בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מקרה נדיר: ארבעה אנשים חלו בסרטן שד בעקבות קבלת תרומת איברים

כבד, כליות וריאות של אישה הושתלו בארבעה אנשים. הם פיתחו סרטן שד שמקורו באיברים שקיבלו ושלושה מהם מתו מהמחלה

10תגובות
ניתוח השתלת לב
Getty Images IL

בשנים האחרונות תחום השתלות האיברים עובר שינויים רבים עם שיפור בשיטות הניתוחיות, הכשרת איברים רבים יותר להשתלה וטיפול רפואי יעיל יותר אחריה. גם בישראל נרשמים חידושים הודות למספר הולך וגדל של רופאים שעוברים הכשרות במרכזי השתלות גדולים בחו"ל. בשנת 2017 בוצעו בישראל 520 השתלות איברים מהמת והחי ובארצות הברית היו כ-34,700 השתלות, מספר גבוה בכ-70% ביחס לגודל האוכלוסייה. נתוני המרכז הלאומי להשתלות מצביעים על מגמת עלייה מבטיחה במספר ההשתלות, אלא ששיעורן מפגר ביחס למדינות מערביות אחרות, כנראה בשל המכשולים ההסברתיים בתחום האתיקה והדת.

למרות חשיבותן הרבה של ההשתלות, הן עדיין כרוכות בסכנה רבה בשל סיבוכים שקורים לפני הניתוח, תוך כדי ההשתלה ואחריה. בראש הרשימה הארוכה של סיבוכים האפשריים נמצאת דחיית האיבר על ידי הנתרם, דבר שיכול להתרחש כבר בחדר ניתוח או שנים רבות לאחר ההשתלה. מושתלים מקבלים כל חייהם טיפול תרופתי המדכא את מערכת החיסון במטרה למנוע ככל האפשר את תהליך הדחייה, אך גם הטיפול עצמו עלול להוביל לזיהומים קשים ומסוכנים. מקור נדיר יותר של זיהום לאחר השתלה יכול להיות האיבר המושתל עצמו שנושא נגיף או חיידק המועברים לאדם המושתל. באופן נדיר ביותר, גם גידול סרטני יכול לעבור יחד עם האיבר הנתרם ולהתפשט בגופו של מקבל האיבר.

באחרונה פורסם בכתב העת הייעודי להשתלות American Jorunal of Transplantation סיפור מקרה מדאיג ביותר. במאמר מתוארת אישה בת 53 שמתה בשנת 2007 בשל שבץ מוחי עם דימום. ארבעה מאיבריה - ריאה, כבד ושתי כליות - נתרמו סמוך למותה. מכאן החלה השתלשלות עניינים אכזרית שגבתה את חייהם של שלושה מתוך ארבעת המושתלים שקיבלו את האיברים.

כשנה וחצי לאחר ההשתלה התגלה הסימן המחשיד הראשון, כשנתרמת הריאות הגיעה לבדיקה בשל חשד לתפקוד לקוי של הריאות המושתלות. לאחר סדרת בדיקות התגלו אצלה נגעים ממאירים בבית החזה, בריאות, בעצמות ובכבד. בדיקה פתולוגית של הנגעים אבחנה אותם כסרטן שד גרורתי ובדיקת דנ"א של התאים הוכיחה שמקורם באישה התורמת. לאחר כשנה מתה החולה מגידול השד הגרורתי ומיד הוזהרו ונבדקו שאר מקבלי ההשתלה.

הבדיקה של אחת ממושתלי הכליה היתה תקינה, ולמרות שנשקלה הוצאת השתל הוחלט שבגלל מקומו של האיבר בגוף הסיכון הכרוך בניתוח להוצאתו גבוה מדי. כחמש שנים לאחר מכן החולה הגיעה לבדיקה עם כמה סימנים קליניים מחשידים לתהליך גידולי, וגם אצלה אובחן סרטן שד גרורתי שגבה את חייה בתוך כחודשיים. אצל מושתלת הכבד התגלו נגעים סרטניים רק באיבר המושתל כארבע שנים לאחר ההשתלה, אך היא סירבה לעבור כריתת כבד והשתלה נוספת בגלל חשש מסיבוכים. הרופאים ניסו טיפול בהרס מקומי (אבלציה) של הנגעים בכבד באמצעות הקרנת פרוטונים ממוקדת. בתחילה נראה שהטיפול הצליח אך לאחר כשלוש שנים התגלתה גם אצלה התפשטות של הגידול מחוץ לכבד, מה שגרם למותה בתוך חודשיים.

ניתוח השתלת לב - דלג

נתרם הכליה השני הוא היחידי שנותר בחיים בזכות זיהוי וטיפול מהירים בעת הופעתם של הסימנים לגידול סרטני. המטופל הגיע לבדיקה כשלוש שנים לאחר ההשתלה בגלל אובדן חלבון מסיבי בשתן, מצב שיכול להתאים לדחייה של הכליה. בבדיקות מקיפות יותר התגלו נגעים מרובים בכליה והמטופל הסכים לעבור ניתוח לכריתת השתל. לאחר הוצאתו הופסק הטיפול לדיכוי מערכת החיסון והרופאים התחילו טיפול כימותרפי והורמונלי מתאים לסרטן השד שהתגלה. כשמונה שנים לאחר ההשתלה הראשונית אין עדות למחלה סרטנית וכעת האיש מועמד להשתלת כליה נוספת. הרופאים מאמינים שהשילוב של הוצאת הכליה ותהליך דחייה טבעי אצל הנתרם מנעו במקרה זה את התפשטות הגידול לאיברים אחרים בגופו.

שיעור התפתחותו של סרטן שמקורו בתורם אצל נתרם איברים עומד על כ-0.01% עד 0.05%, כלומר שיעור נמוך ביותר. למרות זאת, השלכותיו של סיבוך כזה הן חמורות ביותר מאחר שהטיפול מדכא החיסון מונע תגובה חיסונית יעילה שיכולה לדחות את הגידול ואף להשמידו. הגידול הגרורתי במקרה זה לא התגלה בבדיקות הסקר לתורמים אלא רק כעבור כמה שנים אצל הנתרמים.

התורמת עברה בדיקות שגרתיות שנעשות לכל תורמי האיברים, בהן בדיקה גופנית, בדיקות דם, צילום חזה, בדיקת אולטרסאונד בטן, אקו-לב ובדיקת ברונכוסקופיה (הסתכלות מצולמת בדרכי הנשימה). מכיוון שאלה לא הצליחו לגלות את התאים הסרטניים, עולה השאלה אם בעתיד כדאי לעשות בדיקות נוספות כגון בדיקות סמנים סרטניים בדם או בדיקת CT כלל גופית לזיהוי מוקדים חשודים, או שאולי אלה בדיקות מיותרות שלא יניבו שיפור בתוצאות ההשתלה. נראה שבדיקות נוספות עלולות לסבך את תהליך התרומה שהוא ממילא מוגבל מאוד בזמן ומצריך קבלת החלטות מהירה על ידי המשפחות והצוות הרפואי, לכן כעת אין מקום להרחיב את בדיקות הסקר לפני תרומה.

תומר תלמי הוא סטאז'ר לרפואה במרכז הרפואי זיו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו