בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחדר הלידה לטיפול נמרץ לב

אחת מכ-4,000 יולדות עלולה לסבול מאי ספיקת לב סביב הלידה, תופעה שמקורה בשינויים שעובר הגוף בהיריון. אבחון מהיר וטיפול נכון יאפשרו החלמה מהירה

תגובות
בדיקת לחץ דם לאישה בהיריון
Getty Images IL

"מבקשים קרדיולוג שיבוא דחוף למחלקת יולדות", אמרה לי בשעת בוקר מוקדמת האחות האחראית. "אשה צעירה אחרי ניתוח קיסרי סובלת מקוצר נשימה קשה". מיהרתי אל חדר ההתאוששות במחלקת יולדות, שם עדכן אותי הצוות המטפל שהמטופלת היא אשה בריאה בת 32, לאחר היריון תקין של תאומים שהושג בטיפולי הפריה.

ד' עברה ניתוח קיסרי תקין אבל החלה לפתח קוצר נשימה כשעה לאחר סיומו. היא נראתה לא שקטה והתקשתה לנשום. בבדיקה נמצא גודש נוזלים בריאותיה, לכן ביצעתי לה בדיקת אקו של הלב (אולטרסאונד של הלב). בבדיקה זו הבחנתי בירידה משמעותית בכושר ההתכווצות של הלב. התרשמתי שהיא סובלת מקרדיומיופתיה סביב לידה (Peripartum Cardiomyopathy) והעברתי אותה להמשך טיפול ביחידה לטיפול נמרץ לב.

בהיריון תקין חלים שינויים רבים בגוף האשה, בין היתר במערכת הלב וכלי הדם. נפח הדם עולה בתקופה זו בכ-50%, ובתפוקת הלב, שהיא כחמישה ליטרים של דם בדקה בשגרה, חלה עלייה של 50%-30% כביטוי לדופק המואץ ולעלייה בנפח הדם שמוזרם בכל פעימה. 

ערכי לחץ הדם יורדים בגלל השפעות הורמונליות ותוספת של השליה, שהיא איבר עשיר בדם. שינוי נוסף, המופיע ככל שההיריון מתקדם, הוא גדילת הרחם. בעקבות זאת הרחם לוחץ על ורידי הרגליים וכתוצאה מכך עלולה להתפתח בהן בצקת. ברוב המקרים זוהי בצקת קלה שחולפת במהירות לאחר הלידה.

קרדיומיופתיה סביב לידה, שהוגדרה לראשונה בשנת 1971, היא אי ספיקת לב שסיבתה אינה ידועה המופיעה בטווח של כחודש לפני הלידה ועד כחמישה חודשים אחריה ללא עדות למחלת לב קודמת. המחלה שכיחה יותר במדינות מתפתחות, ששם סובלת ממנה אשה אחת מכל 100 נשים הרות. בעולם המערבי סובלת מקרדיומיופתיה סביב לידה אשה אחת מכל 4,000-3,000 נשים. הגורמים למחלה אינם ידועים, אך זוהו כמה גורמי סיכון להתפתחותה הכוללים מוצא אפרו-אמריקאי, גיל העולה על 30, הריונות קודמים רבים, היריון מרובה עוברים, והיסטוריה של יתר לחץ דם ורעלת היריון.

הופעתה של קרדיומיופתיה לאחר לידה באשה צעירה ובריאה מחייבת זיהוי וטיפול מיידיים. האבחנה מבוססת על חשד קליני ועל בדיקות עזר כמו צילום חזה, בדיקות מעבדה ובדיקת אקו לב, שמדגימה הרחבה של הלב וירידה בתפקודו. כושר ההתכווצות של החדר השמאלי של הלב, שתפקידו לספק דם לכל איברי הגוף, מוגדר באמצעות המונח "מקטע פליטה" (Ejection Fraction). ערך תקין של מקטע הפליטה הוא 60%-55%, והמחלה מאובחנת כשהוא יורד מתחת ל-45%. הירידה בתפקוד הלב עלולה לגרום להצטברות נוזלים בריאות ולהפחתה באספקת הדם לאיברים חיוניים. שינויים אלה גורמים לתסמיני אי ספיקת לב שבהם קושי בביצוע מאמצים, קוצר נשימה במאמץ, עייפות ובצקות.

הטיפול במחלה דומה לזה שניתן לחולים הסובלים מאי ספיקת לב מסיבות אחרות. הוא מבוסס בעיקרו על הקלת התסמינים בעזרת תרופות המגדילות את נפח השתן ותרופות שמשפרות את כושר ההתכווצות של הלב. לנשים הרות, ולעתים גם למיניקות, אסור להשתמש בחלק מהתרופות המקובלות לטיפול באי ספיקת לב ולכך יש להתייחס נקודתית ולחפש פתרונות אחרים. החלמה מקרדיומיופתיה סביב לידה מוגדרת כחזרה של מקטע הפליטה של הלב לערכי הנורמה. במרבית המקרים קיימת החלמה מלאה, עם חזרה לתפקוד תקין של הלב שלושה עד שישה חודשים לאחר הלידה. מיעוט מהמטופלות סובלות מנזק בלתי הפיך ללב.

לאחר כמה ימי טיפול ביחידה לטיפול נמרץ לב חלה הטבה ניכרת במצבה של ד' והיא שוחררה לביתה. בבדיקת אקו לב כחצי שנה לאחר ההיריון נמצא שתפקודו של הלב תקין. אלא שבאחרונה, כשנתיים לאחר האירוע, היא הגיעה למרפאתי להתייעצות בנוגע לסיכון הכרוך בהיריון נוסף. הדעה הרווחת כיום בספרות הרפואית היא שמטופלת שמקטע הפליטה שלה היה נמוך מ-25% בזמן המחלה, או שהוא לא חזר לערכי הנורמה, נמצאת בסיכון גבוה מאוד להתפתחות קרדיומיופתיה סביב לידה גם בהריונותיה הבאים. ההמלצה למטופלת כזאת היא להימנע מהריונות נוספים. אם ערך מקטע הפליטה לא ירד מתחת ל-40% וחזר לערכים תקינים לאחר תקופת ההחלמה, הסיכון להישנות המחלה בהריון הבא אמנם מוגבר אך נהוג לאפשר הריון נוסף תוך מעקב הדוק של צוות קרדיולוגי וגינקולוגי משולב.

במצבים כאלה מומלץ לעשות מבחן מאמץ, למשל בדיקת אקו לב במאמץ, טרם ההיריון על מנת לדמות את העומס הלבבי העתידי ואת יכולתה של המטופלת להתמודד עמו. מכיוון שמקטע הפליטה של ד' לא ירד מ-25% בזמן המחלה וההתאוששות שלה היתה מלאה, לאחר בדיקת מאמץ עדכנית, סקירה ודיון משותף אתנו היא בחרה להרות שוב ולקבל ליווי רפואי הדוק ואישי.

ד"ר חזי שמואלי הוא קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי תל אביב ומנהל המרפאה הקרדיולוגית-גינקולוגית בבית החולים (בשיתוף עם הגינקולוג ד"ר יאיר שגיא). נמצא כעת בהשתלמות בארה"ב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו