בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים ישראלים מערערים על תעשיית הפרוביוטיקה וטוענים כי היא עלולה להזיק

שני מחקרים שנערכו במכון ויצמן מצאו כי השפעת החיידקים הפרוביוטיים משתנה מאדם לאדם, ועלולה להשפיע לרעה על הרכב חיידקי המעי. חוקר: הממצאים חושפים תופעת לוואי חדשה ומדאיגה

54תגובות
ייצור תוספי מזון פרוביוטיים לתינוקות בשווייץ, ב-2011
Bloomberg

שני מחקרים שמתפרסמים היום (רביעי) מצאו כי צריכת מוצרים פרוביוטיים אינה מועילה — בניגוד לסברה המקובלת. מיליוני בני אדם נוטלים מוצרי מזון ותוספי תזונה עם "חיידקים ידידותיים" מדי יום, ומפרנסים תעשייה המגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה. מסיבה זו, לממצאים עשויות להיות השלכות נרחבות. המחקרים, שמופיעים בשער כתב העת Cell, נערכו במכון ויצמן במעבדותיהם של פרופ' ערן אלינב מהמחלקה לאימונולוגיה ופרופ' ערן סגל מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית.

הממצאים המדאיגים ביותר נוגעים לפרקטיקה רפואית נפוצה — מתן פרוביוטיקה לצד אנטיביוטיקה, כגורם מאזן. המחקרים נוגדים את "האמונה הקיימת, שלפיה הפרוביוטיקה אינה מזיקה ואף מביאה תועלת", אמר סגל. "אנו מציעים להתאים תכשירים פרוביוטיים למטופלים באופן אישי, או במקרים מסוימים, לשקול טיפולים כמו השתלת צואה".

באחד המחקרים, ביקשו אלינב וסגל לבחון מהו הבסיס לנטילת חיידקים לצד טיפול אנטיביוטי, שנועדה לפצות על נזקיו. לדברי אלינב, "סקר שנערך בקרב רופאים בארה"ב ופורסם השנה מצא ש–60% מהרופאים נותנים לחולים שמטופלים באנטיביוטיקה, מוצרי פרוביוטיקה. מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לא אישר עד היום מוצר פרוביוטיקה אחד כטיפול בבני אדם".

21 מתנדבים בריאים שלא נחשפו לפרוביוטיקה השתתפו במחקר ונטלו אנטיביוטיקה חזקה במשך שבוע. בסופו נלקחו דגימות ממערכת העיכול שלהם, באנדוסקופיה וקולונסקופיה, כדי לאפיין את השינויים שעברה אוכלוסיית החיידקים שבה. לאחר מכן חילקו החוקרים את המשתתפים לקבוצה שנטלה כמוסות פרוביוטיות המכילות 11 זני חיידקים ממשפחות הפרוביוטיקה הנפוצות ביותר, לקבוצה שהמיקרוביום שלה התאושש לבדו, ולקבוצה שטופלה ב"השתלת צואה", שנאספה לפני הטיפול.

פרופ' אלינב וסגל במכון ויצמן, לפני שנתיים
איליה מלניקוב

התוצאות שהתקבלו אחרי חצי שנת מעקב הפתיעו את החוקרים. מתן הכמוסות הפרוביוטיות אפשר לחיידקים אלו להתיישב במעי בקלות, אולי רבה מדי. לפי המחקר, בתקופת המעקב עיכבו החיידקים את השתקמותו של המיקרוביום בחזרה למצב שקדם לטיפול. "מדובר באפקט שלילי מאוד. ראינו שהפרוביוטיקה מונעת חזרה למצב המקורי לפחות חצי שנה אחרי נטילת האנטיביוטיקה והפרוביוטיקה. זו תופעת לוואי משמעותית מאוד, בייחוד מכיוון שהספרות הרפואית קושרת בין הפרעה כרונית בדרכי העיכול להתפתחות סוכרת, השמנה ואלרגיות", אמר אלינב ל"הארץ".

מנגד, בקרב החברים בקבוצת מושתלי הצואה המצב שב לקדמותו בתוך ימים ספורים. בקבוצה שלא קיבלה כל טיפול, הרכב החיידקים השתקם במשך של עד כחודש. "הממצאים חושפים תופעת לוואי חדשה ומדאיגה של שימוש בפרוביוטיקה משולבת עם אנטיביוטיקה, וזו עשויה להיות בעלת השלכות ארוכות טווח", אמר אלינב. "כשבודקים באופן מעמיק ואיכותי מגלים שאנחנו צורכים פרוביוטיקה כי מישהו בחברת מזון או תרופות כזו או אחרת החליט שחיידקים מסוימים תורמים לבריאותנו — וזו הגישה השלטת כיום בתחום של פרוביוטיקה. בפועל הסיבות לבחור דווקא באותם חיידקים נובעות מכך שהם קלים לייצור או שהם לא פוגעים בטעם של המזון".

מחקר נוסף נערך בשיתוף פרופ' זמיר הלפרן, מנהל חטיבת גסטרואנטרולוגיה בבית החולים איכילוב. בתחילתו, נדגם הרכב החיידקים במערכת העיכול של 25 מתנדבים באנדוסקופיה וקולונוסקופיה. לאחר מכן, 15 מהם חולקו לקבוצה שחבריה נטלו פעמיים ביום כמוסות פרוביוטיקה הכוללות 11 זנים של החיידקים הנפוצים, ולקבוצה שטופלה בכמוסות דמה (פלצבו). עשרת המשתתפים האחרים לא קיבלו טיפול כלל. שלושה שבועות לאחר תחילת הטיפול, שנמשך ארבעה שבועות, נערכו דגימות נוספות והמשתתפים נותרו במעקב חודשיים נוספים.

הממצאים הראו כי התיישבותם של החיידקים במעי היתה שונה באופן משמעותי בין המשתתפים. החוקרים זיהו שתי קבוצות עיקריות: "מתמידים", שבהם התאקלמו חיידקי הפרוביוטיקה, ו"מתנגדים", שאצלם נפלטו החיידקים מדרכי העיכול. "הם נכנסו מצד אחד ויצאו מהצד השני", אמר אלינב. לדבריו, "אוכלוסיית החיידקים הביתית פשוט דחתה אותם ולא אפשרה להם להתיישב".

החוקרים אפיינו את שתי הקבוצות, וגילו כי ניתן לחזות מראש השתייכות לכל אחת מהן בבדיקת ההרכב הבסיסי של החיידקים במערכת העיכול וביטוי גנים בתאי המעי. לדברי סגל, תוצאות המחקר מצביעות על כך שיש להתאים טיפול פרוביוטי לכל אדם, ולא להשתמש בו באופן גורף. "התוצאות מתווספות לממצאים קודמים שלנו, שחשפו תגובה אישית למזון, והדגישו את תפקידו של המיקרוביום במעיים כמקור להבדלים קליניים ייחודיים בין בני אדם" אמר.

אף שמבחינה רפואית התועלת שבטיפול פרוביוטי אינה ברורה, הוא נהנה מתדמית חיובית ומפרנס תעשייה משגשגת. למוצרי הפרוביוטיקה מיוחסים יכולת של מניעת מחלות, שיפור תפקודי מערכת העיכול וחיזוק מערכת החיסון. "אף שתחום הפרוביוטיקה מגלגל מאה מיליארד דולר בארה"ב, מדובר בנושא ששנוי מאוד במחלוקת מבחינה מדעית־רפואית" אמר אלינב, "המחקר המדעי בנושא הוא דל ולא איכותי. יש תוצאות שהולכות לכאן ולכאן, וחלקן מוטות ומגמתיות בשל עניינים מסחריים. 99% מהמחקרים שנעשו בנושא התבססו על מדידות שנעשו בצואה, תוך הנחה שהן מייצגות את מה שקורה במערכת העיכול, אבל אף אחד לא הוכיח שהמדד הזה אכן אמין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו