התקף הלב השקט שלא ידעת שיש לך

מיליוני אנשים אינם מודעים לכך שעברו אוטם שקט של שריר הלב ושהם נמצאים בסיכון להתקף נוסף שעלול לגרום נזק חמור או מוות

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בדיקת אק"ג
בדיקת אק"ג. הבדיקה אינה רגישה כמו ה-MRI הלבבי צילום: Solovyova / Getty Images/iStockphoto
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

דודתי גרט לקתה בהתקף לב באמצע שנות ה-70 לחייה, והרופא שבדק אותה אמר שזה לא ההתקף הראשון שעברה: בדיקות שנעשו להערכת הנזק ללב גילו אזור של שריר מת בגלל התקף לב קודם שלא זוהה. בזמן כלשהו בעבר היא חוותה מה שנקרא "אוטם שקט של שריר הלב" - שקט במובן זה שאף אחד לא זיהה תסמין כלשהו שהיה לה באותו הזמן כקשור ללב, כך שאף אחד לא חשד בבעיה מתמשכת.

לדודה שלי היה מזל. היא שרדה את אוטם שריר הלב השני, וחיה עוד שני עשורים ללא בעיות לב נוספות בעזרת מעקב אחר גורמי סיכון. בדיוק כמותה, עשרות מיליוני אנשים בעולם אינם מודעים לאוטמים השקטים האלה ומצויים בסיכון מוגבר לחוות התקף נוסף, מובהק יותר, שעלול לגרום נזק חמור ללב ואולי אף למוות. בארצות הברית התקף לב הוא הגורם המוביל למוות פתאומי בקרב אנשים בני 65 ומעלה. בישראל זוהי סיבת המוות השנייה אחרי סרטן, עם 6,400 מקרי מוות בשנת 2016. בסך הכל מתו כ-44,000 איש בישראל באותה שנה, מכל הסיבות.

יהיו כאלה שיאמרו שעדיף אוטם שקט של שריר הלב על פני התקף גלוי, מבחינתם "מה שאתה לא יודע לא יכול לפגוע בך". למרבה הצער, חוסר המודעות לסיכון בהחלט יכול לפגוע. הידיעה שאנחנו מצויים בסיכון להתקף לב יכולה להטריד אותנו, אבל לחוסר הידיעה יכולות להיות השלכות חמורות בהרבה.

מחקרים שנערכו באחרונה באיסלנד ובפינלנד, מדינות שבהן מקפידים על רישומים רפואיים מדויקים לכל האזרחים, סייעו לקבוע באיזו תדירות מתרחשים התקפי לב שקטים ומהן ההשלכות ארוכות הטווח שלהם. הממצאים, שפורסמו בכתב העת JAMA לקרדיולוגיה באוקטובר האחרון, מדגישים עד כמה חשוב לא להמתין עד שהלב שולח מסר ברור על כך שיכולת קיום החיים שלו נפגעה. תוצאות המחקרים מראות עד כמה חשוב להכיר בנוכחותם של גורמי סיכון ללב, ולנקוט בכל האמצעים כדי להצליח לשלוט בהם מוקדם ככל האפשר.

התובנות המשמעותיות ביותר מגיעות כנראה מתוצאותיו של מחקר מקיף שנערך באיסלנד. השתתפו בו 935 גברים ונשים שהיו בתחילתו בני 67 עד 93, והחוקרים עקבו אחריהם במשך יותר מ-13 שנים. בעת הרישום למחקר, כל משתתף עבר הדמיית תהודה מגנטית לבבית (MRI לב וכלי דם), בדיקה לא פולשנית שיכולה להראות אם המטופל כבר עבר התקף לב שקט. נמצא ש-17% מהם עברו התקף לב שקט ו-10% עברו התקף מזוהה.

סטודנטים לרפואה מתרגלים החייאה
סטודנטים לרפואה מתרגלים החייאה. לחוסר מודעות לסיכון עלולות להיות השפעות חמורותצילום: אלון רון

אחרי שלוש השנים הראשונות של המעקב לא היה הבדל בשיעורי התמותה בין אלה שעברו התקף לב שקט לבין אלה שלא עברו התקף כזה, ועמד על 3%, נמוך משמעותית משיעור התמותה של 9% בקרב משתתפים שעברו התקף לב מזוהה. אך ככל שחלף הזמן, מצבם של אלה שחוו התקף לב שקט הלך והחמיר. עשר שנים לאחר הצטרפותם למחקר מתו מחצית מהמשתתפים עם התקף לב שקט, שיעור תמותה דומה לזה של גברים ונשים שנכנסו למחקר עם היסטוריה של התקף לב מזוהה.

בעוד שהמוות היה התוצאה החמורה ביותר בעקבות התקף לב שקט, היה גם סיכון מוגבר לפתח אי ספיקת לב, המסכנת את יכולת השאיבה של הלב. התוצאה היא קוצר נשימה הולך וגובר ועייפות רבה. הרגליים מתנפחות, נוזלים מצטברים סביב הלב, הסבילות למאמץ יורדת מאוד ובסופו של דבר החולים זקוקים לטיפול בחמצן. מחצית מהאנשים המפתחים אי ספיקת לב מתים בתוך חמש שנים מהאבחון, שיעור תמותה הדומה לכמה סוגי סרטן.

המחקר העכשווי השני, שפורסם ב-JAMA לקרדיולוגיה ביולי, כלל ממצאי נתיחה לאחר המוות של 5,869 גברים ונשים שגילם הממוצע 65, כולם מתו באופן פתאומי בצפון פינלנד שבה נתיחות שלאחר המוות נעשות באופן אוטומטי. עדויות להתקף לב שקט ניכרו בבירור אצל 1,322 אנשים שלא הייתה להם היסטוריה של מחלת עורקים כלילית. יתר על כן, אצל האנשים שחוו מוות לבבי פתאומי במהלך פעילות גופנית התגלה לעתים קרובות יותר קיומו של לב מוגדל, שהוא סימן למתח לא תקין שמופיע כשהלב מתקשה לספק את צורכי הגוף בחמצן ובחומרים מזינים.

לב מוגדל כשלעצמו הוא גורם סיכון למוות לבבי פתאומי, ציינו עורכי המחקר מאוניברסיטת אולו בפינלנד ומבית הספר לרפואה מילר באוניברסיטת מיאמי, אך אם יש גם צלקות בשריר הלב עקב התקף לב שקט קודם, הפרוגנוזה (מהלך המחלה) גרועה יותר. "אנשים שחוו התקף לב שקט לא היו מודעים למחלתם, וכנראה לא הגבילו את המאמץ הגופני אחרי שהופיעו תסמינים לא מוכרים", כתבו. הם מסבירים שהצלקת ברקמת השריר יכולה לשבש את קצב הלב התקין ולגרום מוות פתאומי בעת מאמץ.

"התקף לב שקט אינו תמיד שקט כל כך, אך התסמינים שלו – אי נוחות קלה בחזה, צרבת, בחילה, קוצר נשימה – מופיעים אצל אנשים רבים. ברוב המקרים מייחסים אותם לסיבות אחרות, והאנשים האלה לא מובאים לטיפול רפואי", אומר ד"ר רוברט בונוב, קרדיולוג בבית הספר לרפואה פיינברג באוניברסיטת נורת'ווסטרן. זה קורה בעיקר אצל נשים, שלעתים קרובות התסמינים שלהן אינם טיפוסיים ולכן הן לא מבינות שהן חוות התקף לב.

סקירת קבוצות גדולות של אנשים בשביל לגלות ראיות לאוטם שריר הלב סמוי אינה אפשרית כיום מבחינה כלכלית או מעשית. בדיקת אק"ג, שנעשית לעתים קרובות לפני ניתוח או על ידי רופא המשפחה בעת ביקור רגיל, יכולה להראות הצטלקות של הלב אצל אנשים מסוימים, אבל "היא אינה רגישה כמו ה-MRI הלבבי ששימש במחקר באיסלנד", מסביר ד"ר בונוב.

"חשוב שרופאים יזהו אנשים בסיכון ויעניקו להם טיפולים מתאימים", הוא אומר. "הנטייה היא להתעלם מדברים מסוימים עד שמשהו קורה, לכן ההקפדה על טיפול מונע יכולה להציל חיים".

אנשים שנמצאים בסיכון גבוה, או שהרופאים חושדים שכבר חוו התקף לב שקט, יקבלו המלצה לביצוע בדיקת הדמיה כמו אקוקרדיוגרפיה (אקו לב) במנוחה או מבחן מאמץ (ארגומטריה). אנשים המסוגלים לבצע פעילות גופנית יעברו בדיקת אקו לב במאמץ. הם גם יידרשו לשנות את אורח החיים שלהם: לשמור על רמות תקינות של לחץ דם וכולסטרול, להפסיק לעשן, להוריד במשקל, להקפיד על פעילות גופנית קבועה ולערוך מעקב אחר סוכרת מסוג 2. אם דיאטה ופעילות גופנית אינן מספיקות, יש כיום תרופות רבות שיכולות לעזור בהתמודדות עם הסיכון המאיים.

לכתבה של ג'יין ברודי בניו יורק טיימס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ