נוהל חדש מחייב רופאים לבצע בדיקה לאיתור "סם אונס" אצל מתלוננות

כיום הבדיקות לאיתור הסם, שסימניו נעלמים מהגוף בתוך 12 שעות, לא מבוצעות במקרים רבים של תלונות על תקיפה מינית תחת חומרי טשטוש. יוזם הנוהל: לאורך השנים התקבלו מאות תלונות, את רובן לא ניתן היה לאמת

עידו אפרתי
עידו אפרתי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בקבוקי "סם אונס" במעבדה בקנדה
בקבוקי "סם אונס" במעבדה בקנדה. שרידי החומר נעלמים תוך 10-8 שעותצילום: David Bloom / QMI Agency/ דיו
עידו אפרתי
עידו אפרתי

משרד הבריאות פרסם נוהל חדש שנועד להקל על זיהוי מקרים שבהם נעשה שימוש ב"סם האונס" לצורך תקיפה מינית. הנוהל, שהופץ למנהלי בתי החולים וראשי אגפים בקופות החולים, מגדיר לראשונה הנחיות ברורות ומחייבות לביצוע בדיקות לאיתור השימוש בסם אצל נשים שהתלוננו על תקיפה מינית תחת השפעת חומרי טשטוש. עד כה זיהוי השימוש בסם, ששרידיו בגוף נעלמים בתוך פחות מ-12 שעות, היה תלוי בשיקול הדעת והיוזמה של הצוותים הרפואיים.

"לאורך השנים נרשמו מאות רבות של תלונות נשים שהותקפו מינית באמצעות שימוש ב'סם האונס'", הסביר ד"ר רוני ברקוביץ', מנהל אגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות שיזם את הנוהל בשבוע שעבר, "את הטענות של רובן המוחלט לא ניתן היה לאמת באופן מעבדתי". לדבריו, "הסיבה לכך קשורה במהירות שבה החומרים הללו מתפנים מן הגוף, בטווח קצר של שעות, אבל גם בשל היעדר נוהל מסודר, שמגדיר את סדר הפעולות המיידי שיש לנקוט ברגע שמגיעים מקרים מהסוג הזה אל המערכת הרפואית". בהיעדר נוהל מסודר, הוסיף ברקוביץ', ההחלטה אם ליטול דגימת שתן לצורך זיהוי השימוש ב"סם האונס" היתה מותנית לשיקול דעת נקודתי של הגורם הרפואי המטפל. "גם במקרים שבהם ניטלה דגימת השתן בטווח השעות הקרובות, היא לא הוקפאה ובאופן מעשי היתה חסרת תועלת עד שהגיעה למעבדה".

בדיקת דם - אילוסטרציה
בדיקת דם - אילוסטרציהצילום: GUILLAUME SOUVANT / AFP

הנוהל קובע כי הגורם הרפואי המטפל חייב ליטול דגימות דם ושתן בכל מקרה של דיווח על חשש לתקיפה מינית שמעורבים בה אלכוהול או חומר מטשטש. גם כאשר יש חשד לתקיפה מינית שבה הקורבן חש משותק וחסר יכולת להגיב, יש ליטול דגימות באופן מיידי. כיום מתקבלות במעבדה הטוקסיקולוגית של משרד הבריאות דגימות בודדות לאיתור סם האונס מדי שנה.

משפחת "סמי האונס" כוללת חומרים בעלי אפקט מרדים או משרה שינה כמו קטמין, GBL ו-GHB, לצד חומרים חזקים כמו פלוניטרזפם וניטראזפאם, שמאטים את פעילות המוח ואת מערכת העצבים המרכזית. 

בית החולים שיבא תל השומר - ארכיון
בית החולים שיבא תל השומר - ארכיוןצילום: מוטי מילרוד

"שרידי סמי האונס נעלמים מנוזלי הגוף בטווח שבין 10-8 שעות כאשר מדובר ב-GBL, ועד יממה או שתיים במקרה של קטמין או פלוניטרזפם", נכתב בנהול החדש. "לאחרונה, אנו עדים לריבוי מקרים של קורבנות תקיפה מינית אשר ייתכן ונחשפו ל'סם האונס', אך לא נמצאו בגופם שרידי החומר. עובדה זו מקשה על המשך הטיפול במקרה בפן הקליני, ובפן הראיתי משפטי".

לאור ההיעלמות המהירה של שרידי הסמים, הנוהל מנחה להקפיא את הדגימות שנלקחו באופן מיידי. "הקפאת הדגימה היא קריטית ולא עוגנה באף נוהל עד כה", הסביר ברקוביץ', "היא מאפשרת לטפל בדגימה במעבדה בטווח של עד ששה חודשים". הנוהל מגדיר עוד כי משרד הבריאות יישא בעלויות של שליחת הדגימות הקפואות למעבדה היחידה בישראל שמבצעת כיום בדיקת הימצאות של סמים מסוג זה, במרכז הרפואי שיבא – תל השומר.

כדאי לציין שקיימת אפשרות מדעית לזהות שרידי הסם גם בדיעבד, לעתים בטווח של עד ששה חודשים. אולם, אין בישראל מעבדה המבצעת את הבדיקה הנדרשת לכך, וגם בעולם מדובר במעבדות מועטות – בין היתר בצרפת, איטליה וארה"ב. לאור הקשיים הקיימים באיתור המיידי של הסם, בתי חולים בישראל שולחים לעתים דגימות שיער ראש של מתלוננות לבדיקה במעבדות בחו"ל, אולם מדובר בבדיקה שעלותה גובהה באופן יחסי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ