מחקר: אקסטזי הפחית משמעותית הפרעות חרדה אצל אוטיסטים

ניסוי קליני שנערך בארה"ב מצא כי שימוש בסם הפסיכדלי MDMA סייע בטיפול בחרדה חברתית אצל מטופלים אוטיסטים בגירים. מדובר בניסוי הראשון שבוחן השפעות סם פסיכדלי על תסמיני חרדה חברתית בקרב אוכלוסייה זו

עידו אפרתי
עידו אפרתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
כדורי אקסטזי
כדורי אקסטזיצילום: REUTERS
עידו אפרתי
עידו אפרתי

שימוש בסם הפסיכדלי MDMA, המוכר כחומר הפעיל העיקרי בכדורי "אקסטזי", הוביל להפחתה משמעותית בהפרעות חרדה חברתית אצל מטופלים אוטיסטים. כך עולה מניסוי קליני שנערך בארה"ב ושממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Psychopharmacology. בניסוי נמצאה ירידה משמעותית ומתמשכת בחרדה חברתית אצל המשתתפים, לאחר שבמהלך טיפול פסיכולוגי שולבו שני מפגשים שבהם ניתן להם הסם הפסיכדלי.

מדובר בניסוי קליני מצומצם, והראשון שבחן את השפעותיו של הסם הפסיכדלי על תסמיני החרדה החברתית בקרב אוכלוסייה בוגרת עם אוטיזם. הניסוי, בהובלת ד"ר אלישיה דאנפורת' וד"ר צ'ארלס גרוב מ-UCLA , כלל 12 משתתפים, שגילם מעל 21. המשתתפים, הסובלים מחרדה חברתית קשה, אובחנו כולם על הספקטרום האוטיסטי, והם בעלי השכלה של שנתיים לפחות בקולג' או בעלי הכשרה מקצועית אחרת.

המשתתפים חולקו לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת: שמונה מהם עברו טיפול פסיכולוגי בו נטלו את הסם במינונים שונים ואילו ארבעה נוספים, ששימשו קבוצת הביקורת, נטלו במהלך טיפולם תרופת דמה (פלצבו). המפגשים שבהם נעשה שימוש בסם נמשכו כשבע שעות כל אחד, וקדמה להם עבודת הכנה עם המטופלים. המעקב אחר המטופלים נמשך כחצי שנה לאחר המפגשים.

על פי תוצאות הניסוי, אצל המטופלים שעברו טיפול הפסיכולוגי בשילוב הסם נרשמה ירידה משמעותית ועקבית בתסמיני החרדה החברתית ביחס לקבוצת הביקורת. הממצאים נמדדו בעזרת "מדד ליבוביץ' לחרדה חברתית", המבוסס על שאלון LSAS - המשמש ככלי אבחון לחרדה מסוג זה, וכולל אוסף שאלות המתארות מצבים מעוררי חרדה חברתית שעליו נדרשים לענות המטופלים. על פי הממצאים, המשתתפים בקבוצת הביקורת חוו ירידה של 19.1 נקודות בסולם זה, בזמן שמשתתפים האחרים, שנטלו את הסם, חוו ירידה של 44.1 נקודות בסולם.

"לאחר הטיפול, מה שבלט במיוחד אצל רבים מהמשתתפים היה שיפור בביטחון העצמי ובאינטראקציה חברתית עם הסביבה, דבר שבעבר חוו ככזה שדורש מהם מאמץ בלתי אפשרי", אמר גרוב עם פרסום המחקר. הוא הוסיף: "אנחנו מקווים שהמחקר שלנו יהווה בסיס למחקרים נוספים שיבחנו את הבטיחות והיעילות של MDMA בטיפול בחרדה חברתית באוכלוסיות חולים מסוימות".

המשתתפים בניסוי דיווחו על הקלה בחסמים החברתיים שחוו עד אז, על אינטראקציות חברתיות מוצלחות, ועל עלייה במידת האמון שלהם במסגרות יומיומיות כמו בית הספר ומקום העבודה. הם גם העידו כי הם מרגישים אמון רב יותר בקשרי חברות ובמערכות יחסים רומנטיות. "הרגשתי כאילו אני חווה את עצמי באופן מיטבי - שאני רואה את העולם, ואת עצמי, בפעם הראשונה", דיווח אחד המשתתפים. משתף אחר סיפר: "נוכחתי לגלות שתקשורת היא לא רק דיבור. עכשיו, אני לוקח זמן ומקדיש תשומת לב לרגשות שלי ושל אחרים לפני שאני מדבר".

המונח אוטיזם מתייחס לקשת רחבה מאד של לקויות נוירו-קוגניטיביות מולדות, להן ביטויים שונים. אנשים רבים עם אוטיזם נתקלים לעיתים קרובות בקשיים באינטראקציה חברתית, עד כדי חרדה חברתית. כיום אין טיפולים תרופתיים מאושרים למבוגרים עם אוטיזם בעלי חרדה חברתית, ואילו תרופות אנטי-חרדתיות קונבנציונליות לרוב אינן יעילות בטיפול באוכלוסייה זו.

ובכל זאת, קיומו של הניסוי לווה בחששות ורגישות יתרה מצד הרשויות בארה"ב – רגישות כפולה הנוגעת גם לשימוש בחומר המוכר כסם פסיכדלי וגם לאוכלוסייה שהמחקר מתמקד בה. מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) ליווה אותו באופן צמוד לכל אורכו.

אלישיה דאנפורת', מובילת המחקר:

מה שאפשר בכל זאת את קיומו של הניסוי הוא עבודת הדוקטורט של דאנפורת', מובילת המחקר. העבודה הוגשה ל-FDA וכללה סקר שהתחקה אחר חוויותיהם של מבוגרים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי שהשתמשו בסם. על פי עבודה זו, 91% מהנשאלים דיווחו על תחושות מוגברות של אמפתיה וחיבור ו-86% דיווחו על הקלה ביכולת התקשורת עם אחרים תחת השפעת הסם.

מעבר לכך, לנגד עיניהם של נציגי הרשויות בארה"ב עמדו ממצאים מבטיחים לגבי השפעותיו החיוביות של שילוב הסם בטיפול פסיכולוגי בסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטי (PTSD) חמורה. זאת, בעקבות ניסויים שנערכו כמה מדינות, בהן גם בישראל. עורכי הניסוי בארה"ב קיבלו מניסויים אלו את ההשראה לפורמט הטיפול שיופיע בניסוי, ולמינונים שייתנו למשתתפים בו.

בדומה למחקרים אחרים שבהם נעשה שימוש ב-MDMA לטיפול במצבים אחרים, גם הניסוי הנוכחי הצביע על תופעות לוואי שהופיעו עם נטילת הסם. התגובות השליליות הנפוצות ביותר עליהם דיווחו המשתתפים בניסוי היו חרדה וקשיי ריכוז, לצד דיווחים נוספים על עייפות, כאבי ראש ורגישות לקור. עם זאת, במהלך הניסוי לא נרשמו תופעות לוואי חמורות, ולא נדרשה באף מקרה התערבות רפואית.

הניסוי נערך על ידי המכון לחקר ביו-רפואה באוניברסיטת קליפורניה (UCLA) בשיתוף ה-FDA, לצד פיקוח של המנהל לאכיפת הסמים (DEA). הוא מומן על ידי האגודה למחקרים פסיכדליים (MAPS) – גוף ללא מטרות רווח, שמטרתו קידום המחקר המדעי-רפואי בסמים פסיכדליים.

דאנפורת' הביעה תקווה כי ממצאי הניסוי יעודדו מימון למחקרים חדשים וגדולים, והוסיפה כי היא מצפה לשתף את שלמדה עם חוקרים אחרים העוסקים בניסיון לשפר את איכות הטיפול במבוגרים עם אוטיזם ובאוכלוסיות אחרות הסובלות מחרדה חברתית.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ