בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סדנה לעצבים: להשתמש בכעס בשביל לתרום לחברה

מחקר חדש מצא שזעם על נושאים ערכיים יכול לגרום לכועסים לצאת מאדישותם ולפנות לפעילות למען החברה

2תגובות
סטודנטיות מפגינות בבנגלדש, אוקטובר 2018
A.M. Ahad/אי־פי

רבות נכתב ונאמר על הנזקים שכעס עלול לגרום לבריאות. האזהרות מפניו מתייחסות להשפעותיו על הגוף ועל הנפש ונשמעות מהכיוון המסורתי (הוא נחשב למשל לאחד מ"שלושת הרעלים" במסורת הבודהיסטית) ומהכיוון המדעי. כעס נקשר לנטייה לאלימות פיזית ומילולית ולשימוש בסמים ולסיכון מוגבר לחלות במחלות לב, והיו ניסיונות לחקור את הקשר בין כעס ובין סרטן. הוא זוהה כמרכיב בהפרעות בבריאות הנפש כמו הפרעה דו-קוטבית, אישיות גבולית ושליטה מופרעת במצב הרוח.

התפרצויות זעם יכולות להוביל לשינויים פיזיולוגיים זמניים שאפשר לחוש בהם כמו רעד, עלייה בטמפרטורת הגוף ודפיקות לב מואצות ולכן הוא מקושר אינטואיטיבית להשפעה על הגוף. מכיוון שמדובר ברגש הנחשב שלילי, אנו נוטים לחשוב שהשפעותיו של הכעס על הבריאות שליליות גם הן. בהיבט החברתי תדמיתו אינה חיובית והוא נחשב לגורם שמכשיל שיח ותקשורת, בין היתר בגלל הקישור שלו לאלימות.

התמונה משתנה אם מתבוננים על כעס בפרספקטיבה רחבה יותר ומבחינים בין סוגים שונים שלו. שתי פסיכולוגיות מאוניברסיטת פנסילבניה (Penn State) העוסקות בפסיכולוגיה של המוסר סקרו מחקרים מתחום זה ומתחום הפסיכולוגיה הבין-קבוצתית (תת תחום בפסיכולוגיה חברתית) כדי ללמוד קצת יותר על הדינמיקה של מה שמכונה לעתים "זעם קדוש".

החוקרות הגדירו כעס מוסרי ככזה שמתעורר לנוכח פגיעה בערכיו של האדם: כמו במסורות הגוף-נפש וברפואה המערבית המודרנית, גם בתחום הפסיכולוגיה של המוסר זעם נחשב באופן כללי לרגש שלילי, שבמקרה הטוב יכול לאותת על נטיותינו הערכיות אך במקרה הרע עלול לגרום להעמקת סכסוכים. הדוקטורנטית ויקטוריה ל. ספרינג, ממחברות המחקר החדש, אומרת בהודעה של אוניברסיטת פן על המחקר שהמחקרים מתחום הפסיכולוגיה של המוסר התמקדו בדרך כלל בהשפעות קצרות הטווח של הזעם. אבל אם מתבוננים במחקרים מתחום הפסיכולוגיה הבין-קבוצתית מגלים שלזעם עשויות להיות השפעות חיוביות דווקא.

ספרינג מסבירה שזעם המבוטא נכון יכול להוביל לנקיטת פעולה חברתית קולקטיבית. הכעס יכול לשמש כאות לכך שעוולות מסוימות נחשבות לבלתי הוגנות כלפי קבוצת השווים של האדם הכועס. היא מצטטת מחקר שהראה שנשים שהפגינו כעס לאחר שקראו שרוב הגברים מחזיקים באמונות סקסיסטיות עוינות נטו יותר מאחרות להשתתף בהמשך בפעילות פוליטית.

ספרינג ושותפתה ד"ר דריל קמרון מציינות שנדרש מחקר נוסף על ההשפעה ארוכת הטווח והמצטברת של ביטוי זעם מוסרי, ולא רק על התוצאות המידיות של התקשורת הבין-אישית הנובעת ממנו. השתיים אומרות שזעם יכול לגרום לנו לגלות אכפתיות, להניע אותנו לחתום על עצומות ולהתנדב - פעולות שההשפעות שלהן ארוכות טווח.

ספרינג וקמרון מתייחסות למחקרים המראים שאנשים המבטאים כעס סופגים השלכות שליליות בטווח הקצר. לדוגמה, הן מתייחסות למחקר שהראה שאנשים שכתבו תגובות כועסות על הערות גזעניות או סקסיסטיות ברשתות החברתיות זכו בדרך כלל לשיפוט שלילי על ידי אחרים ולמתקפה ויראלית. עם זאת, ישנן עדויות לכך שמתקפות ויראליות הובילו בטווח הרחוק לתוצאות חיוביות כמו פעילות חברתית שאליה פנה האדם שהותקף.

ספרינג מעירה שאם מתייגים רגשות מסוימים כטובים לחלוטין או כרעים לחלוטין זה עלול להפריע ליצירת שינוי חברתי. לדבריה, כשמעודדים רק אמפתיה, שנחשבת לרגש חיובי, עלולות להיות לכך תוצאות שליליות כמו פגיעה בהנעה לשינוי. החוקרות מסבירות שבסקירת המחקרים שערכו הן הבחינו בשיח פופולרי שעושה את זה בדיוק ומעמיד זעם ואמפתיה זה מול זה, וראו נטייה להשתמש באמפתיה כאמצעי לדיכוי זעם. הן מסבירות שלנטייה זו עלול להיות מחיר של דיכוי פעולה ולכן קבוצות מוחלשות, שזעם יכול להוביל אותן לפעול למען עצמן, עלולות לוותר על יצירת שינוי בשל "היכנעות" לאמפתיה.

האמירות של ספרינג וקמרון יכולות להיראות פוליטיות ולא מדעיות, אבל אם חוזרים להיבט הבריאותי של הזעם הרי שהאמירה במחקר אינה שזעם הוא האמצעי לניקוי החברה מסקסיזם, מגזענות ומתחלואות אחרות (אחרי הכול, גם סקסיסטים וגזענים חווים זעם), אלא שזעם לא בהכרח מזיק לבריאות אלא יכול להוביל את האדם לפעולה לרווחתו ולמען קבוצת ההשתייכות שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו