות אנטיביוטיות חדשות. התמריצים כוללים הקלות במס, הארכת פטנט, סיוע בפיתוח עצמו ועוד. הכול על מנת שעוד חברות יכנסו לתחום ושיוכלו לפתח נשק חדש נגד החיידקים העמידים.

קשה לומר שהמאמצים והתמריצים הללו מספיקים, ולא ברור איך תיראה המלחמה בעמידות החיידקים ללא השתתפותן של ענקיות הפארמה. בינתיים נשמעות קריאות למתן עוד הטבות ממשלתיות ומגופים אחרים כדי ליצור תמריצים לפיתוח, לעודד יותר מדע איכותי שייתן את הבסיס לעשות זאת, להעניק הקלות רגולטוריות כדי להקל ולפשט את תהליך אישור התרופות האנטיביוטיות ועידוד של החברות הגדולות לפעול בכיוון ולא להזניח אותו.

אסור לשכוח שגם לנו יש אחריות בנושא. כל אחד מאתנו יכול לסייע בהקטנת הסיכוי להופעת עוד חיידקים עמידים - ליטול את האנטיביוטיקה עד סוף התקופה שהתבקשנו לעשות זאת, להשתמש בתרופה רק עם מרשם ולפי ההוראות שניתנו, להקפיד על היגיינה באופן כללי ובבית החולים בפרט ולהיפטר מאנטיביוטיקה עודפת במקומות המיועדים לכך. כך או אחרת, בסופו של דבר רק הזמן יגיד מי יאמר את המילה האחרונה, אנחנו או החיידקים העמידים.

בן הורוביץ הוא ד"ר לביולוגיה, המנהל המקצועי של עמותת מדעת - למען בריאות מושכלת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו