בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדענים מפתחים חיסון נגד שפעת מנוגדנים של לאמות

התכשיר, שנוסה על עכברים, הצליח להתמודד מול 59 זנים של שפעת. לפי החוקרים ממכון סקריפס שבקליפורניה הוא יחסן את המשתמשים בו למשך תקופה ארוכה מזו המתאפשרת כיום

6תגובות
למה בפארק ילוסטון, באוקטובר
Susi Huelsmeyer-Sinay/אי־פי

צוות מחקר בינלאומי בהובלת מכון המחקר "סקריפס" (Scripps) בקליפורניה מפתח חיסון חדשני נגד שפעת המבוסס על נוגדים של לאמות מהרי האנדים. המחקר אודות הפיתוח החדש פורסם בסוף בשבוע בכתב העת Science. התכשיר נוסה עד כה על עכברים בלבד, אולם החוקרים מצאו כי הוא מתמודד בהצלחה מול 59 זנים של נגיף השפעת, כאשר היתרון שלו הוא בעמידותו לפרק זמן ממושך, וכיוון שאינו דורש התחסנות מדי שנה. הבחירה בלאמות, לדברי פרופ' שי שן אור מהמחלקה לאימונולוגיה בפקולטה לרפואה בטכניון, נובעת מהמבנה של הנוגדנים שלהן שמאופיינים בממדים קטנים יותר בהשוואה לנוגדני האדם, ולכן הם בעלי פוטנציאל הצלחה טובים יותר.

חיסוני השפעת הניתנים כיום מחזיקים מעמד בגוף האדם שנה בלבד בשל ירידת רמת הנוגדנים בדם לאורך זמן. מעבר לכך, יש לעדכן ולשנות את תרכיב החיסון מדי שנה בהתאם לשינויים הגנטיים שעוברים נגיפי השפעת. היכולת להתגבר על כל אלה הפכה את הפיתוח של חיסון שפעת חדיש לאתגר מדעי, רפואי ומסחרי.

צוות המחקר, בהובלת פרופ' איאן ווילסון מהמחלקה לביולוגיה מבנית אינטגרטיבית וממוחשבת ב"סקריפס", כלל חוקרים מבלגיה, דנמרק, בריטניה, הולנד, בלגיה והונג קונג מהמחלקה לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה. החוקרים הדביקו את הלאמות בזנים רבים של שפעת כדי לעורר אצלן תגובה חיסונית, שהתברר כי היא מייצרת כמות גדולה מאוד של נוגדנים בהשוואה לזו של בני האדם. עוד גילו החוקרים כי ממדי הנוגדנים של הלאמה קטנים יותר ביחס לנוגדני גוף האדם, ומאפשרים חדירה עמוקה יותר לחלבוני המעטפת של נגיף השפעת, ועל ידי כך הם מסוגלים לתקוף חלקים שאינם עוברים מוטציה.

מערכת החיסון האנושים מצוידת, בין היתר, בתאי דם לבנים (לימפוציטים) מסוג B שתפקידם לייצר נוגדנים. תפקידו של החיסון הוא למעשה לחשוף את תאי ה־B של מערכת החיסון לנגיפי השפעת ולאפשר להם לייצר הרבה נוגדנים מבעוד מועד, כך שאם נגיף השפעת יחדור אל הגוף — הנוגדנים יזהו אותו ויתקפו במהירות.

חיסון נגד שפעת בסניף קופת חולים בתל אביב, ב-2011
דניאל בר און

"הסיבה שאנחנו צריכים להתחסן בכל שנה מחדש היא שווירוס השפעת עובר אבולוציה בקצב מאוד מהיר ומשתנה כל הזמן", חידד פרופ' שן אור. "הווירוס לא משתנה באופן אקראי. ישנם אזורים בווירוס, בעיקר חיצוניים, שמשתנים כל הזמן, אבל ישנם גם אזורים פנימיים יותר שאותם הוא לא מסוגל לשנות. הרבה מאוד זמן ומאמצים הושקעו בניסיון לפתח חיסון 'אוניברסלי' שיגיע לאותם אזורים, אבל זה קשה כי הם מאוד מוגנים. לנוגדנים קטנים יותר יש פוטנציאל, והם יכולים לחדור עמוק יותר אל מאחורי האזורים המשתנים".

במשך הניסוי הדביקו החוקרים לאמות בזני שפעת רבים כדי לעורר אצלן תגובה חיסונית, ולאחר מכן סרקו את דמן. בסריקה אותרו וסומנו הנוגדנים בעלי היכולת לתקוף מספר רב ביותר של זנים. החוקרים בחרו את ארבעת הנוגדנים הטובים ביותר, ויצרו בשילובם נוגדן סינתטי מאוחד. אולם, הנוגדן שיצרו החוקרים לא כלל רק את תכונות ארבעת הנוגדנים; כדי שהוא ייקלט היטב במערכת החיסון, החוקרים הכניסו לתוכו הוראות גנטיות שיהפכו אותו לנגיף בלתי־מזיק וריססו אותו על אפם של העכברים. הנגיף המהונדס, שהוא למעשה החיסון, בא במגע עם תאי דופן פנים האף של העכברים, ואלה התחילו לייצר את הנוגדן בעצמם. על פי החוקרים, נוגדני הלאמות התגלו כיעילים מאוד.

חיסון השפעת הקיים נמצא בעייתי מכמה סיבות. ראשית, הוא מבוסס על תרכיב שמגובש חודשים רבים לפני שהמחלה מתפשטת, ולעתים זני הנגיף בו עדכניים רק באופן חלקי. בנוסף, הוא דורש מהמטופלים להגיע כל שנה ולהתחסן מחדש — הליך שכרוך בקמפיין הסברה ועידוד. כיום רק כ–20% מאוכלוסיית ישראל מתחסנת נגד שפעת. לצד זאת, אצל האוכלוסייה המבוגרת יעילות החיסון נמוכה ועומדת סביב ה–60%. לדברי החוקרים, אחד היתרונות בחיסון הוא אפקטיביות גדולה יותר על האוכלוסייה המבוגרת, שכן הפקת החיסון מנוגדני הלאמות אינו מצריך "אימון" של המערכת החיסונית כדי להשיג יעילות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו