בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המחסור ברופאים: מי יטפל באלפי החולים הזקוקים לשיקום?

בישראל אין מספיק רופאי שיקום וגריאטריה והחולים מקבלים טיפול מצוותים רפואיים שאין בהם רופא. ד"ר דב אלבוקרק מזהיר מפני הידרדרות נוספת בטיפול ודורש ממשרדי הממשלה להעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות

5תגובות
מטופלת בבית חולים גריאטרי
ירון קמינסקי

הרופאים הם הקטר שמניע ומושך את שירותי הרפואה ויש להם השפעה מרכזית על איכותה. תחומי השיקום והגריאטריה הם מקצועות מרתקים הבונים חיים מחדש למטופלים ולמשפחותיהם ומשפרים את איכות חייהם. לא בצדק, הם הנתפסים כמקצועות נטולי זוהר. לעתים מתמחים מעדיפים להמתין בתור להתמחות באחד המקצועות המבוקשים ולהפסיד שנת התמחות ואף יותר במקום לפנות להתמחות בשיקום או גריאטריה.

תחומים אלה מוגדרים כמקצועות במצוקה, אבל שיקום וגריאטריה הם מתחומי הרפואה הנדרשים ביותר היום. הצורך במומחים בתחומים אלה צפוי לעלות דרמטית לאור העלייה המתמדת בתוחלת החיים: בשנת 2030 צפוי מספר הקשישים בישראל להגיע ל-1.5 מיליון איש, שהם כ-13% מאזרחי המדינה. בשנת  2065 שיעורם באוכלוסייה צפוי להאמיר ל-17% מתוך האוכלוסייה שתהיה כפולה בגודלה מזו של היום. כבר היום שליש מהמאושפזים במחלקות השיקום הם בני יותר מ-65, ועם העלייה בתוחלת החיים יעלה גם מספרם של אלה הזקוקים לשיקום.

תחומי השיקום והגריאטריה מאופיינים בעבודה רב מקצועית שבה מעורבים רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, תזונאים ועוד.  משרד הבריאות פועל להוספת מיטות חדשות בעיקר בפריפריה ומעודד את קופות החולים לפתוח שירותי שיקום וגריאטריה בקהילה ובבית. אלא שאין מי שיעבוד בהם, והקופות  מתחרות בינן לבין עצמן ומול בתי החולים על מעט הרופאים בתחום.

המצב הקשה הוביל לפשרות כואבות, במיוחד בכל הקשור לטיפול בקהילה ולטיפולי הבית. כעת חולים רבים מקבלים רפואת שיקום וגריאטריה ללא מגע יד של רופאים מומחים, או לכל היותר עם מעורבות מרחוק של רופאים מומחים בודדים ברמה המחוזית או הארצית. החלטות רפואיות מתקבלות על בסיס התייעצות מרחוק תוך עיון בסיכומי מחלה ותיק רפואי ובלי לפגוש את המטופל. חסר אדיר ברופאי שיקום וגריאטריה קיים גם בבתי החולים, שנתקלים בקושי עצום לגייס רופאים איכותיים למקצועות נדרשים אלה בשל תחרות מאתגרת מאוד מול מקצועות מבוקשים כגון פלסטיקה, רפואת עור ורפואת עיניים.

מספרם הנמוך של רופאים מומחים בשיקום ובגריאטריה אילץ את המערכת לפנות לפתרון בעייתי וליצור צוותים ללא רופאים. כך התפתחו מקצועות חדשים שנועדו לקצר ולחסוך את הכשרתם הארוכה והיקרה של רופאים מומחים. מקצוע כזה, לדוגמה, הוא אחות מומחית שמקבלת סמכויות נוספות. קידום של מקצועות כאלה הוא התפתחות מבורכת וראויה, בלי קשר למשבר הרופאים.

עם זאת, פתרונות אלה אינם יכולים להחליף את הצורך ברופא מומחה המתווה מדיניות טיפולית ומוביל את יישומה. המציאות שבה הרפואה בתחום השיקום והגריאטריה מובלת על ידי אחיות, פיזיותרפיסטים ומקצועות בריאות אחרים, מוכשרים ומסורים ככל שיהיו, בליווי רופאים המוצבים אי שם פוגעת פגיעה חמורה באיכות הטיפול.

קשיש בכיסא גלגלים יושב במדרחוב
עופר וקנין

שינוי מגמה מסוים ושיפור במצב ניכרו לאור תכנית התמריצים למקצועות נדרשים ולפריפריה שיושמה הודות להסכם הרופאים משנת 2011. הכפלת מספרם של הרופאים המצטרפים למערכת מדי שנה (כמחציתם למדו רפואה בארץ והאחרים בוגרי לימודים בחו"ל) הובילה לתקוות שווא במשרד הבריאות ובמשרד האוצר. הם תלו את יהבם בכך שעלייה במספר המועמדים להתמחות תוביל לאיוש תקני ההתמחות בבתי החולים, כולל בשיקום ובגריאטריה, במרכז הארץ ובפריפריה ללא צורך בתמריצים.

תפיסה זו הובילה להפחתת גובה התמריצים עד לביטולם המלא - ואז חידושם הצפוי. זה היה חיסכון של מיליוני שקלים למערכת הבריאות, אך המחיר שמשלמים האזרחים עצום: בישראל עובדים כיום כ-100 רופאי שיקום וכ-300 רופאים גריאטריים בלבד. בשנת 2017 הוסמך מומחה בודד בשיקום, ובשנת 2018 הוסמכו שישה רופאים נוספים. מספרים אלה משקפים את המצוקה הלאומית. מי צפוי לטפל באלפי החולים שיזדקקו לשיקום בעשורים הקרובים? בנפגעי שבץ מוחי? בנפגעי תאונות הדרכים? בנפגעי פעולות איבה?

אם סוגיה זו לא תקבל טיפול הולם, התוצאה תהיה מחיר בריאותי כבד לאזרחי ישראל היום, וביתר שאת בשנים הבאות. לא די להוסיף תקני התמחות. יש לוודא שלצד תוספת התקנים למתמחים, לרבות בבתי החולים הציבוריים הפועלים ללא תמיכה ממשלתית, תפעל המדינה לעידוד רופאים איכותיים להתמחות בשיקום וגריאטריה על ידי בניית תכניות אטרקטיביות.

מערכת הבריאות מונעת על ידי מנהיגות רפואית. נדרש ממנה גיבוש תכנית לאומית שבמסגרתה יוקצו עשרות תקני התמחות חדשים במקצועות השיקום והגריאטריה, ובתי החולים צריכים להציג תכנית התמחות איכותית כתנאי לקבלת התקנים. יש צורך בהקצאת תמריצים משמעותיים למתמחים בשיקום ובגריאטריה בכל רחבי הארץ, עם תמריץ נוסף למתמחים בפריפריה.

בינוי ופיתוח טכנולוגי הם תנאי הכרחי, אך זה לא מספיק. משרד הבריאות ומשרד האוצר חייבים לתת את הדעת היום על החסר הקריטי ההולך ומתעצם במנהיגים הרפואיים ברפואת בשיקום ובגריאטריה, ולהתאים את המדיניות והתקצוב למציאות המשתנה לנגד עינינו.

ד"ר דב אלבוקרק הוא מנהל בית החולים השיקומי רעות תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו