בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקר שטען שהצליח לשחזר תאים ברקמת הלב מואשם בזיוף תוצאות המחקר

ד"ר פיירו אנוורסה מהרווארד הציג מחקר שלפיו תאי גזע יכולים ליצור מחדש תאים ברקמת שריר הלב. בדיקה שנמשכה חמש שנים העלתה שהנתונים שגויים ומפוברקים, אבל החוקר מאשים את עמיתו בכך ששינה את הנתונים

15תגובות
ד"ר פיירו אנוורסה
ANNIE TRITT / NYT

ד"ר פיירו אנוורסה (Anversa) נפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, והנחיתה על הקרקע הייתה כואבת מאוד. חוקרים ברחבי העולם שיבחו את מחקרו שהבטיח דבר שנראה בלתי אפשרי. הם אמרו שזהו מחקר מהפכני - אנוורסה טען שמצא דרך לגדל תאים חדשים של שריר הלב שמסוגלים להחליף את התאים שאבדו בהתקפי לב ובאי ספיקת לב, שהם מגורמי המוות המובילים בארצות הברית.

אלא שהחודש בית הספר לרפואה של הרווארד ובית החולים בריגהם אנד ווימנ'ס שבבוסטון, מעסיקיו הקודמים של אנוורסה, האשימו אותו ואת מעבדתו ברשלנות מחקרית יוצאת דופן. הם בחנו יותר מ-30 מחקרים שנכתבו במשך יותר מעשר שנים, ומסקנתם הייתה שהם כוללים נתונים מפוברקים או מזויפים ושצריך לפסול אותם. בשנת 2017 שילם בית החולים פיצוי של 10 מיליון דולר לממשלה הפדרלית לאחר שמשרד המשפטים האשים את אנוורסה ושני חברים בצוותו על כך שהם קיבלו מימון במרמה מהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH). "מספרם של המאמרים החשודים מדהים", אומר ד"ר ג'פרי פלייר, שכיהן כדיקאן בית הספר לרפואה בהרווארד עד שנת 2016. "לא זכור לי בכלל מקרה דומה".

פרשת אנוורסה חושפת כמה מהסיכונים שאליהם חשוף המחקר הרפואי המודרני: הפיתוי לאמץ תיאוריה מבטיחה חדשה, התעלמות מהראיות הסותרות אותה והחסמים המוסדיים שאמורים לאפשר עצירה מידית של עבירות מהסוג הזה. שלושה חוקרים עצמאיים ניסו לשחזר את ממצאיו של אנוורסה בשנת 2004 ולא הצליחו, ולמרות זאת הרווארד צירף אותו לשורותיו והמעבדה שבראשה עמד המשיכה לספק שפע של מחקרים שתמכו בתיאוריה שלו. "ברמה הזאת מחקר הוא כמו ספינת מלחמה ענקית, כלומר קשה לשנות את נתיב ההתקדמות שלו", אומר ד"ר ג'ונתן מורנו (Moreno), מומחה לביואתיקה באוניברסיטת פנסילבניה. "האנשים מושקעים בזה רגשית, כלכלית ומקצועית".

ד"ר אנוורסה בן ה-80 טוען שלא עשה דבר פסול, שהתוצאות המדהימות שלו אמיתיות ושעמית בגד בו ושינה את הנתונים מאמר אחר מאמר. באחד הערבים, לא מזמן, הוא ישב על ספה והקליד במחשב נייד בשתי אצבעות וגייס הודעות אי-מייל מאנשים שתומכים בו.

הסיפור התחיל בכינוס של התאחדות הלב האמריקאית שהתקיים בשנת 2000. ד"ר אנוורסה, שהיה אז מרצה בקולג' לרפואה של ניו יורק בוולהאלה, צעד אל הקתדרה והכריז בקול דרמטי: מח העצם של עכברים מכיל תאי גזע שבאמצעותם אפשר לחדש את שריר הלב. השתמע מדבריו שאחת ההנחות הבסיסיות של הקרדיולוגיה, שלפיה אין אפשרות לחדש את שריר הלב האנושי, שגויה. אם הוא צדק, זו היתה יכולה להיות תקווה חדשה למיליוני חולי לב. לדבריו התלוותה מצגת צבעונית של תאים קטנים: "אלה תאי לב חדשים שמתפתחים", הוא הסביר. "זה נראה כאילו הוא גידל את הלב בחזרה", נזכר ד"ר צ'רלס מארי (Murry), מנהל המכון לתאי גזע ורפואה רגנרטיבית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל.

רקמת שריר הלב במיקרוסקופ אור
Getty Images IL

כבר מתחילת הדרך היו מדענים שהטילו ספק בטענותיו של ד"ר אנוורסה. הוא לא היה הראשון שתהה אם אפשר לפתח תאי לב מתאי גזע שמקורם במח עצם: שניים מאלה הם ד"ר מארי ושותפו ד"ר לורן פילד, מרצה לרפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה, שערכו ניסוי דומה בשלהי שנות ה-90 של המאה ה-20. הם לא ראו תאי לב חדשים, לכן המשיכו במחקרם בלי לפרסם את הנתונים הללו. כשאנוורסה הציג את ממצאיו בשנת 2000 הם ישבו יחד בקהל, ומארי פנה לפילד ושאל: "איך פספסנו את זה?". הם חזרו למעבדותיהם וערכו מחדש את הניסוי, אבל גם הפעם לא הצליחו להפיק בשיטה זו תאי לב חדשים.

מחקרם של השניים התפרסם בכתב העת Nature בשנת 2004, לצד מחקר אחר שערך אירווינג וייסמן (Weissman), מנהל המכון לביולוגיית תאי גזע ורפואה רגנרטיבית באוניברסיטת סטנפורד. גם הוא לא הצליח לשחזר את תוצאות מחקרו של אנוורסה. באותה השנה דיווח ד"ר ברנד פליישמן (Fleischmann), מרצה לפיזיולוגיה באוניברסיטת בון, בכתב העת Nature Medicine שניסוי דומה לזה של אנוורסה נכשל. הניו יורק טיימס כתב על סימני השאלה שעוררו ממצאיו של אנוורסה בכתבה שהתפרסמה בשנת 2005 ונשאה את הכותרת "המעקב אחר המדע הבלתי ודאי של גידול תאי לב". מעבדות אחרות דיווחו שראו היווצרות של תאי לב ספורים, אבל לא בסדר גודל המתקרב לדיווחיו של אנוורסה. "הממצאים התרבו והתקווה לא נעלמה", אומר פילד.

אנוורסה התפרסם וקיבל מענקים, ובשנת 2007 זכה בהכרה הנחשבת ביותר בעולם המדע: מינוי לפרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ומשרת הוראה כראש המרכז לרפואה רגנרטיבית בבית החולים האוניברסיטאי שלה, בריגהם אנד וימנ'ס.

בשנת 2012 צצה מחלוקת חדשה. ד"ר יאן קייסטורה (Kajstura), חבר מרכזי בצוותו של אנוורסה, היה המחבר הראשי של מאמר שהתפרסם בכתב העת Circulation והוא זה שהציג את ההוכחה הסופית כביכול שאפשר לחדש את הלב. ד"ר קייסטורה עבד יחד עם ברוס בוכהולץ (Buchholz), מדען במעבדה הלאומית לורנס ליוורמור, שמדד רמות של פחמן-14, איזוטופ רדיואקטיבי של פחמן שמשמש לתארוך ממצאים ארכיאולוגיים. נוכחותו של האיזוטופ נבדקה ברקמת הלב של 36 משתתפים שגילם שנתיים עד 78. רמתו של הפחמן-14 באוויר קבועה יחסית והיא אף ירדה מאז סוף המאה ה-18, אלא שהיא עלתה חזרה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בגלל ניסויים גרעיניים שנעשו בעולם. הנבדקים המבוגרים יותר היו חשופים לאיזוטופים הרדיואקטיביים יותר מאשר הצעירים, וכך אפשר היה להשוות ביניהם.

בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד
KAYANA SZYMCZAK / NYT

אם הגוף אינו מסוגל ליצור תאי לב חדשים, כמות הפחמן הרדיואקטיבי בלבם של המבוגרים הייתה צריכה להיות גבוהה יותר מאשר אצל הצעירים. אלא שבמאמר הזה קייסטורה ועמיתיו דיווחו שבלבם של המבוגרים יותר לא נמצאה כמות רבה יותר של פחמן רדיואקטיבי, ומסקנתם הייתה שתאי הלב מתחלפים כל הזמן.

כשבוכהולץ קרא את המאמר הוא נדהם. הוא סיפק לקייסטורה נתונים על רמות הרדיואקטיביות, אבל המספרים שהתפרסמו במחקר שונו כדי להראות שהלבבות הזקנים יותר נראים בדיוק כמו הלבבות הצעירים. בוכהולץ אמר בריאיון שהמדע תלוי באמון שרוחשים עמיתים זה לזה ולשיתוף פעולה ביניהם, וסיפר שהוא בטח ללא סייגים בצוותו של אנוורסה ומסר להם את הנתונים שאסף. כעת האמון הזה נשבר. "למדתי לקח לא נעים", הוא אומר.

בוכהולץ התקשר לד"ר אנוורסה ודרש שימשוך את המאמר. אנוורסה זוכר שאמר לבוכהולץ שאם נעשה שינוי כלשהו בנתונים, הרי שזה נעשה בלא ידיעתו. "אמרתי לו: 'ברוס, אתה אומר שיאן הוא רמאי'", מספר אנוורסה. לדבריו, הוא התעמת עם קייסטורה שערך את הבדיקה שוב. אנוורסה אומר שהמאמר המתוקן אושש את ביטחונו ושהוא עדיין מאמין שהממצאים המוצגים בו נכונים. למרות זאת, בית החולים חזר בו והחזיר את המאמר לכותבים בשנת 2014.

בשנת 2015, לאחר חמש שנים של חקירה, קיבל ד"ר אנוורסה את התשובה הסופית של הרווארד על העבודה שהוא הקדיש לה את חייו. במכתב מ-3 באוקטובר שאנוורסה הציג לניו יורק טיימס, בכירים בהרווארד ובבית החולים כתבו שהוא "אשם בהתנהגות מחקרית בלתי הולמת" בשמונה מאמרים, כמה מהם פורסמו ואחרים שנשלחו לפרסום, כמו גם בבקשות למלגות. אף על פי שאנוורסה היה המחבר הראשי של רבים של המאמרים האחרים שהרווארד הודיעה שיש לבטל, האוניברסיטה מסרה שהראיות אינן קובעות שהוא אחראי על ביצוע העבירה במקרים אלו.

במכתב זה האוניברסיטה לא הזכירה את שמם של האשם או האשמים, אולם קבעה שיש לגנוז 31 מאמרים מדעיים שנכתבו במעבדות של אנוורסה מאז שנת 2001. בכירים באוניברסיטה ובבית החולים הודיעו לכל אחד מכתבי העת על מסקנותיהם, ופנו גם אל המשרד ליושרה מדעית במשרד הבריאות ושירותי אדם, שבסמכותו להמליץ שהממשל ימנע מחוקרים מימון פדרלי. כל מי שמקושר להרווארד או לבית החולים ונמנה עם ממליציו של אנוורסה נדרש לתאר גם את התנהגותו הפסולה.

קייסטורה עזב את המעבדה בשנת 2013, אומר אנוורסה. בהצהרה שפרסמו עורכי הדין שלו ושל שותפתו למעבדה ד"ר אנרוסה לרי (Leri) הם מאשימים את קייסטורה במניפולציה דיגיטלית של תמונות שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים. ד"ר קייסטורה עצמו לא הגיב להודעות חוזרות ונשנות של הניו יורק טיימס שנשלחו אליו לפני פרסום כתבה זו, ולא נראה בביתו שברוצ'סטר.

ד"ר אנוורסה מתעקש שהוא וד"ר לרי נפלו קורבן למעשיו של ד"ר קייסטורה. "איך יכולתי להיות טיפש כל כך ולא לשים לב שהוא משקר?", שואל ד"ר אנוורסה. אבל מדענים אחרים אומרים שכמי שעומד בראש המעבדה והכותב הראשי של מאמרים רבים הוא חייב לקבל אחריות גם אם לא הוא זה שביצע את התרמית.

באקדמיה לא הופתעו לדעת שההבטחות הנועזות שהציג המחקר הבעייתי נותרו כאלה למרות העדויות המרשיעות: "בפילוסופיה של המדע יש ויכוח אם קיים 'ניסוי מכריע'", אומר ד"ר מורנו, המומחה לאתיקה, בהתייחס למחקר שמציע תשובה סופית שמכריעה ויכוח כלשהו. "מתברר שאין דבר כזה. אנשים פשוט רואים מה שהם רוצים לראות".

לכתבתה של ג'ינה קולטה בניו יורק טיימס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו