קבוצות בלינט: כך יודעים מה רופאים מרגישים

רופאים לומדים את חשיבותו של הידע אבל המפגש האנושי זוכה לדגש קטן יותר. השתתפות בקבוצות בלינט מסייעת לאנשי מקצועות הטיפול להבין את מה שקורה ביניהם לבין המטופלים דרך עיניהם של שני הצדדים

שי קרונטל
שי קרונטל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רופא מטפל בחולה מבוגר בבית חולים
רופא ומטופל בבית חולים (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה). רופאים מרגישים עצב וחרדה, שמחה וחוסר אונים, בושה ותסכול, אהובים ומוערכים או שנואים ולא שוויםצילום: אמיל סלמן

אחת לשבועיים, ביום ראשון בערב, כשמאחורי יום עמוס במרפאה ומעט מדי שעות עם המשפחה, שותפתי הפסיכולוגית ואני נשב בכיסאותינו הקבועים בקליניקה בתל אביב ונתכונן. בעוד כמה דקות ידפקו בדלת הראשונים מעשרת הרופאים המשתתפים בקבוצת בלינט. בשמונה בדיוק נזמין אחד מהם להציג מקרה שעמו התמודד באותו הזמן.

במרכז הדיון יעמוד מקרה של קשר טיפולי, שבו המטפל מרגיש מורכבות שמלווה אותו מעבר לשעות העבודה. הסיפור יסופר דרך עיניו של הרופא, והוא יהיה תיאור של יחסים ושל רגשות, סיפור שיש בו התלבטות או קושי. אחר כך המציג יישב בשקט מרבית זמן הפגישה, ויקשיב לחבריו לקבוצה מקבלים אליהם את המקרה שהוצג ומתייחסים אליו כאילו היה שלהם.

הדיון יימשך קצת יותר משעה, והקבוצה תנסה להבין את עמדתם של המטפל ושל המטופל. המשתתפים יתבקשו לדבר בחופשיות ולשתף באסוציאציות שעולות אצלם ולהתייחס לרגשות שעולים בהם, לחוויות דומות כמטפלים או כמטופלים ולמחשבות שיש להם. הקבוצה לא תשיא עצות ולא תנתח את הנפש. חבריה יספרו מה המקרה מזכיר להם, ויאמרו איך היו מרגישים בתור המטופל ובתור הרופא. אחר כך המציג יוזמן להצטרף לדיון וישתף במה שעבר עליו כששמע את הקבוצה דנה במקרה שלו, ובפעם הבאה יוכל לספר מה עבר עליו מאז המפגש הקודם.

כך נראית פגישה טיפוסית של קבוצת בלינט. בעולם יש המון קבוצות כאלה שבהן מתאספים רופאים ואנשי מקצועות הטיפול לדון ביחסים עם המטופלים. הן מבוססות על שיטתו של מיכאל בלינט, פסיכואנליטיקאי הונגרי ממשפחה יהודית שהיגר לאנגליה לפני מלחמת העולם השנייה. הוא ואשתו, אניד, פיתחו "סמינרים" לרופאי משפחה שמטופליהם חוו את מצוקות המלחמה, המחסור, האובדן, הפחד והעצב וחזרו אליהם שוב ושוב עם תלונות שהם לא הוכשרו לפתור. הרי רופא למד, ועדיין לומד, לפתור בעיות ברורות כמו דלקת גרון או שבר. אבל מה עושים עם סחרחורת שנובעת ממתח? קוצר נשימה בגלל עומס בזוגיות?

בישראל קיימות כמעט 50 קבוצות בלינט בקהילה ובבתי החולים. משתתפים בהן רופאים, אחים ואחיות, אנשי בריאות הנפש, מורים ומשפטנים. המאחד את כולם הוא ההבנה שבבסיס הקשר עומד עולם רגשי שנפגש עם עולמם הרגשי של הרופא, הפסיכולוג, המורה או המשפטן. אלה ואלה מביאים למפגש את הלא מודע שלהם, והוא משפיע על יחסיהם באופנים רבים.

מגוון הרגשות של הרופאים עצום: אנחנו מרגישים עצב וחרדה, שמחה וחוסר אונים, בושה ותסכול, מרגישים אהובים ומוערכים או שנואים ולא שווים. לעתים זה בגלל מותו הקרוב של חולה שעמו אנו בקשר ארוך שנים, פעמים אחרות בגלל בעיה שלא מצאנו בזמן, או טיפול לא נכון שנתנו. ולפעמים כל אלה קורים גם אם האבחנה ניתנה בזמן והטיפול היה נכון, אלא שפתאום נוצרה תופעת לוואי נדירה ומסוכנת שגם רופא אחר לא היה יכול למנוע.

אנשים יושבים במעגל על כיסאות במהלך פגישה
ההשתתפות בקבוצת בלינט מסייעת לרופאים ללמוד להקשיב למטופלים. השקט שנוצר במפגש מחלחל למפגש עם המטופלים במרפאה או בבית החוליםצילום: Rawpixel / Getty Images/iStockph

בקבוצות בלינט אנו מנסים להבין את רגשותיהם של המטפל של המטופל ואת האינטראקציה ביניהם. כשחברה סיפרה לי שהיא מתביישת להביא את בנה לרופא בפעם השלישית בגלל קוצר נשימה מפני שהוא יחשוב שהיא חרדתית, חשבתי איך הרופא הזה היה מציג את המפגש עם האם ובנה בקבוצת בלינט. הוא היה לומד על עצמו שאולי היה מתרשם שהאם חרדתית, אבל גם ייתכן שהיה מגלה שהמפגש השלישי עם ילד שעדיין מתקשה לנשום מפגיש אותו עם חוסר האונים שלו מפני שאינו מצליח לרפא למרות כל הידע הרפואי וניסיונו רב השנים.

הדיון בקבוצה היה מבהיר לו שהקושי הזה גרם לו למצוא אשם באם, ולהתמקד בהתנהגותה החרדתית. ייתכן שגם היה נזכר שהוא עצמו היה חולה אסתמה בילדותו, ואמו לקחה אותו לרופא מדי יום לראות שהכול בסדר. המבט על פניה של האם החוששת הזכיר לו את המבט המפוחד של אמו וכעת הוא אמור להרגיע את עצמו מול ילד חולה, אך לא מצליח לעשות זאת בגלל החרדה שמזכירה לו את הדברים שקרו בעבר.

הדיון בקבוצת בלינט מאיר את שני הצדדים שנפגשים: זה לא רק מטופל שמאוכזב מהטיפול ולכן מגיע לדיון בקבוצה, אלא סיפור על מטופל לא מרוצה שפוגש רופא שקשה לו כשלא שבעי רצון ממנו. זו לא מטופלת עם כאב מתמשך, אלא מטופלת שפוגשת רופאה שמתייסרת בגלל חוסר היכולת שלה להתמודד עם סבלו של מישהו אחר. זה אינו סיפור על בן משפחה שכועס על מותו של קרוב משפחה, אלא מפגש עם רופא שמרגיש אשם על כך שהמטופל מת כשהיה בטיפולו.

הסיפורים בקבוצה ייחודיים ואישיים אך בכל זאת אוניברסליים. למשל, המתח שנוצר בין פגישה עם חולה בסרטן שעומד למות לבין המטופל שנכנס לחדר וכועס על עיכוב של חצי שעה בתור, התלבטויותיה של רופאה לגבי טיפול בגבר עם לחץ דם גבוה שאשתו סיפרה לה שהוא מכה אותה.

העבודה שלנו מייצרת עומס גדול של חוויות פיזיות ורגשיות – לרופאים ולמטופלים גם יחד. על הרופאים מוטלת חובה אתית לטפל ולטפח את יכולותיהם הרגשיות בדיוק כפי שהם משקיעים בצבירת ידע. ההשתתפות בקבוצת בלינט מסייעת להם ללמוד לעצור ופשוט להקשיב למטופלים. השקט שנוצר במפגש מאפשר לשמוע קולות של אחרים ואת הקולות הפנימיים שלנו, והשקט הזה מחלחל למפגש עם המטופלים במרפאה או בבית החולים. כך אפשר לשמוע את מה שהמטופל לא תמיד משמיע - את הרצון לפגוש איש מקצוע אנושי, שלא רק מטפל במחלות ובכאבים אלא מבין את חששותיהם ומושיט להם יד מלטפת.

ד"ר שי קרונטל הוא רופא מומחה במרפאה בקרית אונו, יו"ר חוג הבלינט הישראלי ומנחה קבוצות לרופאים ולאנשי מקצועות בריאות אחרים

רופאים המעוניינים להשתתף בקבוצה יכולים לפנות בדוא"ל balint.israel@gmail.com

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ