השנה שבה מספר בני ה–75 ישלש את עצמו - בריאות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השנה שבה מספר בני ה–75 ישלש את עצמו

לכתבה

דור הבייבי בום של אחרי השואה הופכים לקשישים, והזדקנות האוכלוסייה צפויה להעמיס על מערכת הבריאות נטל שהיא לא מסוגלת לשאת. פתרונות כמו אשפוז ביתי נמצאים בחיתוליהם, ובינתיים בתי החולים לא מוכנים לצונאמי שבפתח

12תגובות

ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה בישראל נושפת בעורפה של מערכת הבריאות, ובשנה הבאה — ב–2020 — היא תעמיד אותה למבחן ראשון. זה יקרה כאשר קרוב ל–20 אלף ישראלים יחגגו את יום הולדתם ה–75 — זינוק של פי שלושה לערך לעומת השנה הנוכחית. 

"במשך שנים מספר הישראלים שחוצים את גיל 75 נותר יציב ונע בין 5,000 ל–7,000 איש בשנה", מסביר ניר קידר, סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות. "זה הולך להשתנות באופן דרמטי. כבר משנת 2021 מספרם יעמוד על 30 אלף בשנה".

המקור של הגידול החד הזה ברור וצפוי מראש: מי שיחגגו בשנה הבאה את שנתם ה–75 הם חלק מדור התקומה, ילידי 1945 ואילך, או במילים אחרות — דור הבייבי בום של מלחמת העולם השנייה. למועדון זה יצטרף בעוד שנים בודדות גם הגל של מי שנולדו אחרי מלחמת העצמאות.

המעבר מגיל 74 לגיל 75 אינו עניין סמלי או סטטיסטי בלבד. במונחים של מערכת הבריאות, גיל 75 הוא שער הכניסה לקבוצת ייחוס שונה לגמרי מבחינת העלות של שירותי הבריאות שהיא צורכת והיקפם. כבר כיום, כשבני 75 ויותר הם 5% מהאוכלוסייה, הם צורכים 28% משירותי האשפוז בישראל. חברי קבוצה זו מבקרים אצל רופא קהילתי יותר מ–20 פעמים בשנה בממוצע, לעומת פחות מעשרה ביקורים בקרב האוכלוסייה הכללית.

התמונה הדמוגרפית של ישראל מתעתעת, בעיקר מפני שקצב הילודה גבוה מאוד ביחס למדינות אירופה, ופי שניים מהממוצע במדינות ה־OECD. בהתאם לכך, כשמודדים את שיעור בני ה–65 ויותר באוכלוסייה, ניתן להתרשם שלא מדובר בשינוי חד. בשנת 2015 היה שיעור הקשישים 11% מאוכלוסיית ישראל, ולפי התחזיות בשנת 2035 הוא יעמוד על 13.7%. אולם נתון זה רחוק מלשקף את ההשלכות האדירות שלו.

"אותנו כמערכת בריאות לא מעניינים האחוזים, אלא מספר הקשישים שיידרשו לשירותי בריאות", אומר קידר. "כשמסתכלים על העלייה בשיעור הקשישים זה לא נראה דרמטי. בפועל, המצב הוא שבתוך 15 שנה מספר הישראלים בני 75 ומעלה הולך להכפיל את עצמו". לפי הערכות משרד הבריאות, ב–2039 מספר הקשישים בגיל זה יעמוד על 811 אלף. קידר מתריע כי "באחת הסימולציות שערכנו גילינו שתהליך של הזדקנות האוכלוסייה בזמן הקרוב הוא שווה ערך לתוספת של מיליון תושבים מבחינת צריכת שירותי בריאות ועומס על המערכת. כמו העלייה מברית המועצות".

להקים "שיבא" כל שלוש שנים

מגמת ההזדקנות הולכת יד ביד עם תוחלת החיים הגבוהה, שעומדת על 82.5 שנים בממוצע, והביאה את ישראל להתברג בצמרת מאריכי החיים העולמית. מאחורי ההישג הזה ניצבות סיבות רבות לגאווה, אבל גם מערכת בריאות שנמצאת במצוקה נשימתית קבועה, וצולחת בקושי רב את מבחני היום־יום שלה. זאת, עוד לפני שהיא נושאת מבט לאתגרי הענק שעומדים בפניה.

לא צריך להיות רופאה או איש מערכת הבריאות כדי להבין את גודל הקטסטרופה. די בלבקר במחלקות האשפוז בבתי החולים הכלליים, ובמוסדות השיקום והאשפוז הגריאטרי כבר היום. לדברי קידר "המצב הוא שאוכלוסיית הקשישים מכפילה את עצמה, מספר המיטות לאלף נפש הוא נמוך, וכבר היום אנחנו יודעים שהטיפול לא אופטימלי. רק כדי לשמר את המצב הקיים — עוד לפני שדיברנו על שיפור — יש צורך בתוספת של 300 מיטות אשפוז בשנה — זה המון. זה כמו לפחות כל שלוש שנים בית חולים חדש בגודל של שיבא — תל השומר. זה דורש קצב היערכות שונה לגמרי". כיום, תקציב קופות החולים מוצמד לגידול האוכלוסייה, אבל לא להזדקנותה. "אולי במשך השנים זה לא היה קריטי, אבל במצב החדש שנוצר — זו דרמה", אומר קידר.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע מצביע אף הוא על הדרמה, גם אם בניסוח עדין יותר. המסמך מבקר את משרד הבריאות על כך שלא הכין תוכנית סדורה להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה, למרות החלטת ממשלה שהורתה לו לעשות זאת לפני כמעט ארבע שנים. המבקר קובע שעל המשרד להכין "תוכנית שלמה ופרטנית שתיתן מענה לצורכי האוכלוסייה המזדקנת", הכוללת מחלקות, תוספת מיטות ופתרונות לתחומי הסיעוד והשיקום. 

חמישה מתמודדים על כל מיטה בשיקום

מרכיב מהותי בטיפול באוכלוסייה מבוגרת הוא שיקום גריאטרי, שמשמש תחנה קריטית בדרך חזרה לחיים לאחר אירוע רפואי קשה, כמו לאחר שבץ מוחי, ניתוח להחלפת מפרק ירך או ניתוח המצריך שיקום נשימתי.

"בישראל של 2019 זכות השיקום אינה מתממשת והמצב הזה יחמיר בשנים הבאות" מזהיר ד"ר דב אלבוקרק, מנהל בית החולים השיקומי רעות בתל אביב. בבית החולים כ–360 מיטות והוא נחשב לאחד הגדולים מסוגו בישראל. "העומס כיום בלתי אפשרי, אנחנו מצליחים לקבל רק 20% מהפניות", הוא מעיד. "המצוקה היא לא רק במיטות ותשתיות, אלא גם בכוח אדם. בישראל ישנם כיום פחות ממאה רופאי שיקום וכ–300 רופאים גריאטריים בלבד". לדבריו, אם יוחלט מחר להשקיע כסף במחלקות שיקום, לא יהיו צוותים שיאיישו אותן.

בית החולים השיקומי "רעות" שבת"א. למצולם אין קשר לכתבה
מגד גוזני

צוואר הבקבוק של מוסדות השיקום גובה כבר כיום מחיר כבד מהאוכלוסייה המבוגרת. חולים ממתינים לעתים שבועות ארוכים במחלקה פנימית בבית חולים כללי למיטה בשיקום. "התוצאה היא מקרים רבים שבהם אדם לא מקבל את השיקום שהוא זקוק לו", אומר אלבוקרק, "הוא מועבר לשיקום חלקי בבית או לאשפוז כרוני". בסופו של דבר, טוען אלבוקרק, שירותי השיקום הם קו פרשת מים מבחינת הקשיש — נקודה קריטית שיכולה להכריע בין חזרה לחיים תפקודיים לבין מצב סיעודי. וההערכות שלו קודרות. "במצב הנוכחי", הוא אומר, "בעוד שני עשורים תגיע ישראל למצב של תת־שיקום שיוביל לעומסים בבתי החולים הכללים, ולהרבה יותר מקרים של חולים סיעודיים".

צונאמי ידוע מראש

לפי קידר, הסמנכ"ל לתכנון אסטרטגי וכלכלי, המערכת עדיין אינה ערוכה לגל הראשון שיתחיל בשנה־שנתיים הקרובות. "אנחנו עושים הרבה, הכי הרבה שנעשה אי פעם, אבל זה עדיין לא מספיק. אנחנו בפיגור של כמה שנים שעלינו להשלים, כי לא התחלנו מוקדם מספיק" הוא אומר. קידר מדגיש שבתחום הבריאות, החלטה על הגדלת התקציב אינה יכולה להביא לשינוי מיידי. "כדי להקים בית חולים חדש נדרש כעשור. אז נכון שהגדלנו משמעותית את מספר הסטודנטים לרפואה, את מספר האחיות, והוספנו עוד מתמחים לגריאטריה. אבל אנחנו פועלים בתחום שלוקח הרבה זמן עד שאתה מכשיר את האנשים, ואנחנו נמצאים בפיגור".

הזדקנות האוכלוסייה היא מנושאי הליבה בתוכנית של משרד הבריאות להכשרת המערכת לקראת הבאות. תוכנית הסיעוד הלאומית השקיעה בשנה האחרונה כ–200 מיליון שקלים במטופלים בקהילה. כמו כן, נעשים מהלכים לטיפול בחולים מרותקי בית דרך מעקב וביקורים של צוותי רפואה מטעם קופות החולים, כדי למנוע הידרדרות שתוביל לפנייה לחדר מיון וברוב המקרים גם לאשפוז. 58% מהקשישים בני 85 ומעלה שמגיעים כיום למיון נשארים לאשפוז, לעומת 27% מכלל הפניות. נפתחו גם תוכניות חדשות למניעה של נפילות, לטיפול בקשישים עם אלצהיימר ולייעוץ רוקחי, שבמסגרתו רוקחים קליניים מסייעים לעקוב אחר משטרים תרופתיים מורכבים ותופעות לוואי. וכן, השנה צפוי להתחיל פיילוט של "מתאמי טיפול", שיגיעו לבתים של קשישים ויבנו תוכנית טיפול מתואמת בין גורמי הרווחה לקופת החולים. היקפו בשנה הראשונה יהיה 10–20 אלף מטופלים. תפקיד נוסף שיצרו במשרד הוא עוזר רופא, והוא נועד להפחית לחץ מרופאים.

כמו עשר מחלקות אשפוז, אבל בבית

אחד הפתרונות המעשיים שסימנו במשרד הבריאות למצוקת המיטות בבתי החולים הוא אשפוז ביתי. אחרי פיילוט מוצלח, החלו באחרונה גם להציע תמריצים כספיים לקופות החולים כדי שיאמצו אותו. מדובר בהקמת חדר אשפוז של ממש בביתו של המטופל: עם מכשור, מעקב וניטור מדדים, ביקור יומי וזמינות של צוות רפואי במקרי צורך.

ב–2018 עמד מספר המאושפזים באופן הזה על כמה מאות, ובשנה הנוכחית מעריכים שהמספר יעלה לכמה אלפים. "זה לא מתאים לכל סוגי החולים, אבל יש הרבה יתרונות באשפוז הביתי", אומר קידר. "החולה נמצא בסביבתו הטבעית, עם בני משפחתו, אוכל את האוכל שהוא רוצה ולא נחשף ונדבק בזיהומים, כאשר הוא נמצא תחת אמצעי ניטור". לדבריו, באוסטרליה 10% מאשפוזי הפנימית הם באשפוז ביתי: "גם אם נניח שמדובר רק 10%, זה 400 מיטות — שווה ערך לעשר מחלקות".

האשפוז הביתי עושה את צעדיו הראשונים בישראל ועדיין גורר יחס חשדני. אך יותר ויותר רופאים סבורים שבעידן הנוכחי ניתן לטפל בחולים כרוניים בלי להתאשפז בבית החולים. לטענת גורמים רבים במערכת, פתרון זה יהפוך לחלק משמעותי ובלתי נפרד ממערך האשפוז בישראל, וצפויים לו עוד גלגולים ושכלולים.

עולם הרפואה חווה טלטלה תפיסתית עזה בשנים אחרונות, שמאופיינת בכניסה של טכנולוגיות מתקדמות ורעיונות פורצי דרך, ובקריסה של פרדיגמות רפואיות ישנות והתחלפותן בחדשות. כולן קשורות בסופו של דבר בהארכת תוחלת החיים ובשיפור איכות החיים, ולכן גם באוכלוסיית "הגיל השלישי" ו"הגיל הרביעי" (בני 85 ויותר). אולם בשלב זה, כפי שעולה מהעדויות ומהנתונים, מערכת הבריאות עדיין מתקשה לעמוד בקצב של המציאות המשתנה.

לעמוד הראשי של הפרויקט

להיות זקנים ב-2040

הרשמה לניוזלטר

כל החדשות והסיפורים החמים מהעולם אצלכם במייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות