מחקר: לידת בית אינה מסוכנת יותר מלידה בבית חולים

לפי המחקר, המבוסס על 14 מחקרים אחרים שפורסמו מ-1990 ושכללו כחצי מיליון לידות בית וכחצי מיליון לידות בבית חולים, אין הבדל בתמותת או בתחלואת נשים שילדו או בתינוקות שנולדו באחת משתי הדרכים

עידו אפרתי
עידו אפרתי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אשה בהריון עוברת בדיקת אולטרסאונד בשיקגו, בשנה שעברה
אשה בהריון עוברת בדיקת אולטרסאונד בשיקגו, בשנה שעברהצילום: Teresa Crawford/אי־פי
עידו אפרתי
עידו אפרתי

לידת בית אצל נשים בסיכון נמוך אינה מסוכנת יותר מאשר לידה בבית החולים - כך עולה ממחקר שפורסם על ידי חוקרים קנדים באתר EClinicalMedicine של כתב העת הרפואי The Lancet. לפי המחקר, שיעורי התחלואה והתמותה של הילודים אינם גבוהים יותר, ואין הבדלים בציוני מבחן אפגר של הילוד או בשכיחות מצבים של החייאה או אשפוז הילוד ביחידת טיפול נמרץ.

החוקרים השוו את הסיכון למות הילוד בין לידת בית לבין לידה בבית חולים. במסגרת זו הם בדקו את הסיכון למוות בזמן הלידה ובמהלך ארבעת השבועות שלאחריה, ולא מצאו כל הבדל סטטיסטי או קליני בין הקבוצות.

המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת מקמסטר בקנדה, הוא מחקר מטא-אנליזה שמבוסס על ניתוח 14 מחקרים שפורסמו בנושא משנת 1990. אותם מחקרים כללו כחצי מיליון לידות בית בשוודיה, ניו זילנד, אנגליה, הולנד, יפן, אוסטרליה, קנדה וארצות הברית, ואלה הושוו למספר דומה של לידות בבית חולים באותן המדינות. לפי איילין הוטון, פרופסור למיילדות וגינקולוגיה שהובילה את המחקר, "יותר נשים במדינות מבוססות בוחרות ללדת בבית, ומלוות בחשש לשלומן. המחקר הנוכחי מראה בבירור שהסיכון אינו שונה מלידה בבית חולים". פרופ' הוטון הוסיפה כי המחקר מספק "מידע הכרחי לקובעי המדיניות, לאנשי הרפואה שמעניקים טיפול לנשים ולמשפחותיהם, בנוגע לתכנון לידה".

אשה מתכוננת ללידת מים במושב קדימה, ב-2010
אשה מתכוננת ללידת מים במושב קדימה, ב-2010צילום: לימור אדרי

החוקרים כתבו במחקר כי יותר נשים בוחרות ללדת בבית, אך המחלוקת באשר לבטיחות סוג הלידה הזה עדיין מתקיימת. "יש צורך בראיות איכותיות ובממצאים בנוגע למקום הלידה בהריונות בסיכון נמוך", נכתב במחקר. לפי החוקרים, זוהי הסקירה המחקרית השיטתית הראשונה של הנושא, כאשר הם מדגישים כי מחקר המטא-אנליזה השתמש רק במחקרים שעברו ביקורת עמיתים לפני שפורסמו. עוד צוין כי החוקרים התחשבו בפרמטרים רבים, בכלל זה מעמדה בחוק של לידת הבית, הכשרתם של המורשים לעסוק בלידת בית, וכן במעטפת הרפואית התומכת, כגון זמינות פינוי חירום במקרה הצורך ואפילו בקריטריונים רפואיים המשתנים בין המדינות בנוגע לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ ילודים. בהתאם לכך, חלק ניכר מהמחקר מוקדש להסברים המתודיים והסטטיסטיים ובתקפותם.

במחקר נכתב גם כי לא חלה עלייה בתמותה או בתחלואה בקרב נשים בסיכון נמוך היולדות בבית בהשוואה לנשים בסיכון נמוך בלידת בית חולים. "לא נמצאו הבדלים בין קבוצות בממצאים אחרים הנוגעים לילודים, כולל אשפוז ביחידת טיפול נמרץ ילדים, ציוני מבחן אפגר (בדיקה המבוצעת מיד לאחר לידת התינוק כדי להעריך את מצבו הגופני) והצורך בהחייאה", כתבו החוקרים.

התפיסה השלטת בממסד הרפואי בישראל לא מעודדת לידות בית. בכל שנה, רק כ-800 מתוך כ-180 אלף לידות הן לידות בית מתוכננות. הבחירה בלידת בית, שאצל חלק מהנשים נתפסת כמתבקשת וטבעית, עדיין מעוררת לא מעט ביקורת ותרעומת. משרד הבריאות פרסם ב-2012 חוזר בנושא לידות בית, שבפתיחתו נכתב כי המשרד "מכבד את זכות החופש של כל אשה לבחור היכן ללדת. עם זאת, כאחראי על בריאות הציבור, רואה המשרד כחובתו המקצועית והמוסרית להדגיש כי לידות בחדרי לידה מוכרים ומורשים הן בטוחות יותר ליולדת ולילוד".

החוזר מפרט בהרחבה את התנאים הנדרשים לביצוע לידת בית כדי שרופא או מיילדת יורשו לבצע אותה. על פי הנוהל, אנשי הרפואה רשאים לבצע לידת בית רק בתנאים מוגדרים, כמו היריון של עובר יחיד עם מצג ראש (כשראשו מונח מעל האגן), משקל עובר בטווח של 2.5 עד ארבעה קילוגרם, קיום תיעוד של ההיסטוריה הרפואית של היולדת, שלילת סוכרת היריון, ביצוע קודם של סריקת מערכות ועוד. הנוהל גם מחייב אפשרות הגעה לבית חולים בתוך חצי שעה לכל היותר.

בית החולים בילינסון, בדצמבר
בית החולים בילינסון, בדצמברצילום: תומר אפלבאום

לדברי מנהל בית החולים לנשים בבילינסון, פרופ' ארנון ויז'ניצר, "זו בהחלט מטא-אנליזה שמתבססת על מספר גדול של נשים, אבל צריך לקרוא את ממצאיה בזהירות, במיוחד אם מנסים להקיש ממנה לגבי ישראל". ויז'ניצר הוסיף כי "במרבית המדינות שבהן בוצעו המחקרים ישנה מעטפת תומכת שלא קיימת בישראל, כמו צוותים רפואיים ייעודיים של מיילדות ורופאים, שנמצאים בהיכון ומעניקים סיוע חירום מהיר".

חרף המחקר, ויז'ניצר תומך בעמדת הממסד הרפואי. "קביעה ודאית של היריון בסיכון נמוך היא רק אחרי הלידה. ישנן חריגות כאלה ואחרות, ובארץ היו גם מקרים של תוצאות לא טובות של לידת בית", אמר. להערכתו, הרצון של הממסד הרפואי לחבק את הנשים הללו מחד, ורצונן של חלק מהנשים ללדת בלידה טבעית מאידך, יוביל לכך שבעתיד יוקמו מרכזי לידה טבעית בתוך שטחי בית החולים. הכוונה למרכזים היא שיוקמו מבנים נפרדים שיספקו תחושה ביתית ומשפחתית, אליהם יהיה גיבוי חירום רפואי קרוב.

מיכל בונשטיין, מיילדת בית ויו"ר ארגון מיילדות הבית של ישראל, שמחה לשמוע על המחקר. "הידע המחקרי מוכיח לאורך שנים שלידות בית המנוהלות באופן מקצועי אינן מהוות סיכון, והן בחירה טובה עבור היולדת והילוד", אמרה, "לאור הנתונים, תמוה שמשרד הבריאות וביטוח לאומי מפלים לרעה את יולדות ואת מיילדות הבית". לדבריה, במקום לעודד את המיילדות המוסמכות שפועלות בהתאם להנחיות, "משרד הבריאות מציב להן מגבלות, כמו השגת תרופות הכרחיות, מניעת הסדר ביטוחי למיילדות מצד המשרד וחוסר מוחלט בשיתוף פעולה בפתרון בעיות". לדבריה, הרשויות מערימות קשיים על היולדות, "כמו מניעת נגישות לבדיקות לילוד (כמו סקר שמיעה), תשלום פרטי על השירותים הניתנים ליולדות בבית חולים בקהילה, הערמת קשיים ביורוקרטיים ברישום לקבלת מספר תעודת זהות ומניעת מימון הלידה על ידי בטוח לאומי".

לדברי בונשטיין, הגישה של משרד הבריאות וביטוח לאומי דוחפת יולדות למציאת פתרונות שמסכנים אותן, והן פונות לגורמים לא מקצועיים שאינם מוסמכים לכך. בונשטיין ציינה גם כי המועצה הלאומית לביואתיקה מצאה פגמים אתיים בהתנהלות משרד הבריאות כלפי היולדות, בכך שהוערמו עליהן קשיים בנגישות של לידות בית עבור כל יולדת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ