דו"ח המבקר: מערכת הבריאות אינה ערוכה להתפרצות מגפה

הדו"ח מצביע על מחדלים וליקויים משמעותיים בהתנהלות מערכת הבריאות, אולם כפי שפורסם ב"הארץ" - הוא כולל מעט נתונים מספריים ואינו נוקב בשמות האחראים למצב ■ פרקים נוספים בדו"ח מגלים כי יו"ר איגוד ערים דן לתשתיות, הנאשם בפרשת ביטן, מינה את מקורבו ליועץ ללא מכרז וחושפים שורת כשלים במערך הקבורה בארץ

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מחלקת הקורונה בתל השומר
מחלקת הקורונה בתל השומרצילום: אייל טואג

מערכת הבריאות בישראל אינה ערוכה להתמודדות עם התפרצות מגפה - כך קבע דו"ח שפרסם היום (שני) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. המסמך מצביע בין השאר על ליקויים בהיערכות משרד הבריאות, קופות החולים ובתי החולים להתמודדות עם התפרצות מחלות ומגפות. ממצאי הביקורת, שנערכה בשנה שעברה ברקע התפרצות החצבת והשפעת החריגה, נמסרו למערכת הבריאות בנובמבר, ובשל משבר הקורונה הוחלט להקדים כעת את פרסומם.

בניגוד לשנים קודמות, הפרק האמור בדו"ח קצר יחסית, ונכללים בו מעט נתונים מספריים. כמו כן, המבקר אינו נוקב בו כלל בשמות של בעלי תפקידים רלוונטיים. כפי שפורסם היום ב"הארץ", מקורות במשרד המבקר אמרו כי חלק ניכר מהדו"חות, בהם הדו"ח העוסק בתפקוד משרד ראש הממשלה, עברו "קיצוץ וריכוך" בידי אנגלמן, שנבחר לתפקיד בקיץ בדחיפתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. גורמים העוסקים בכך טוענים כי הדבר נובע מרגישות הדו"ח מבחינתו של נתניהו. לדבריהם, ניכר ניסיון של המבקר להרחיק את האש מהדרג המדיני. 

הטענות המרכזיות בדו"ח:

■ מערך האשפוז לוקה בחסר
■ חוסר בהצטיידות בתרופות לטיפול בזיהום נגיפי
■ חוסר בתקני אחים ואחיות לחיסון האוכלוסייה
■ כשלים בביצוע חקירות אפידמיולוגיות
■ היעדר תוכנית פעולה סדורה לטיפול במגפות 
■ טיפול לא מספק בתחלואה בקהילה 
■ השלכות כלכליות קשות

אחד הממצאים המדאיגים בדו"ח נוגע להיעדר תוכנית של משרד הבריאות באשר להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות מגפה. במסמך נכתב כי קיים חוסר בהצטיידות בתרופות לטיפול בשפעת, וכי המלאי הקיים מספיק רק ל-16% מאוכלוסייה - ולא ל-25% מהאוכלוסייה כנדרש. הדו"ח חושף גם את מצוקת התשתיות של בריאות הציבור בכל הקשור לתקנים חיוניים ביותר בהתמודדות עם מגפות, ובכלל זה תקני אחים ואחיות לצורך חיסון האוכלוסייה, וכוח אדם לביצוע חקירות אפידמיולוגיות.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה מתניהו אנגלמןצילום: אילן אסייג

כשל מרכזי נוסף שחושף הדו"ח נוגע להיעדר תוכנית פעולה סדורה לטיפול במגפות שונות. "אחד האמצעים החשובים במניעת מחלות הוא התחסנות האוכלוסייה וניטור מצב בריאותה", כתב המבקר. באשר להיערכות לחצבת, ציין כי "המשרד הכין תו"ל (תורת לחימה - ע"א) כללי, אך לא הכין מראש תוכנית פעולה סדורה - תו"ל ייעודי לכל אחת מהמחלות שהוא קבע כי יש להיערך להן". על היערכות להתפרצות השפעת כתב המבקר: "מערכת הבריאות אינה ערוכה באופן מלא להתפרצותה, אף שהחלטת הממשלה על חובת ההיערכות ניתנה כבר ב-2005". הסיכון המוגבר בהתפרצותה, הוסיף, מחייב את משרד הבריאות ואת משרד הביטחון לגבש תוכנית לצמצום הפערים.

לצד זאת, נושא הטיפול בתחלואה בקהילה - שנחשף כאחת מנקודות התורפה של המערכת במשבר הנוכחי - עלה גם הוא בממצאי הדו"ח. במסמך נכתב כי לא מועבר מידע באופן שוטף ורציף כדי לאתר חולים בקבוצות סיכון ולהעניק להם עדיפות בטיפול מניעתי. המבקר גם המליץ לכלול בהיערכות תוכנית יישומית לביצוע רפואה מרחוק ולתרגל את הקופות. 

במקביל התייחס המבקר למערך האשפוז - חזית הטיפול בחולים קשים במגפה. "למשרד הבריאות אין תוכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית, שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז בעת התפרצות מחלה זו".

12,500 חולים יזדקקו להנשמה

התרחיש שהוצג בדו"ח של משרד הבריאות צפה כי בעת התפרצות מגפת שפעת צפויים לחלות כ-2,250,000 תושבים בישראל - כ-25% מהאוכלוסייה. על פי תחזית זאת, הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות, שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150 אלף מאושפזים. לצד זאת, עוד כ-25 אלף חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, וכ-12,500 נוספים יזדקקו להנשמה.

פחים במחלקת האשפוז לחולי קורונה שהוקמה בחניון המרכז הרפואי תל השומר, אתמול
פחים במחלקת האשפוז לחולי קורונה שהוקמה בחניון תל השומרצילום: אייל טואג

הדו"ח אינו פוסח גם על מערך ההצטיידות של ישראל, הלוקה בחסר מול נתוני ההתפרצות של מגפת שפעת אפשרית. על פי נתונים שמצורפים לדו"ח (ומקורם בנתוני משרד הבריאות לשנת 2017) יש בישראל כ-745 מיטות טיפול נמרץ, 5,677 מיטות במחלקות פנימיות ו-2,354 מיטות באגפי ילדים. אולם ייתכן שנתונים אלה כבר אינם עדכניים, היות שמאז פרוץ משבר הקורונה נפתחו מחלקות ייעודיות בכ-20 בתי חולים, ונוספו מאות מיטות אשפוז לחולים בנגיף.

הנתונים הללו אמנם מטרידים בימים שבשגרה, אך במציאות הנוכחית - ברקע תרחישי הייחוס מהעת האחרונה, שמנסים לחזות את הנזק של משבר הקורונה - הם מציירים תמונה קשה יותר. אף כי מדובר בתחשיבים גסים שנעדרים מהם משתנים שונים (כמו למשל הפעולות שיינקטו בישראל ותמונת מצב עדכנית על שיעורי ההידבקות בישראל), הם חוזים שיעור הדבקה של 32% מהאוכלוסייה, שממנו ייגזרו יותר מ-20 אלף חולים במצב קריטי וכ-8,500 מקרי תמותה. זאת על פי תרחיש שמרני יחסית, המחשב מקדם הדבקה נמוך של 1.2 נדבקים מכל חולה. 

בנוגע לחקירות אפידמיולוגיות - התהליך שבו מתוחקרים חולים כדי לשחזר את תנועתם והמגעים שקיימו עם הסביבה לאורך התקופה שקדמה לגילוי ההדבקה, קבע המבקר: "החקירות לא בוצעו כנדרש לנוכח עומס העבודה שנוצר בשיאה של ההתפרצות. כמו כן, בתחילת ההתפרצות משרד הבריאות לא הכין תוכנית פעולה להתמודדות איתה, לרבות תגבור כוח אדם וניוד אחים ואחיות בין לשכות".

המבקר התייחס גם למחסור החמור שיש באחיות ובאחי בריאות הציבור – עדות נוספת להזנחה הממושכת של התחום, הנחשב קריטי במניעת התפרצות ושמירה על רמת התחסנות גבוהה בשגרה. "בשמונה מתוך 15 מחוזות ונפות נמצא פער של מספר התקנים בפועל לעומת הצורך לפי מפתח של אחות אחת ל-100 תינוקות", נכתב.

הקמת מחלקת קורונה חדשה באיכילוב
הקמת מחלקת קורונה חדשה באיכילובצילום: מגד גוזני

"הדו"ח חושף תמונה עגומה של הזנחת בריאות הציבור בשגרה, הפוגעת בנו גם בחירום", אמרו באיגוד רופאי בריאות הציבור בתגובה למסמך. "לצערנו, הכתובת היתה על הקיר וחרף כל אזהרותינו לא מושקעים בשגרה ולא בחירום המשאבים וכוח האדם הנדרשים לצורך הגנה על בריאות הציבור". 

ממשרד הבריאות נמסר: "הדו"ח נלמד על ידינו ואנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי. התפרצות הקורונה הינה יוצאת דופן, ייחודית בעוצמתה ויוצרת אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם. מערכת הבריאות הישראלית נערכה בנושא עוד מאמצע חודש ינואר כאשר ממועד זה החל רכש של ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה לקורונה, בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וכך גם קופות החולים. 

"ישראל היתה מהמדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגיפה ובהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות הארץ, צעדים אשר התבצעו לאחר מכן כמעט בכל מדינות העולם. הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובקהילה הם אלו הנמצאים בחזית הטיפול בקורונה, חזית אשר צפויה להימשך ככל הנראה עוד כמה חודשים לכל הפחות. לצד זאת, ישראל היא ככל הנראה אחת המדינות אשר התמודדו באופן הטוב ביותר עם ההתפרצות הגלובלית של החצבת. תוצאה זו מיוחסת לאיכות השירות הניתן על ידי שירותי בריאות הציבור במשרד ולהתגייסות האחיות במערך טיפות החלב".

מינויי מקורבים באיגודן

במקביל לפרק העוסק במערכת הבריאות, פרסם המבקר גם מסמך הנוגע לאיגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה. פרק זה כלל ביקורת חריפה כנגד מנכ"ל האיגוד, מארק אוקון, ויו"ר האיגוד ארנון גלעדי. האחרון, המשמש גם כיו"ר סיעת הליכוד בתל אביב, נאשם בכפוף לשימוע בפרשת ביטן. המבקר מתח ביקורת חריפה כנגד אוקון וגלעדי, שמינו לדבריו שני יועצים חיצוניים בשכר של מאות אלפי שקלים, ללא הסכם בכתב וללא סיכום ברור לגבי מהות העבודה או השירות שהיו אמורים לספק. אולם, בדו"ח המבקר אין כל התייחסות לקשר שבין גלעדי לבין אחד היועצים, דודו לניאדו. ל"הארץ" נודע כי לניאדו משמש יו"ר מטה הליכוד בתל אביב, ואף ניהל עבור גלעדי את קמפיין הבחירות האחרון. בסך הכל עמד שכרם של שני היועצים על כ-866,460 ש"ח.

ארנון גלעדי בהארכת מעצרו בפרשת ביטן
ארנון גלעדי בהארכת מעצרו בפרשת ביטןצילום: מגד גוזני

בשנת 2013, במסגרת פרויקט משותף של האיגוד והמועצה לישראל יפה שנועד לצמצם את הזיהום ממפעלים תעשייתיים, נשכרו שירותיו של היועץ הראשון. שנה לאחר מכן, הוא סיים את עבודתו, ולניאדו החליף אותו בהוראתם של גלעדי ואוקון. לשאלת המבקר מי בחרו את היועצים, מסרו באיגוד כי היתה זאת המועצה לישראל יפה. אך במשרד המבקר חשפו כי באיגוד פנו לעמותה והמליצו על היועצים, וביקשו כי זאת תעביר להם את שכרם, שהתקבל בתשלומים חודשיים קבועים. הן באיגוד והן במועצה לישראל יפה אמרו כי הם אינם יודעים מהי ההכשרה המקצועית של לניאדו. למעשה, רק לאחר קריאת טיוטת הביקורת, דרש מנכ"ל האיגוד מלניאדו שיעביר לו קורות חיים.

אוקון וגלעדי מסרו בתגובה: "במסגרת הפרויקט הועסקו מגוון רב של יועצים בתחומים שונים. העסקת היועצים לא בוצעה על ידי איגודן, אלא על ידי המועצה, וממילא היא זאת שניהלה את פעילותם ופיקחה עליה באופן שוטף. דודו לניאדו הוא איש מקצוע איכותי, בעל השכלה אקדמאית, שעיסוקו כעצמאי בתחומים של ארגון, תיאום וכדומה, שהם תחומים רלוונטיים ונדרשים בפרויקט המדובר".

הטיפול בקבורת לא-יהודים - אינו מכבד

פרק נוסף בדו"ח מנה שורה של כשלים בהתנהלות מערך הקבורה בישראל. בין היתר, מנה המבקר את רשות מקרקעי ישראל, מינהל התכנון, המשרד לשירותי דת, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הפנים. המחדלים הבולטים: חוסר תכנון לטווח הרחוק והתנהלות כושלת בנוגע לחיסון ומיגון הטהרנים המטפלים במתים. על פי הדו"ח, מינהל התכנון טרם השלים תוכנית שהיתה אמורה לספק פתרונות קבורה בעתיד, על פי תחזית שצופה מחסור של 1.5 מיליון חלקות במחוזות תל אביב והמרכז. לצד זאת, ציין המבקר כי הסדרת הקבורה של האוכלוסייה בשטחים לוקה בחסר, וכי בכל חלקי הארץ המשרד לשירותי דת ומשרד הבריאות לא וידאו כי גופי הקבורה קיימו את ההנחיות בדבר הצורך בחיסון כל הטהרנים והטהרניות. למעשה, בגופי הקבורה שנבדקו נמצא כי הטהרנים לא חוסנו כנדרש, וכי רק בחלק מבתי העלמין הוקצו אמצעים שיבטיחו את בריאותם, כמו כפפות וסינרים חד-פעמיים, מתקן עם סבון אנטיבקטריאלי ומקלחת לשימוש בסיום הטהרה.

מחברי הדו"ח מנו גם כשלים משמעותיים בקבורת בני העדות הלא-יהודיות בישראל, שעד כה כלל לא הוסדרה. בין היתר נאמר במסמך כי סמכויותיו של האגף לעדות לא-יהודיות במשרד הפנים לא הוגדרו בהקשר זה - וגם לא אחריותו של כל גורם מחייב אחר, לרבות הרשויות המקומיות. עוד עלה כי בחלק מבתי הקברות הלא-יהודיים חסרים מתקנים בסיסיים עבור המבקרים, כי תחזוקתם לקויה, וכי מקום הצבתם של הקברים אינו מוסדר - כך שלעתים הם מוצבים תוך בזבוז של קרקע ובאופן שאינו נגיש לכלל הציבור. 

לצד זאת, מאחר שגופי הקבורה אינם מעורבים בקבורה ובהכנות לה, האחריות לקבורה היא בידי המטפלים בנפטרים - בדרך כלל בני המשפחה, "אולם לא הוסמך שום גוף שינחה את המשפחה לגבי אמצעי הזהירות שעליה לנקוט כדי להבטיח את בריאותה", צוין בדו"ח, "הליקויים המפורטים גרמו הן לפגיעה בכבודם של הנפטרים והן לפגיעה במשפחות הנפטרים, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט השירות לציבור", סוכם. 

תגובת משרד ראש הממשלה לדוח המבקר: "מערכת הבריאות הישראלית מדורגת במדד בלומברג 2019 כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. בעשור האחרון כמעט הוכפל תקציב מערכת הבריאות והוכפל תקציב סל הבריאות. עם זאת, יש מקום לשיפור ונלמד את פרטי הדוח". 

"הדו"ח לא רלוונטי לעניין נגיף הקורונה, שכן לא היה אירוע כזה במאה האחרונה ואין אף מדינה בעולם שהייתה יכולה לחזות או להיערך להתפשטות הנגיף. ואכן, אף מערכת בריאות בעולם, גם הטובה ביותר, לא נערכה להתמודד עם המגפה. מגפת הקורונה הוא לא אירוע שניתן להתמודד איתו באמצעות מערכת הבריאות אלא באמצעות נקיטת צעדים נחושים לבלימת התפשטות המגיפה".

"בזכות צעדי רה"מ שהקדימו את העולם, מצבה של ישראל טוב מזה של מדינות מפותחות רבות. עוד טרם התפשטות נגיף הקורונה בישראל, קיים רה"מ נתניהו דיונים מקיפים בהם ניתנה בין השאר ההנחיה להקים מפעל חיסונים שיסייע להתמודדות עם מגפות. רה"מ גם הנחה לתגבר את מערך הצוותים הרפואיים, להצטייד באלפי מכונות הנשמה ולהגביר את היערכות בתי החולים. לצד כלל מאמצי ההצטיידות, בשבועיים הקרובים יוסבו בבתי החולים עוד כ-1000 מיטות, למיטות טיפול נמרץ וטיפול מוגבר, שימצבו את ישראל במקום גבוה ביחס לעולם. נוסף על כך יוספו למערכת הבריאות 200 תקני רופאים, 605 תקני אחיות, כ- 300 עובדי ניקיון, כ-6,000 סטודנטים לסיוע ומאות תקני סטאז'רים לרפואה".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ