בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאחורי מפגש הפסגה בהודו מסתתרות בעיות תברואה קשות

ועידה בינלאומית בהודו שהתמקדה בתוכנית לבניית שירותים ציבוריים הציגה מדינה שמשקיעה בשיפור תנאי התברואה, אבל עדיין נאבקת בהרגלים בעייתיים

2תגובות
בוקר ליד תעלת ביוב פתוחה בניו דלהי
Bernat Armangue/אי־פי

לפני כשבועיים נערכה בניו דלהי ועידת פסגה בינלאומית בנושא תברואה שארגן משרד מי השתייה והסניטציה של ממשלת הודו. הדובר הראשי היה מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, שחלק שבחים לתוכנית Swachh Bharat (הודו הנקייה) של הממשלה, ופקידים רשמיים אמרו שהיא יכולה להיות דגם לחיקוי עבור מדינות מתפתחות עניות אחרות. הכנס החשוב הציג את הישגיה המרשימים של הממשלה אך הבעיה שהיא מתמודדת עמה עדיין קיימת בהודו, ובגדול.

בשנים האחרונות נאבקות הרשויות בתופעת עשיית הצרכים במקומות פתוחים. זה קורה לא רק באזורים כפריים אלא גם בטיימור נגאר (Taimoor Nagar), רובע פחונים שניצב בשולי אחת השכונות הנוצצות ביותר של ניו דלהי. השכונה היא דוגמה לאתגר העצום שעמו מתמודדים עניי הודו העירוניים משום שמאות אנשים שמתגוררים בה משתמשים במתקן שירותים ציבוריים אחד בלבד.

הישגיה של התוכנית מכובדים: ב-2014, השנה שבה ראש הממשלה נרנדרה מודי עלה לשלטון, התגוררו בהודו כ-1.6 מיליארד בני אדם שהיו אחראיים ל-60% מעשיית הצרכים בשטח פתוח בעולם. בעקבות התערבות הממשלה ירד שיעור זה בשנת 2018 ל-20% בלבד. יוזמת הממשלה, שעלותה 20 מיליארד דולר, תושלם ב-2019 במקביל לציון יום הולדתו ה-150 של מהטמה גנדי. בשנת 1925 הוא כתב שמקורן של מחלות רבות בהודו הוא בהרגל הרע של עשיית צרכים בכל מקום מזדמן תחת כיפת השמים. אלא שבחלקים רבים של ניו דלהי אמירתו של גנדי רלוונטית גם לשנת 2018. ראש הממשלה מודי חנך את היוזמה בשנת 2014 במעמד חגיגי שאותו סיקרו המוני עיתונאים כשהוא מנקה בעצמו חצר של תחנת משטרה באזור שבו מתגוררים בני קסטת הדאלי הנחותה במרכז דלהי. בהמשך הוקצו סכומי עתק למבצע שיווקי שבו כוכבי בוליווד צולמו מנקים רחובות.

תוכנית "הודו הנקייה" הפכה את תמונת משקפיו העגולים ודקי המסגרת של גנדי לסמלה. התמונה מתנוססת בחוצות העיר ליד תחנות האוטובוס ושירותים ציבוריים ועל גבי לוחות פרסום ענקיים. אבל תושבי שכונת טיימור נגאר אמרו שלמעט כרזה אחת עם לוגו המבצע, שנתלתה בכניסה לבית שימוש נייד, הם אינם מפיקים תועלת רבה מהתוכנית. מחיר הכניסה לשירותים הוא חמישה רופי לאדם, שהם רבע שקל. לכן סאפנה, בעלה וארבעת ילדיהם לא משתמשים בהם. אין להם אפשרות לשלם על שירותים שהם חשוכים, מלוכלכים או יקרים כאלה: "הרבה מאוד אנשים משתמשים בשירותים האלה והתוצאה היא שמחלות מתפשטות מהר", היא אומרת בשיחה שנערכת בבקתת החדר שלה, השורצת זבובים ויתושים. מחיר השימוש בשירותים ועלות התרופות מכרסמים בתקציב החודשי של משפחתה, העומד על כ-179 דולר (650 שקל).

נרנדרה מודי ואנטוניו גוטרש בוועידה הבינלאומית בהודו
Manish Swarup/אי־פי

הילדים והנשים משכונת טיימור נגאר ממשיכים להשתמש בחדר שירותים ישן של בניין שנהרס לפני שנים. היום תושבים מאחסנים וממיינים במבנה חומרים שאפשר למחזר שאותם הוציאו מתעלה סמוכה המלאה עד גדותיה באשפה. רג'ראם קמאט (Kamat), מוכר מאפי סמוסה שחי במקום כבר יותר מ-30 שנה, מעריך שביתו הוא אחד מארבעה בתים בשכונה המצוידים בחדר שירותים. הוא מספר שהממשלה הניחה צינור ביוב בשביל להעביר את השפכים לתעלה מרוחקת יותר אבל אף אחד לא מטהר את השפכים.

אחת הבעיות היא שאי אפשר לדעת כמה אנשים גרים בטיימור נגאר או בשכונות אחרות שהוגדרו על ידי מועצת דרום דלהי "בלתי מאושרות". שרי וינוד קומר ג'ינדל (Jindal), מנהל תוכנית "הודו הנקייה" באזורים העירוניים של הודו, אומר שהממשלה המרכזית בנתה 450 אלף שירותים ציבוריים במקומות כמו שכונה זו והעלתה את מקומם לגוגל מפות, בעיקר כדי שנשים ימצאו אותם בקלות.

קמפיין הניקיון הממשלתי התקדם באזורים הכפריים יותר מאשר בערים. זה קרה בעיקר בזכות שירותים לא יקרים שהומצאו בהודו לפני ארבעה עשורים: מערכת הבנויה מצמד בורות ספיגה עשויים מלבנים, שבה הצואה עוברת מבור ספיגה אחד לאחר ועם הזמן הופכת לקומפוסט. בתוך ארבע שנים הפסיקו חצי מיליארד בני אדם בהודו לעשות את צרכיהם בחוץ. זה קרה בין היתר בזכות 490 אלף "מעניקי מוטיבציה" שעודדו את האנשים להשתמש בכ-86 מיליון בתי השימוש שנבנו באזורים הכפריים. ארגון יוניצ"ף סייע בהדרכה של אלפי נשים כפריות שלמדו כיצד פועלות המערכות האלה והחלו לבנות אותן. כמה מהן הפכו את העבודה הזו לעיסוק במשרה מלאה.

ילדה הולכת עם דלי לעשות צרכים
Rajanish Kakade/אי־פי

באחד מכפרי ג'הרקאנד, מדינה במזרח הודו, סימה קוג'ור (Kujoor) ונשים נוספות הקימו ועד שפנה בשביל לבקש מימון ממשלתי והדרכה איך לבנות את השירותים כפולי הבורות. "הכפר היה במצב די גרוע, הוא היה מטונף. עכשיו הרבה יותר נקי והיגייני", היא אומרת ומוסיפה שהוועד גייס נשים מכל משקי הבית כדי להראות להן איך משתמשים בשירותים ואיך מנקים אותם. הוועד גם יצר מערכת תמריצים והוא משלם לאנשים כדי שידווחו אם יראו אחרים שעושים את צרכיהם במקום פתוח. על העבריינים מוטלים קנסות.

בדלהי ובאזורים עירוניים אחרים המצב אחר לגמרי. הצואה עוברת לביוב ולבורות ספיגה שאת מרביתם מנקים ידנית. זה נחשב עיסוקם ההיסטורי של בני הקסטות הנמוכות בהודו, והסטיגמה הזו עדיין קיימת במדינה. מנכ"לית יוניצ"ף, הנרייטה פורד, מסבירה שתעשיית המים והתברואה יכולה לספק עבודה למספר עצום של עניים שחיים בערי הודו, ובכך להסיר את הסטיגמה שמלווה את  העבודה הזו. "אם נותנים לעבודה הזאת מעמד יוקרתי של מקצוענות אנשים יבחרו לעסוק בה", אמרה.

לכתבה בגרדיאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו