בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליצמן ביקש לבחון: כניסה למוסדות חינוך תותנה בקבלת חיסונים

סגן שר הבריאות ביקש ממנכ"ל משרדו לבחון אם ניתן ליישם את התוכנית. יו"ר איגוד רופאי הילדים: שיעור ההתחסנות בארץ גבוה, אך יש אזורים עם "כיסי התנגדות" שבהם הסיכון עולה

26תגובות
חיסון לשפעת בלוד. ליצמן ביקש גם לבחון הקדמה של חיסונים שניתנים בבתי הספר לגילי הגן
אילן אסייג

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, נענה לקריאת איגוד רופאי הילדים של ההסתדרות הרפואית (הר"י) לקדם התניית כניסה למוסדות חינוך בקבלת חיסונים. במכתב ששיגר למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוא ביקש ממנו לבחון את יישומה של ההתניה בשיתוף איגוד רופאי הילדים, ובתיאום עם מנכ"ל משרד החינוך וארגוני ההורים.

לפי המתווה, כתב ליצמן, "ילדים לא מחוסנים יידרשו להשלים את כל המנות הנדרשות של החיסונים (המומלצים על ידי משרד הבריאות – ע"א) או להביא אישור מרופא מוסמך לסיבה רפואית לכך שהילד לא מחוסן". באותה הזדמנות ביקש ליצמן לבחון אם יש צורך להקדים חיסונים הניתנים כיום בבתי ספר לגילי הגן.

"חיסונים הם אבן פינה במניעת מחלות זיהומיות מסוכנות, ובבריאות הציבור יש להם תרומה מכרעת לבריאות הילדים והאוכלוסייה בכלל", כתב ליצמן למנכ"ל. "החיסונים המומלצים כיום במדינת ישראל הינם יעילים ובטוחים ביותר ומונעים תחלואה, נכות ותמותה ממחלות זיהומיות". לפי המכתב, ילדים לא מחוסנים מסכנים את מי שבסביבתם, וסיכון זה עולה במסגרות החינוכיות.

בהמשך כתב ליצמן כי "שיעורי כיסוי החיסונים בישראל הינם גבוהים ביחס למדינות אחרות, אך בשנים האחרונות ישנם הורים הבוחרים שלא לחסן את ילדיהם בחיסונים המומלצים".

יו"ר איגוד רופאי הילדים, פרופ' שי אשכנזי, הסביר כי "שיעורי ההתחסנות בישראל הם גבוהים, אך עדיין יש לנו בעיה באזורים מסוימים, 'כיסים' שבהם שיעורי החיסון נמוכים ויש התפרצויות בשל התנגדות לחיסונים". לדבריו, "אנחנו עדים לכך בכמה יישובים בשומרון ובמספר מוקדים באזור פרדס-חנה כרכור וזכרון יעקב, שבהם שיעור ההתחסנות נמוך יותר וסכנת ההידבקות גבוהה יותר. אנחנו מודעים לקושי של הנחיה כזו אבל חושבים שחופש הפרט נגמר ברגע שהוא פוגע באחרים, ויש לנו מקרים שאוכלוסייה לא מחוסנת גורמת להדבקה במחלות כמו חצבת אבעבועות רוח ואחרות – של תינוקות שטרם הגיעו לגיל חיסון. ולכם אנחנו חושבים שיוזמה כזו יכולה לסייע בפתרון".

מכתבו של ליצמן נשלח בהמשך לפנייה של איגוד רופאי הילדים בשבוע שעבר. ראשי האיגוד, פרופ' אשכנזי וד"ר צחי גרוסמן, שיגרו מכתב לשרי החינוך, הבריאות והרווחה ולמרכז השלטון המקומי, ובו קראו לאמץ את יוזמת "הגן המחוסן" – יוזמה שהחלה באחרונה ברשת גני ילדים פרטית ברמת השרון שמחייבים קבלת חיסונים כתנאי קבלה.

הרחבת יוזמת הגן המחוסן - שמשמעותה בפועל היא חובת חיסונים לכל ילדי ישראל - מעוררת תגובות חלוקות בין הרואים בחובת ההתחסנות פעולה של ערבות הדדית הכרחית לבריאות הציבור, ובין הרואים בה פגיעה באוטונומיה של הפרט. כך או כך, אין כיום בידי משרד הבריאות סמכות להטיל חובה מסוג הזה. סעיף 19 לפקודת בריאות הציבור מאפשר להטיל קנס ואף עונש מאסר על מי שמסרב להתחסן במצבים קיצוניים, אך נעשה בו שימוש פעמיים בלבד. כדי להתנות כניסה למוסד לימודים בהתחסנות, יידרש שינוי חקיקה.

במערכת הרפואית חוששים כבר זמן רק מכרסום "אפקט העדר" הנדרש בחיסון אוכלוסייה, אשר מתרחש במדינות שונות בעולם וגורם התפרצות מחודשת של מחלות כמו חצבת, שעלת ומחלות אחרות. גורמים במערכת טוענים בשנים האחרונות כי מגמת ההתנגדות למתן חיסונים נובעת משחיקה של אמון הציבור בחשיבות החיסון, המתגברת כשהסכנה פחות מוחשית, ורצון גדול יותר לממש את אוטונומיית הפרט. מה שנותן רוח גבית לחששות של המערכת הרפואית הוא התחושה שלפיה קיימת התעצמות של תנועת האנטי-חיסונים בישראל.

98% מהפעוטות בישראל חוסנו נגד חצבת

השיח ברשתות אולי מדאיג, אך בפועל נראה שעדיין אין לו אפקט של ממש על שיעורי ההתחסנות בישראל. לפני כמה שבועות פורסם דו"ח של ארגון הבריאות העולמי (WHO) באשר להערכת שיעור המתחסנים בישראל, שמראה כי בדומה לשנים קודמות שיעור הילדים המחוסנים בישראל הוא מהגבוהים בעולם.

לפי הדו"ח, שמתייחס לשנת 2017, כ-98% מהפעוטות בישראל התחסנו במנה הראשונה נגד חצבת, וכ-96% קיבלו את מנת החיסון השנייה. הנתונים מראים כי שיעור המחוסנים בישראל נותר יציב זה שנים רבות, ובחלק מהחיסונים אף דווח על עלייה בשיעור המתחסנים. כך למשל עם החיסון המחומש (שעלת, טטנוס, דפתריה, פוליו ו-HIB), שהגיע לכיסוי של 98% עבור מנת החיסון השלישית לעומת 94% בשנת 2000.

על פי הנתונים, הרוב הכמעט מוחלט של הציבור מאמין ביעילותם של החיסונים ובבטיחותם וכן בתפקיד שלהם במארג של בריאות הציבור. כשמתרגמים את שיעור הלא-מתחסנים למספרים מגלים כי 3,000-4,000 מתוך כ-180 אלף תינוקות שנולדים מדי שנה מחוסנים באופן חלקי או שאינם מחוסנים. במבט על, מתוך כ-2.9 מיליון ילדים בישראל (בגילי 0-17), מדובר בכמה עשרות אלפים. מספר המתחסנים הגבוה מאפשר לקיים את "אפקט העדר" של חסינות הציבור בישראל. הוא גם כנראה מה שמונע מאותם ילדים שלא חוסנו להידבק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו