במערכת הבריאות מתווכחים אם ההתאבדויות בסורוקה נובעות מעומס חריג או מצירוף מקרים

לאחר שבסוף השבוע התאבד רופא רביעי מביה"ח בתוך שנה וחצי, בסורוקה טוענים כי העומס הרב אינו שונה מבתי חולים אחרים. בארגוני הרופאים אמרו מנגד: "הכתובת היתה על הקיר, להגיד שאין קשר בין המקרים זה מגוחך"

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הפגנה בעקבות התאבדותו של מתמחה בביה"ח, אתמול. לפי מקורות בסורוקה, שני הרופאים האחרונים שהתאבדו עברו אבחון פסיכיאטרי
הפגנה בעקבות התאבדותו של מתמחה בביה"ח, אתמול. לפי מקורות בסורוקה, שני הרופאים האחרונים שהתאבדו עברו אבחון פסיכיאטריצילום: אליהו הרשקוביץ

התאבדותו של רופא רביעי בבית החולים סורוקה בתוך שנה וחצי מטלטלת את מערכת הבריאות מאז סוף השבוע, ומעוררת מחלוקת סביב הסיבות האפשריות לרצף המקרים: האם מדובר בביטוי קיצוני לעומס במערכת הבריאות או בצירוף מקרים שכל אחד מהם ניתן להסבר? שיחות עם מקורות במערכת הבריאות מחזקות את שתי האפשרויות, ובעיקר מדליקות נורות אדומות סביב הטיפול בעומס המוטל על הרופאים, שלא אחת מביא גם למעמסה נפשית.

שר הבריאות, יעקב ליצמן, הודיע אתמול על הקמת ועדה ציבורית שתבחן את מקרי ההתאבדויות. בהודעה משותפת עם שירותי בריאות כללית, האחראית לבית החולים, הסביר ליצמן כי הוועדה, שתחל לעבוד בימים הקרובים, אמורה להציע מתווה לטיפול במצוקה נפשית של אנשי הסגל הרפואי. "לצערנו מדובר בתופעה מוכרת במערכת הבריאות בארץ ובעולם, ואנו מקווים שהמערכת כולה תשפר את דרכי ההתערבות עקב עבודת הוועדה", מסר. מיד לאחר מכן פרסם בית החולים הודעה משלו, שבה הובהר כי בשנה האחרונה הופעלה בסורוקה "תוכנית סיוע לאיתור דיכאון העלול להוביל לאובדנות, ברקע ממצאים בעולם המלמדים שאנשי מערכת הבריאות חשופים יותר להתאבדות ביחס לאוכלוסייה הכללית, וששיעור המתאבדים בקרב רופאים הוא הגבוה ביותר".

התוכנית, לדברי ביה"ח, כוללת "העלאת מודעות לאובדנות ופעולות מניעה שבמסגרתן ניתנת לעובדים נגישות קלה, נוחה ודיסקרטית לאנשי מקצוע מטפלים". לאחר מכן הובאו דברי מנהל ביה"ח, ד"ר שלומי קודש, שאמר: "אנו מודעים לכך שאנשי מערכת הבריאות חשופים יותר לפגיעה בתחום זה. ידוע גם שצוותים רפואיים נמנעים מבקשת סיוע בשל הסטיגמה של מחלות אלה. על כן הפעלנו תהליכים פנימיים רבים בבית החולים שמטרתם העלאת המודעות, מעורבות ואיתור מקרים של דיכאון. הנושא נמצא בראש מעייניי".

ליצמן בוועדת סל התרופות, לפני כשבועיים. הודיע על הקמת ועדה ציבורית שתבחן את מקרי ההתאבדות
ליצמן בוועדת סל התרופות, לפני כשבועיים. הודיע על הקמת ועדה ציבורית שתבחן את מקרי ההתאבדותצילום: אמיל סלמן

בסורוקה, שבו עובדים כ–800 רופאים, טוענים כי העומס הרב על העובדים אינו שונה באופן מהותי ממה שקורה בבתי חולים אחרים — בוודאי אלה שבפריפריה — וכי לכל אחד מהרופאים שהתאבדו רקע אישי ונפשי שונה. לעומתם סיפרה רופאה שעבדה במקום על "רוח באר שבע" ש"מעמידה את המטופלים לפני הצוות הרפואי": לדבריה, "כשמוסיפים את העובדה שהמקום סגור יחסית, שאין בו טיפולים פרטיים אחר הצהריים או קשרים עם קולגות מבתי חולים אחרים, בית החולים הופך למרכז החיים. לפעמים בצורה קיצונית מדי".

במשך היום נערכו שיחות בחטיבות השונות של המוסד ובהנהלה שבהן נדונו ארבעת המקרים: ביולי 2018 התאבד מנהל מחלקת הכירורגיה הפלסטית, כעבור חודשיים התאבד מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב, לפני כחודשיים מת רדיולוג ובסוף השבוע התאבד מתמחה במחלקה פנימית. לפי מקורות בסורוקה, שני הרופאים האחרונים שהתאבדו עברו לפני כן אבחון פסיכיאטרי וטופלו בתקופה האחרונה.

בהסתדרות הרפואית ובארגון המתמחים "מרשם" מפנים אצבע מאשימה לעבר סורוקה: יו"ר ההסתדרות, פרופ' ציון חגי, כתב אתמול: "הסכם הרופאים האחרון שיפר את מספר המתמחים שהגיעו לסורוקה, אך לא די בכך!" ד"ר ריי ביטון, יו"ר "מרשם", אמרה: "אנחנו מתריעים על הקטסטרופה בסורוקה לא מעט זמן. הכתובת היתה על הקיר. להגיד שאין קשר בין המקרים זה מגוחך".

הפגנה בעקבות התאבדותו של מתמחה בביה"ח, אתמול. מסורוקה נמסר כי הופעלה "תוכנית סיוע לאיתור דיכאון"
הפגנה בעקבות התאבדותו של מתמחה בביה"ח, אתמול. מסורוקה נמסר כי הופעלה "תוכנית סיוע לאיתור דיכאון"צילום: אליהו הרשקוביץ

מנגד אומרים אנשי מקצוע במערכת הרפואית כי העיסוק הרב והפרסומים סביב רצף ההתאבדויות עלולים להביא למקרי אובדנות נוספים בקרב אנשי רפואה. "באובדנות ישנה תופעה שנקראת 'אפקט ורתר'", הסביר בכיר במערך בריאות הנפש, "הסיכון שאדם נוסף יתאבד גבוה מזה שהיה לאדם הראשון שהתאבד. אנחנו חוששים שבעקבות הפרסומים, רופאים ואנשי רפואה יחששו לפנות לעזרה. גם ככה זה ציבור שלרוב נמנע מכך". מקור נוסף בתחום הסכים עמו והוסיף: "בארה"ב מתאבדים מדי שנה כ-400 רופאים בשנה — רופא ביום. יש לכך כל מיני סיבות: הקושי הרגשי שמלווה את ההתעסקות בפגיעות ובמוות, וכן העובדה שמדובר בציבור שלא פונה לקבלת עזרה".

לפי משרד הבריאות, בין 2000 ל–2016 התאבדו בישראל 50 רופאים — 41 גברים ותשע נשים — בין אחד לארבעה בשנה. שיעור ההתאבדות בקרב רופאים בישראל עומד על 13.4 למאה אלף נפש, ובקרב רופאות על 4.3 למאה אלף נפש. עשרה מהרופאים המתאבדים עלו מברית המועצות לשעבר, ושלושה היגרו ממדינות אחרות. למרות הנתונים הללו, במשרד הבריאות או בהסתדרות הרפואית לא מטפלים במניעת האובדנות בקרב רופאים דרך תוכניות ייעודיות או הכשרות. עם זאת, לאחרונה ערך משרד הבריאות סקר שחיקה בכל מקצועות הבריאות, בכוונה לסמן מקצועות הזקוקים לתמיכה ממוקדת.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ