שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עידו אפרתי
עידו אפרתי
הכניסה למיון בבית החולים איכילוב, בשנה שעברה
הכניסה למיון בבית החולים איכילוב, בשנה שעברהצילום: אייל טואג
עידו אפרתי
עידו אפרתי

המדינה נסוגה מהצעתה להציב מאבטחים שיבדקו חמץ בכניסה למבנים בבתי חולים בפסח. בתגובה שמסרה היום (ראשון) לבג"ץ הודיעה המדינה כי היא תומכת בהקצאת "מתחמי חמץ" שאליהם יופנו מבקרים שמכניסים מזון מחוץ לבית החולים. בתגובתה הבהירה המדינה כי המאבטחים לא מוסמכים לאכוף כשרות ולמנוע ממבקרים להכניס מזון, אולם עובדים אחרים יוכלו ליידע את באי בית החולים בנוגע לנהלים. פתרון זה הוצג על ידי המדינה לאחר קיום התייעצויות במשרד הבריאות והרבנות הראשית.

בתגובת המדינה לעתירה שהגישו הפורום החילוני וארגון עדאלה נכתב כי הקצאת "מתחמי חמץ" היא "הפתרון המידתי וההולם, המאזן נכונה בין האינטרסים הנוגדים המתעוררים". בהצעה נכתב כי המבקרים "יופנו באמצעות שילוט מתאים למתחמי מזון ייעודיים בחצרות בתי החולים, אשר בהם ניתן יהיה לסעוד מזון מכל סוג שהוא שהובא מחוץ לבית החולים".

הכניסה לבית החולים רמב"ם, ב-2015
הכניסה לבית החולים רמב"ם, ב-2015צילום: חגי פריד

בנוגע לאפשרות שעובדים שאינם מאבטחים יפנו את תשומת לבם של המבקרים למתחמי החמץ, נכתב כי הם יוכלו לעשות זאת "באמצעות הפניית תשומת הלב לשילוט המוצב בבית חולים בנוגע למתחמי המזון כאמור".

בהצעת המדינה נכתב כי כל מוסד רפואי יפעל באמצעות הכלים שיש לו בחוק כדי למנוע הוצאת כלי אוכל שבהם מוגש המזון אל מחוץ לחדרי האשפוז וחדרי האוכל. זאת, כדי למנוע מצב שבו כלי אוכל אלו יגיעו למתחמי החמץ וישובו למטבח בית החולים, ובכך ייווצר חשש שחמץ יתערבב בכלי בית החולים.

תשובת המדינה מציינת כי נדחתה האפשרות להגיש אוכל בכלים חד-פעמיים בתקופת פסח. משרד הבריאות בדק אפשרות זו והתייעץ בנושא עם מרבית המרכזים הרפואיים הממשלתיים בארץ, בעקבות הצעת שופטי בג"ץ במארס האחרון. לפי הבדיקה, בבתי החולים מעבירים את המזון בעגלות חימום שלא מאפשרות שימוש בכלים חד-פעמיים בשל הטמפרטורה הגבוהה שלהן. בנוסף, חלק מהמטופלים הם גריאטרים, ילדים ובעלי מוגבלויות, שזקוקים לכלים רב-פעמיים קשיחים ובטיחותיים.

בנוסף, בתגובת המדינה נכתב כי שימוש בכלים חד-פעמיים וחיתוך המזון באמצעותם, והעבודה שהגשה זו היא פחות אסתטית, עלולה לגרום לירידה באכילה בקרב מטופלים, ובכך לפגוע במצבם ולהשפיע על החלמתם. נימוק נוסף נגד שימוש בכלים אלו הוא עלותם, שמוערכת בכארבעה מיליון שקל בבתי החולים הממשלתיים.

במארס האחרון ביקרו שופטי בג"ץ את הצעת הפתרון של "מתחמי החמץ" ותהו כיצד בית החולים ידרוש מחולים מאושפזים המרותקים למיטותיהם להגיע אל מתחמי החמץ שמחוץ למבנה. השופטים גם ציינו שהמדינה לא הציגה פרטים באשר ליישומה ולעלותה. עם זאת, המדינה לא השיבה בתגובתה לשאלות אלו.

עו"ד סאוסן זהר מעדאלה מתחה ביקורת על הצעת המדינה. "למרות התנגדות העותרים לפתרון מאוד דומה שהוצג בדיון בפני שופטי בג"ץ וחרף הביקורת החריפה שהעבירו השופטים במהלך אותו דיון והוצאת צו על תנאי נגד המדינה בגלל החשש לפגיעה בלתי מידתית בזכויותיהם של באי בית החולים בכלל, והערבים בפרט, באה המדינה שוב ומציעה את אותה גברת בשינוי אדרת", אמרה. לדבריה, "מתחמי חמץ כאלו ואחרים פוגעים בכבודם של החולים וכלל הבאים לבתי החולים, במיוחד הערבים, ומשפילים אותם. על המדינה לחזור בה כליל מהתעקשותה על המשך הכפייה הדתית נגד האזרחים הערבים".

כללי הכנסת חמץ לבתי חולים אינם ברורים כיום, והנהלים ורמת ההקפדה עליהם משתנה בין בתי החולים. בכניסה לבתי החולים מוצב שלט המבקש מהמבקרים להימנע מהכנסת מזון, ובחלקם מוצבות ארוניות ליד הכניסה לשמירת המזון במהלך הביקור. בבתי חולים חרדיים כמו לניאדו בנתניה ומעייני הישועה בבני ברק, המאבטחים מקפידים שלא לאפשר הכנסת מזון, ובבתי חולים אחרים המאבטחים מפנים את תשומת לבם של המבקרים לשילוט אך לא בודקים בתיקים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ