בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כאן מכשירים את האליטה

משפחות ערביות מכל הארץ שואפות שילדיהן ילמדו בבית הספר האורתודוקסי בחיפה, ששייך לכנסייה אבל שני שלישים מתלמידיו מוסלמים. 95% מהבוגרים זכאים לבגרות, 45% השיגו בבגרות ממוצע של 100 ויותר, ו-70% מהבוגרים בעבר השלימו השכלה אקדמית. בבית הספר מדגישים במיוחד את האיסור על עלבונות על רקע דתי

תגובות

באוקטובר 2000 נגנז חלומו של רמי שינאווי ללמוד בבית הספר הריאלי בחיפה. לרמי, בן למשפחה מוסלמית בעיר, משיכה לתחום הריאלי ואביו - רופא בבית החולים רמב"ם, ואמו - אחות בבית החולים פלימן - מעודדים אותו להצטיין. אבל אז, כשהגיע הזמן להחליט איפה ילמד בתיכון, פרצו אירועי אוקטובר והוריו חששו שהמתח הגואה בין יהודים לערבים ישפיע על קליטתו בבית הספר היהודי היוקרתי.

שינאווי נרשם לבית הספר האורתודוקסי שבעיר התחתית. ההרשמה לא הבטיחה לו דבר: בית ספר זה מנהיג מבחני כניסה קשים, שבהם נפסלים כ-60% מהנרשמים. אבל שינאווי עבר את המבחנים ועכשיו, בכיתה י"א, במגמת אלקטרוניקה ופיסיקה, הוא לא מצטער על הבחירה. בשנה הבאה, כשיסיים את מבחני הבגרות, הוא יהיה חלק מהסטטיסטיקה היוצאת דופן של שני בתי הספר הערביים בחיפה השייכים לכנסיות - האורתודוקסי, שהוא מוסד יווני-אורתודוקסי, ונזירות נצרת, שהוא מוסד קתולי.

בשנת 2002 נרשמו בנזירות נצרת 98% הצלחה בבגרות (כלומר, נמצאו זכאים לתעודה); שני בחיפה היה בית הספר ליאו בק עם 96% הצלחה, ושלישי - בית הספר האורתודוקסי עם 95% הצלחה. בית הספר הריאלי דורג במקום החמישי, עם 90% הצלחה.

מדובר אמנם בשני בתי ספר פרטיים, אך בניגוד למקבילם היהודי, בית הספר הריאלי, שבו שכר הלימוד הוא קצת מעל 10,000 שקל לשנה, בהם גובים רק עשירית מסכום זה. לשם השוואה, ממוצע ההצלחה בבגרות של תיכונים בכל הארץ הוא 52.8%.

יותר מ-65 אחוז מתלמידיו של בית הספר האורתודוקסי הם מוסלמים, בהם בדווים מכל הארץ. היתר נוצרים ודרוזים. זוהי מעין גרסה ערבית לפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי, המציעה לתלמידים מכל הארץ לימודים איכותיים, או לבית ספר פרטי אנגלי המכשיר את ילדי האליטות.

1,200 שקל לשנה בלבד

בית הספר האורתודוקסי שוכן ברחוב יצחק שדה, מאחורי המושבה הגרמנית בעיר התחתית, בבניין בטון סטנדרטי ולו חצר נטולה ירק או מרחב. בית הספר הוקם ב-1952 על ידי העדה הנוצרית היוונית-האורתודוקסית. שמו המלא הוא "בית ספר אורתודוקסי ערבי" ומנהלו מארון קעבור, בעצמו בוגר מחזור 62', מספר שוועדת החינוך של העדה - שהקימה את בית הספר ואחראית על התנהלותו עד היום - החליטה מלכתחילה שהוא ישרת את כלל הציבור הערבי.

בשנת 56' סיימו את בית הספר 14 בוגרים במחזור הראשון, השנה יסיימו 145. בית הספר גאה בשורה של בוגרים מפורסמים: ח"כ טאלב א-סנע מרע"מ, ד"ר סלימאן אגבריה (ראש העיר אום אל-פחם לשעבר ובכיר בתנועה האיסלאמית, שנמצא במעצר), שחקנית התיאטרון סלווה נאקרה ועוד עשרות עורכי דין, רופאים, מדענים ואנשי ציבור מפורסמים במגזר הערבי. המעקב שעושה בית הספר אחרי 4,200 בוגריו מעלה ש-70% מהם השלימו לימודים אקדמיים.

"העדה האורתודוקסית החליטה שלכל ערבי בישראל צריכה להיות זכות להתמודד על מקום בבית הספר", אומר קעבור, שבעצמו משתייך לזרם המארוני בכנסייה. "אנו קולטים תלמידים מרהט ועד הגליל. כיום 50% מהתלמידים באים מאזור המשולש - הם יוצאים בהסעות בשש בבוקר כדי להגיע לחיפה. רק מיעוט מהתלמידים באים מחיפה. המחויבות שלנו לקהילה האורתודוקסית היא רק לקלוט בוגרים של בית הספר היסודי יוחנן הקדוש של הקהילה בעיר".

על שולחנו של קעבור היו מונחים בסוף חודש אפריל תיקים של עשרות תלמידי כיתות ח' מכל הארץ, שניגשו למבחני הקבלה. מתוך 280 שניגשו, רק 120 עמדו במבחנים. "תלמידים מ-40 יישובים ניגשו למבחנים; יש בתי ספר שמהם אפילו תלמיד אחד לא הצליח להתקבל השנה", אומר קעבור. מבחני הכניסה כוללים בחינות בעברית, ערבית, אנגלית ומתמטיקה. בוגרים של בית הספר טוענים, שמי שעבר את המבחן בכיתה ח' לא יתקשה בבגרות או בפסיכומטרי. בכיתה ט' יש עוד סלקציה ו-10%-8% נושרים. המבחנים מאפשרים לבית הספר לקלוט את האליטה של המגזר הערבי. תלמידים מהדרום הרחוק נהנו עד שנות השבעים מפנימייה, אך כיום הם נדרשים למצוא לעצמם דיור אצל קרובי משפחה או להתארגן בדירות שכורות עם חברים.

בשנת 2002 קיבלו 95% מהבוגרים זכאות לבגרות. קעבור אומר שמדובר בירידה קטנה לעומת שנים קודמות. "ממוצע הזכאות הוא כלי של משרד החינוך, אני מתעניין יותר בממוצע הבגרות של הבוגרים", הוא אומר, "משמח אותי יותר ש-45% מהתלמידים קיבלו ממוצע של 100 או יותר בבחינות".

בית הספר האורתודוקסי עבר לפני שלוש שנים לזרם הטכנולוגי במשרד החינוך. ההחלטה קשורה בין השאר לכך שזרם זה מציע תקציבים גדולים יותר להקמת מעבדות וכן לכך שוועדת החינוך של העדה האורתודוקסית בחיפה, שבה יושבים שני רופאים בכירים ברמב"ם, מרצה בכיר באוניברסיטת חיפה וחבר מועצת העיר, החליטה שהעתיד טמון בטכנולוגיה. המגמות היוקרתיות ביותר בבית הספר הן של אלקטרוניקה וביו-טכנולוגיה ושל פיסיקה ואלקטרוניקה.

"תלמיד אצלנו נדרש קודם כל ללמוד לחמש יחידות בגרות בעברית, כשהדרישה של משרד החינוך היא מינימום של שתי יחידות", מסביר קעבור, "תוסיף לזה שלוש יחידות ערבית, חמש יחידות אנגלית, חמש מתמטיקה, שתיים היסטוריה ואחת של אזרחות. הגענו ל-21 עוד לפני שהתלמיד בחר את המגמה העיקרית, למשל שילוב של פיסיקה ואלקטרוניקה, שביחד הן 15 יחידות". בגלל ערבוב העדות והקהילות הדתיות אין בבית הספר הזה לימודי דת. למרות זאת, הכנסייה מסבסדת את בית הספר - שכר הלימוד הוא 1,200 שקל לשנה בלבד. "שכר לימוד נמוך מחייב להסתדר בלי דברים חיוניים, כמו אולם כינוסים ראוי לשמו או מתקן ספורט כלשהו", אומר קעבור.

איסור על פירסינג

בבית הספר יש דגש גדול על המשמעת. ההורים חותמים על תקנון ההתנהגות של התלמידים ולכן חוקי המשחק ברורים - תלמיד שעובר על כללי התקנון מסולק. "אנחנו אוסרים על אלימות מכל סוג, עם דגש על אלימות מילולית על רקע עדתי או דתי", אומר קעבור. "תלמיד מקבל שתי אזהרות ובפעם השלישית הוא מסולק. היה לנו מקרה בשנות התשעים עם שולמית אלוני, כשהיתה שרת חינוך. היא התערבה כשסילקנו תלמיד שלהוריו היו קשרים ודרשה להחזירו ללימודים. הבהרנו בנימוס שאנחנו בית ספר פרטי ואמרנו שעדיף להיסגר מאשר להחזיר תלמיד אלים ללימודים". למרות ההשתדלות, באורתודוקסי יש אווירה פחות סטרילית מאשר בנזירות נצרת ומעט יותר "רעש ישראלי" במסדרונות ובחצר. עם זאת התלבושת היא אחידה וחל איסור על פירסינג, קעקועים וחולצות בטן. התלמידים גם יודעים שיש תנאי בסיסי לעריכת מסיבה מעורבת של בנים ובנות - נוכחות של כמה מורים.

פוליטיקה אינה מלה גסה בבית הספר, אומרים תלמידים; במסדרי הבוקר לא מהססים אנשי הסגל להביע דעה על המתרחש. אחרי חיסול יאסין ורנתיסי נאם סגן המנהל נגד הפעולות; לעומת זאת היתה התייחסות ביקורתית מאוד גם לפיגועים הגדולים בחיפה בשנתיים האחרונות, שבהם נרצחו גם ערבים ודרוזים, חלקם מוכרים לתלמידים.

קעבור מודה שקיים מתח מסוים לנוכח השאיפות של מועצת התלמידים לקבל יותר חופש ולהיות יותר מעורבת בקבלת החלטות. ההנהלה מסכימה לשמוע את התלמידים, אבל היא מפנה אותם לתקנון הקשוח של בית הספר. "לתלמידים יש אפשרות פעם בשנה להשפיע על שינוי תקנון במשא ומתן מול ההנהלה", אומר קעבור, "מה שלא הוחלט בתקנון, לא נוותר עליו במהלך השנה".

באחת הכיתות התכנסו בסוף אפריל ארבע תלמידות ותלמיד אחד, כולם מכיתה י"א, לספר קצת על בית הספר. רמי שינאווי סיפר שהוא מתעניין מאוד באווירונאוטיקה ובלימודי גרעין. "אבל אני יודע שבישראל אין לי סיכוי להתקבל ללימודים כאלה בטכניון, כי אני ערבי מוסלמי; ואם אני אתקבל, לא תהיה לי עבודה בתחום. אני אלך כנראה להנדסת אלקטרוניקה", הוא אומר בהשלמה.

סלמא אבו פול לומדת במגמת פיסיקה ואלקטרוניקה ונחשבת תלמידה מבריקה וחדורת מוטיווציה. היא מוסלמית מג'ת שבמשולש. אביה רופא אורתופד, אמה אחות בטיפת חלב. אביה היה בעבר ראש מועצת ג'ת והתחנן לפני בתו שתלמד בעיר מגוריה. זה לא נראה טוב שבתו של ראש המועצה לומדת ביישוב אחר. אבל היא התעקשה בגיל 14 על האורתודוקסי: "ידעתי שזאת הדרך היחידה להרחיב אופקים ולהכיר אנשים ממקומות אחרים". חלומה של אבו פול מגיל צעיר הוא להיות אסטרונאוטית. אבל לדבריה היא מודעת לכך שהשילוב של אשה, ערבייה ומוסלמית סותם את הגולל על החלום. "בתור מוסלמית", היא אומרת בחיוך, "אחרי ה-11 בספטמבר אפילו בארה"ב לא אוכל להצליח. זה דווקא מאתגר אותי יותר. כנראה שאצטרך ללכת לרפואה".

אצל התלמידים המצטיינים בבית הספר, רפואה או משפטים נתפשים כמפלט העיקרי. הם יודעים שכמדענים חוקרים דרכם תהיה חסומה, בגלל הקשר בין מכוני המחקר למוסדות ביטחוניים. למרות זאת, כולם מצהירים שהם רוצים להמשיך לגור בישראל.

מונא חרעובה, נוצרייה אורתודוקסית מחיפה, לומדת במגמת מחשבים ואלקטרוניקה. היא מספרת שהיחס של המורים בבית הספר עדיין חשדני כשמדובר בבנות במגמות אלקטרוניקה. אביה רואה חשבון עצמאי, אמה מנהלת חשבונות. היא מעריכה שזה גם מה שהיא תעשה. בגלל העסק של אביה, היא אומרת, גם כערבייה היא לא תתקשה לעבוד בראיית חשבון. היא מתעניינת בפוליטיקה וחברה במועצת הנוער העירונית. "מפריע לי שבכיתות לא דנים יותר בפוליטיקה. אני מרגישה שיש דברים שלא נותנים לנו לדבר עליהם", היא אומרת.

סחר חלבי היא דרוזית מדלית אל כרמל. אביה קבלן ובעל מפעל בטון גדול. היא ויתרה על הלימודים הנוחים יותר בתיכון רונסון המקומי בדלית אל כרמל והלכה למקום שבו רמת הלימודים גבוהה יותר. לדבריה, בית הספר חיזק אצלה את הזהות הערבית; היא עדיין אינה יודעת מה תרצה ללמוד. ג'יזל עבסאווי, היועצת החינוכית של התיכון, אומרת שהדרוזים שמסיימים ללמוד בבית הספר מתחלקים לכאלה שלא הולכים לצבא מכיוון שהם מצהירים על דתיותם ולכאלה שהולכים לעתודה האקדמית. לאורתודוקסי, כמו לבתי ספר ישראליים רבים, היו כמה בוגרים שנפלו במערכות ישראל - דרוזים וצ'רקסים.



בית הספר הערבי האורתודוקסי, חיפה. גרסה ערבית לבית ספר פרטי אנגלי


מתוך 280 שניסו להתקבל השנה, רק 120 עברו. יש בתי ספר שמהם אפילו תלמיד אחד לא הצליח להתקבל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו