בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם נראה בעתיד חיסון למחלת הסרטן?

בעולם הרפואה מחפשים חיסון שימנע את התפתחות המחלה עוד לפני שהתאים הסרטניים מתחילים להזיק לגוף, אלא שזהו מסע ארוך ומפרך שמשתתפיו צריכים להתגבר על בעיות שאינן פשוטות כלל

6תגובות
חיסון לסרטן
בלומברג

למרות ההתקדמות הרבה בעולם הרפואה המתרחשת מדי יום, קהילת המדע והאנושות כולה נושאות מבט בחיפוש אחר פרצה שתביס את האויב האימתני ביותר של הרפואה, הסרטן. באחרונה פרסמה האגודה למלחמה בסרטן נתונים עדכניים על תחלואת הסרטן בישראל, שמהם עולה שבארץ חיים יותר מ-300 אלף חולי סרטן ומדי יום מאובחנים כ-82 חולים חדשים. המספרים הללו, גבוהים ככל שיהיו, מתגמדים ביחס למראהו של חולה אחד השוכב במחלקת האשפוז, עירום משומן גופו, הסובל מתופעות הלוואי של הטיפולים הכימותרפיים והקרינתיים ולעתים ממתין למותו.

מאמצי המניעה העיקריים של סרטן מתרכזים כיום בהימנעות מגורמי סיכון ידועים כמו עישון, זיהום אוויר, שמש וקרינה מייננת וביצוע בדיקות סקר כדוגמת קולונוסקופיה לסרטן המעי הגס וממוגרפיה לסרטן השד. בדיקות הסקר הן חלק חשוב מהרפואה המניעתית אך לרוב הן תורמות לגילוי מוקדם של סרטן ולא למניעתו. אם כך, האם אפשר לפתח "חיסון" שיכין את מערכת החיסון למקרה של התפתחות סרטן מבעוד מועד, או שזה לא אפשרי וכל מה שאנחנו יכולים לקוות לו הוא שהדורות הבאים יזכו לראות טיפול לסרטן שישנה את פני הרפואה?

שאלה זו מעסיקה כל אדם שפגש במחלה בקרבתו ואף יותר מכך את הקהילה המדעית. הדעה הרווחת היא שלאורך החיים מתפתח מספר רב של תאים סרטניים בגוף האדם, אך מערכת החיסון מזהה את מרביתם כזרים והם מחוסלים במהירות. עובדה נוספת התומכת בחשיבותה של התגובה החיסונית לטיפול בסרטן היא שיעור החולים הגבוה בקרב מדוכאי חיסון, כלומר כאלה שמערכת החיסון שלהם אינה פועלת כראוי כמו אצל מושתלי איברים וחולים במחלות אוטו אימוניות. אנשים כאלה חולים בסרטן יותר מאחרים משום שהסיכוי שהמערכת החיסונית לא תזהה תא סרטני גבוה הרבה יותר.

התשובה מורכבת ביותר בגלל כמה היבטים, בראשם אופיים העיקש והחמקמק של תאי הסרטן שהופך אותם לכה קשים לטיפול. לכל תא סרטני יש כמה תכונות מהותיות שמבדילות אותו מתא אנושי רגיל והופכות אותו לפולשני והרסני. ראשית, התאים שמרכיבים כל רקמה בריאה יוצרים מעין קהילה שיתופית שבה נשלחים אותות כימיים הדדיים המנחים את התאים לגדול, להתחלק או להפסיק את החלוקה והגדילה מתוך היעדר מקום ומשאבים. תאי סרטן, לעומת זאת, אינם זקוקים לאותות מתמרצים והם אף מתעלמים מאותות מעכבי גדילה וחלוקה ותהליכים אלה נעשים ללא בקרה.

תאי הסרטן משכפלים את החומר התורשתי (דנ"א) שלהם באופן בלתי מוגבל ולא מבצעים תהליך של "מוות תאי", בניגוד לתא בריא שיש לו מחזור חיים מוגדר המגביל את החלוקה ואת אורך חייו. לבסוף, תאי הסרטן מסוגלים לפלוש אל מעבר לגבולות רקמתיים מוגדרים, ליצור לעצמם אספקת דם עשירה ולשרוד ברקמות זרות להם בצורת גרורות. למרות כל אלה, צריך לזכור שמקורו של התא הסרטני הוא ברקמה בריאה ולכן לעתים קרובות הוא חומק מעיניה של מערכת החיסון שאינה מתייחסת אליו כאל גורם זר ומסוכן.

תאים שמשתתפים בחיסון לסרטן
Brenda Melendez and Rita Serda,

ייתכן שהקושי הגדול ביותר בטיפול ובחקר הסרטן הוא הגיוון העצום המחלה. לכאורה זהו סל אחד של מחלות, אבל למעשה לכל סרטן יש רקמת מקור שונה, סמנים גנטיים (קטע בדנ"א שמקומו ידוע ושבעזרתו אפשר גם לזהות מחלות שונות) וסמנים ביולוגיים (שאפשר למדוד בשביל לעקוב אחר לזהות התפתחות מחלה או לעקוב אחרי מחלה קיימת) ייחודיים. התפתחותו, התפשטותו בגוף ותגובתו לטיפול שונים מאוד בין מטופל אחד לאחר. זו הסיבה לכך שחקר הסרטן הוא תחום נרחב וכרוכים בו מאמצים בלתי פוסקים להשגת פתרונות יעילים.

החידושים בביולוגיה המולקולרית בכלל, ובביולוגיה הגנטית בפרט, מאפשרים כיום לזהות במדויק את המוטציות המבדילות את התאים הסרטניים מאלה הבריאים. החקר בתחום הוביל לפיתוחים של תרופות ביולוגיות שתוקפות את הסרטן באופן ממוקד אך גורמות נזק מזערי לתאים הבריאים, לכן הן נחשבות לטיפול העדכני והיעיל ביותר בגידולים סרטניים מסוימים. האימונותרפיה היא תחום חדשני נוסף באונקולוגיה, שמטרתה תמרון של מערכת החיסון נגד תאים סרטניים קיימים.

בעוד שהטיפולים הביולוגיים והאימונותרפיים הם צעד נוסף בטיפול בסוגי סרטן קיימים, עולה השאלה אם אפשר לייעל את התהליכים הנחקרים הללו למניעת התפתחותו של הסרטן בכלל. ברמה התיאורטית, זהו רעיון בר ביצוע: בדומה לחיסונים הקיימים בימינו נגד נגיפים וחיידקים, חשיפה של תאי מערכת החיסון לסמנים חיצוניים כמו חלבונים וסוכרים המייחדים את תאי הסרטן יכול להפעיל תגובה חיסונית רבת עוצמה שתעצור את התפתחות המחלה.

זה אמור להיות בדיוק כמו במקרה של חיסונים למחלות ידועות כמו חצבת ופוליו, שבהם הגוף מפתח נוגדנים בתגובה לחשיפה לנגיפים מחוללי המחלה. וכך, אפשר לדמיין חיסון סביל שבו החולה מקבל נוגדנים ייעודיים למרכיבים סרטניים, או חיסון פעיל שבו מזריקים לגוף חלבונים או סוכרים אופייניים לתאים הסרטניים במטרה לגרות את מערכת החיסון. גם במקרים אלה, ההסתייגות העיקרית היא הגיוון הרב של הגידולים המאופיינים בסמנים ביולוגיים רבים ובמנגנוני הגנה מתקדמים מפני מערכת החיסון.

בינתיים, הרעיון של חיסון לסרטן עדיין לא הניב תוצאות ממשיות, אך בעשור האחרון נעשו כמה ניסיונות לתרגם את התיאוריה לניסויים במעבדות מחקר ולהעביר את התוצאות משם אל מיטת המטופל. למשל, חוקרים במקומות שונים בעולם עשו כמה ניסויים ב"הכשרת" תאי חיסון לתקיפה של חלבון p53 שעבר שינוי (מוטציה). חלבון זה קיים בכ-50% מהתאים הסרטניים והוא אחראי על חלק מתכונותיו של התא הסרטני, כמו הפסקת החלוקה ודחיית מותו של התא. אלא שטיפולים אלה עדיין לא עברו את שלב המעבדה ולכן לא נוסו כפעולת מניעה במטופלים ללא סרטן.

מה זו טכנולוגיית קריספר - דלג

אחד הקשיים הגדולים בפיתוח חיסון כזה הוא המעקב ארוך השנים שיידרש על מנת להוכיח את יעילותו. בניגוד למחלות זיהומיות שבהן תוצאות החיסון ניכרות כבר לאחר זמן קצר, חיסון של אדם בריא מפני סרטן כזה או אחר יידרשו עשרות שנים בשביל לראות שהמחלה אכן לא מתפתחת ושהמחוסן אינו סובל מתופעות לוואי מסוכנות. ייתכן שעניין זה ירתיע את חברות התרופות מהשקעה בפיתוח.

נראה שהתקווה הממשית יותר להפחתת שיעור הסרטן טמונה בתחומי הריפוי הגני (Gene Therapy) והעריכה הגנטית (Gene Editing). טכנולוגיות כמו קריספר (CRISPR), המתבססות על תכונות ייחודיות של חיידקים ונגיפים, מאפשרות עריכה קפדנית של רצפי דנ"א בתאים אנושיים. לפני חודש בלבד פורסמה עבודת מחקר בכתב העת “Nature” שתיארה את השימוש בעריכה גנטית ממוקדת לצורך הבנה טובה יותר של השלכות מוטציות ב-BRCA1, גן הסרטן התורשתי הידוע ביותר, שהוא גורם סיכון מובהק להתפתחות של סרטן השד והשחלות בגיל צעיר. התקווה היא שבעתיד הלא רחוק תהיה אפשרות לערוך את הדנ"א הפגום בגוף האדם כבר בגיל צעיר ואף בתקופת העוברות ובכך להפחית את הסיכון התורשתי לסרטן.

למרבה הצער, בדרך כלל תגליות של טיפולים יעילים בסרטן מסוים אינן משליכות על הטיפול בסרטנים ברקמות אחרות ומתאימות רק לקומץ בני מזל של החולים בסרטן מסוים. בעוד שהפתרון ההחלטי לגידולים סרטניים טרם נראה באופק, החידושים בתחום הגנטי יכולים להיות הפרצה שתאיץ את המחקר המעבדתי והקליני ויש לצפות שבתוך שנים אחדות יוצגו טיפולים חדשניים ובלתי מוכרים כיום.

תומר תלמי הוא סטאז'ר לרפואה במרכז הרפואי זיו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו