בתי חולים יחויבו להוציא מהרחם עובר שאובחן כמת בתוך 72 שעות

נוהל חדש של משרד הבריאות קובע כי העובר ייטמן בתוך עשרה ימים לכל היותר, וכי האשה ומשפחתה יזכו לליווי מקיף מבעבר. עד כה לא היתה מגבלה על פרק הזמן לביצוע ההליך, שארך לעתים שבועות

עידו אפרתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בדיקת אולטראסאונד בבית החולים סורוקה. המערכת התעלמה מהקושי הנפשי והרגשי שכרוך בהליך
עידו אפרתי

נוהל חדש של משרד הבריאות קובע כי במקרה של מות עובר, הוצאתו מרחמה של האשה תבוצע בתוך 72 שעות לכל המאוחר מרגע האבחון. הנוהל, שכבר נכנס לתוקף, מסדיר לראשונה את תהליך הטיפול במקרים של אובדן הריון ואת קבורתו של העובר. לפי הנוהל, העובר ייקבר בתוך עשרה ימים לכל היותר.

קבורתו של העובר תיעשה לאחר מסירתו לנתיחה במכון הפתולוגי. קביעת פרק הזמן עד לקבורת העובר — פעולה שמבוצעת באחריות בית החולים —  לא היתה קיימת עד כה, ולמשרד הבריאות הגיעו תלונות שעוברים לא נקברו זמן רב, לעתים חודשים, לאחר הבדיקה הפתולוגית.

כיום נאלצות נשים שעברו אובדן הריון לשאת ברחמן את העובר במשך זמן רב, לעתים כמה שבועות, עד לביצוע ההליך הרפואי. עד כה לא הוגדר פרק זמן המחייב את ביצוע ההליך, והמערכת התייחסה לביצועו ככזה שאינו דחוף מבחינה רפואית, תוך התעלמות מהקושי הנפשי והרגשי הכרוך בו.

במשרד הבריאות מבהירים כי הנוהל החדש אינו מוגבל רק לביצוע הוצאת העובר באמצעות זירוז לידה או טיפול תרופתי לצורך הוצאת העובר, והוא כולל גם ריקון של הרחם בהליך גרידה. ביצוע גרידה הוא הליך פולשני שמחייב ניתוח ולרוב נגיש פחות לנשים באופן מיידי. 

סיגל (שם בדוי), שאמורה לעבור את ההליך השבוע, סיפרה: "גיליתי שאין דופק בשבוע שמיני. יום למחרת הלכתי לבית החולים. לא רציתי את הטיפול התרופתי, כי שמעתי עליו כל מיני דברים לא נעימים וביקשתי לבצע גרידה. הנחו אותי להתקשר כמה ימים לאחר מכן. ההליך נקבע לי שבוע וחצי מאוחר יותר, כלומר שבועיים לאחר הגילוי".

הנוהל החדש, שהופץ למנהלי בתי החולים ולמנהלי אגפים בקופות החולים, נכתב בשיתוף פורום מקצועי הכולל רופאים, אחיות ועובדים סוציאליים, ונעשה בתיאום עם שתי מועצות לאומיות — האחת בתחום הפתולוגיה והאחרת בתחום הגינקולוגיה.
הנוהל יחול על בתי החולים ועל המרפאות בקהילה, והוא כולל הנחיות נוספות שנועדו להסדיר את הנושא ולהעניק טיפול מיידי ומתחשב יותר לנשים. כך, למשל, קובע הנוהל כי יש למנות מתאמת מטעם בית החולים האמונה על ריכוז נושא אובדן ההיריון, תוך ריכוז התיאום בין הגורמים הרפואיים והפסיכו־סוציאליים השונים בבית החולים.

בנוסף לזה, מתאמת מטעם הקהילה בקופות החולים תהיה אחראית לתפעול ופיקוח על מערך הליווי הרפואי, הפסיכולוגי והסוציאלי לטיפול ותמיכה בנשים, בני זוגן והמשפחה לאחר אובדן ההריון. היא תקיים קשר רציף עם מתאמת מבית החולים לתהליכים רפואיים שיידרשו בהמשך הטיפול. נוהל נוסף שיעודכן עוסק באובדן הריון באוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. שם יושם דגש על טיפול פסיכו־סוציאלי כדי לתת מענה שלם והולם לצרכים של מטופלות ומשפחותיהן.

יו"ר ארגון עתים, המסייע ומלווה הורים בהליך קבורת תינוקות, הרב שאול פרבר, אמר כי הוא מברך על שינוי הנהלים. "במשך השנים הגיעו אלינו אלפי פניות של הורים במצוקה, לאחר שחוו אובדן ולא הבינו מה עליהם לעשות, או הורים שרצו לעלות לקברי ילדיהם, אך מכיוון שלא היה תיעוד, היה הליך חיפוש המידע על מקום קבורתם מתיש ומסורבל", אמר פרבר. "מעתה המערכת מבינה יותר את המצב השברירי שבו ההורים מוצבים, ומותאמת להקל עליהם ולאפשר להם להתאבל בלי להידרש למאבק כדי להשיג את הזכויות הבסיסיות שלהם".

במאי אשתקד פורסם ב"הארץ" ראיון עם אשה בשנות ה–40 לחייה, שנשאה ברחמה במשך שבוע ימים עובר מת, כי הרופאים לא מצאו לנכון ליילד אותה באופן מיידי. "אני הריונית עם עוברית שלא בין החיים", סיפרה. "אני נראית הריונית. אנשים שאני מכירה ויודעים שאני בהיריון אומרים לי 'וואו. איזה יופי. איך הבטן גדלה לך. מתי את אמורה ללדת?', ואז הכל מתפרץ אצלי. אני לא יכולה להחזיק את הדמעות. אפשר לשחק אותה, אבל ברגע ששואלים אותי — זהו. אני נקרעת לרסיסים מולם, ואז הם לא מבינים, ואני מספרת להם מה קרה. וכולם נדהמים מזה שהעוברית בבטן".

בעקבות חשיפה של סיפורים רבים בכלי התקשורת ועדויות של נשים ברשת, נערך בחודש מאי דיון בנושא בוועדה לזכויות הילד בכנסת. בדיון הסוער השתתפו חברי כנסת רבים ונשים שנאלצו לשאת עובר מת ברחמן.

"אומרים לה, 'אין סכנת חיים, לא נורא, תישאי ברחמך את התינוק המת שלך'", אמרה ח"כ ושרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן (יש עתיד). "אני חושבת שרק גברים מנהלים יכולים לומר דבר כזה. הרי איזו תחושה יש לאשה כשהיא כבר יודעת שהתינוק שלה מת, והיא נושאת אותו ברחם? הנוהל הזה הוא נורא ואיום, זה חוסר התחשבות".

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא־ביטון (כולנו), אמרה: "אני מתביישת. באמת, אני מתביישת שאנחנו כאן בשנת 2018 מנהלים שיח כזה, שכל הזמן נדמה לנו שהוא שייך לאי־שם, לפני כמה עשורים, בראשית דרכה של מדינת ישראל. ואני פה יושבת, בשנת 2018, ושומעת את הסיפורים ההזויים האלה. אי אפשר שלא להתבייש". בדיון התברר שהעבודה על הנוהל כבר החלה זמן רב קודם לכן. באותו פורום נשמעה הדרישה להוציא באופן מיידי הנחיה לכל בתי החולים שמקרים של אובדן הריון יטופלו באופן מיידי.

במארס 2018 אושרה הצעת חוק של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), המכירה לראשונה ביולדת שעוברה מת כבר מהשבוע ה-22, ומשווה את זכויותיה בביטוח הלאומי לאלו של יולדות בלידה רגילה. התיקון השווה את ההגדרה החוקית, המכירה בלידה שבה העובר מת רק מהשבוע ה-26, להגדרה הרפואית המכירה בלידה כבר מהשבוע ה-22. החוק נועד לאפשר לנשים להתמודד עם הכאב הפיזי והנפשי לאחר החוויה הטראומטית.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ