בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדענים הצליחו להשיב ראיית יום לכבשים, וכעת יחלו בניסויים בבני אדם

החוקרים הצליחו להחזיר את הראייה ל-30 כבשים שסובלות מעיוורון יום באמצעות טיפול גנטי. אחד החוקרים: אם הטיפול יוכח כמוצלח גם בבני אדם הוא צפוי לשנות להם את החיים מקצה לקצה

9תגובות
פרופ' עופרי עם הכבשים במכון וולקני, ב-2014
פרופ' רון עופרי

מדענים הצליחו לרפא כבשים שסובלות מעיוורון יום, מחלה שנגרמת ממוטציה גנטית וקיימת בבני אדם. המדענים, מהאוניברסיטה העברית, בית החולים הדסה ומכון וולקני, הצליחו באמצעות טיפול גנטי להחזיר את ראיית היום ל-30 כבשים, כשראייתן של אלו שעברו את הטיפול לפני פרק הזמן הרב ביותר תקינה כבר למעלה משש שנים. החוקרים אף גילו כי המוטציה הגנטית שגורמת למחלה בכבשים זהה לזו הגורמת למחלה בבני אדם. לאור התוצאות אישר משרד הבריאות לאחרונה לערוך ניסויים בבני אדם הסובלים מהמחלה, ואלו צפויים להתחיל בראשית 2019 בבית החולים הדסה עין כרם.

ראייתם של החולים בעיוורון יום (אכרומטופסיה) תקינה בלילה, אך במהלך היום עם החשיפה לאור חלה בה ירידה דרסטית. בנוסף לראיית יום ירודה, בני אדם החולים במחלה סובלים גם מחדות ראייה נמוכה ועיוורון צבעים. שכיחותה של המחלה  משתנה בהתאם לאוכלוסייה ולאזור, וכמו מחלות תורשתיות אחרות היא מושפעת גם מרקע גנטי ומנישואי קרובים. שכיחותה באוכלוסייה הכללית עומדת על מקרה אחד ל-30 אלף, אך באזור ירושלים היא עומדת על מקרה אחד ל-5,000.

- דלג

פיתוח הטיפול, שבו מעורבים מדענים ממוסדות ותחומי מחקר מגוונים, החל כמעט במקרה. "זה התחיל לפני כתשע שנים, כשגילינו בקיבוץ עין חרוד עדר כבשים עם מחלה משונה. התחלנו לנסות להבין מאיפה הגיעה המחלה, וכך זה התגלגל", מספר פרופ' רון עופרי, מומחה לרפואת עיניים וטרינרית מבית הספר לרפואה וטרינרית באוניברסיטה העברית. הוא הוביל את המחקר יחד עם פרופ' אלישע גוטווין ממכון וולקני למחקר חקלאי, ופרופ' אייל בנין ממחלקת עיניים בית החולים הדסה עין כרם. לדברי עופרי, מה שהפך את העניין מקוריוז וטרינרי לסיפור מעניין מבחינה מחקרית-רפואית, היה האפיון הגנטי שבוצע לאותן כבשים.

פרופ' עופרי עם הכבשים במכון וולקני, ב-2014
פרופ' רון עופרי

ריצוף של חלק מהגנים בכבשים החולות על ידי גוטווין העלה כי המוטציה הגנטית שגורמת למחלה אצל הכבשים זהה לזו הגורמת למחלה בבני אדם – פגם בגן בשם CNGA3. בעקבות זאת החלו המדענים בניסויים של ריפוי גנטי בכבשים. במהלך הטיפול הוחדר עותק תקין של הגן הפגום לנגיף שהוזרק מתחת לרשתיות של הכבשים. לפיתוח הטיפול היו שותפים גם פרופ' ביל הוזוורט מאוניברסיטת פלורידה, שפיתח את הנגיף נושא הגן התקין, וד"ר אדי אברבוך מבית החולים הדסה הר הצופים, שפיתח את שיטת הניתוח להחדרת הנגיף לכבשים. הנגיף הדביק את תאי הרשתית שהחלו לבטא את הגן התקין, וכך שבה הראייה לכבשים החולות בשעות היום.

פרופ' עופרי עם הכבשים במכון וולקני, ב-2014
פרופ' רון עופרי

"מה שהחל כחקר מחלה מוזרה בעדר צאן הבשיל תוך כתשע שנים לטיפול בחולים עיוורים. זוהי תחושת סיפוק אדירה", אומר עופרי. לדבריו, על אף שהמוטציה הגנטית התגלתה לפני כשמונה שנים והטיפול נראה מוצלח כבר לפני כמה שנים, נדרשה תקופה ממושכת של מעקב כדי לבחון את יעילות ובטיחות הטיפול. "תשע שנים הן זמן לא ארוך לפתח טיפול למחלה כזו. אנשים שסובלים מהמחלה מוגדרים כעיוורים לכל דבר, ואם הטיפול יוכח כמוצלח גם בבני אדם הוא צפוי לשנות להם את החיים מקצה לקצה", מוסיף עופרי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו