להזדקן בלי רשת ביטחון - בריאות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להזדקן בלי רשת ביטחון

לכתבה

רבים תלויים במערך הקצבאות, אך עתידו קודר ולוט בערפל. המעברים התכופים בין מקומות עבודה יקטינו את הפנסיה, ועיקר הנטל ייפול על דור הביניים — שיצטרך לתמוך כלכלית גם בילדיו וגם בהוריו

2תגובות

בשנת 2035 יהיו בישראל הרבה מאוד קשישים. כמעט 1.7 מיליון, למעשה, לפי הערכות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מה שלא בטוח שיהיה הוא מערך קצבאות של המוסד לביטוח לאומי שיתמוך בהם, כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. השינויים בשוק העבודה צפויים להוביל גם להצטמצמות הפנסיה, ולכן סימני שאלה גדולים מרחפים מעל איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת, וכיצד היא תקיים עצמה מבחינה כלכלית.

לפי תחזיות הביטוח הלאומי, קצבאות הזקנה והסיעוד הן כיום כ–30% מהוצאות המוסד, ויגדלו בתוך עשור ל–45% מההוצאה. משנת 2037 ואילך צפויות ההוצאות של הביטוח הלאומי להיות גבוהות יותר מההכנסות, בגלל הזדקנות האוכלוסייה. זאת תהיה נקודת המפנה שבה תחל שחיקת קרן ההון של המוסד, והיא תוביל בסופו של דבר לקריסתו בתוך כמה שנים, אם התהליך לא ייבלם.

מערך הקצבאות של ישראל, שקשישים רבים תלויים בו, הוא רק אחד מהתחומים החברתיים־כלכליים שאינם ערוכים להזדקנות האוכלוסייה. גם השינויים בשוק העבודה משרטטים עולם של ביטחון כלכלי אחר, שאחד מהיבטיו המדאיגים ביותר הוא הפנסיה. לדברי אלכס קפלון, כלכלן וחוקר הזדקנות מהמכון לחקר הזקנה באוניברסיטת חיפה, מי שיידרש לשאת בעיקר הנטל יהיה דור הביניים, שיצטרך לתמוך כלכלית בשני דורות אחרים. "שכבת הילדים, בגילי 50–60, שלרוב מסייעים כלכלית לילדיהם בשנות ה–20–30, יצטרכו לתמוך כלכלית גם בהוריהם. זה אומר לשאת בנטל תמיכה בשבע נפשות"' אומר קפלון. "וזאת עוד מבלי להביא בחשבון עלויות של אשפוז סיעודי שנופלות בחלק משמעותי של המקרים על המשפחה — אלפי שקלים מדי חודש, לעתים לשנים רבות".

להיות פנסיונר רבע מהחיים

אי הוודאות הפנסיונית קשורה בעלייה בתוחלת החיים, שחוללה שינוי דרמטי במשקל שבין תקופת העבודה לשנות הפרישה. "ישראלים שמגיעים כיום לגיל הפרישה צפויים לחיות כרבע מתקופת חייהם הכוללת — בפנסיה", אומר קפלון. גם שוק העבודה עצמו השתנה. החוזה התעסוקתי הישן, ששיקף נאמנות ארוכת טווח והדדיות בין העובדים למקום העבודה, התחלף בחוזה חדש, שבו עובדים מציעים את יכולותיהם למרבה במחיר תוך ויתור על ביטחון תעסוקתי. לדברי קפלון, "אחת התוצאות של הגמישות הזו היא שיעורי תחלופה ומעבר בין עבודות גבוהים יותר, המביאים לסך שנות עבודה בפועל נמוך מבעבר, ומכאן חיסכון פנסיוני קטן".

קפלון מעריך שכאשר מביאים בחשבון את שלושת המשתנים — עלייה בתוחלת החיים, שינוי שוק העבודה והמעבר לפנסיה צוברת — מי שלא צבר הון ורכוש, ייאלץ להסתפק בפנסיה חודשית קטנה, ואולי אף בחיים בדוחק. החברה שבראשה הוא עומד, Futuring Up, מנסה להתמודד עם הפער בין גיל הפרישה האפקטיבי לבין הגידול בתוחלת החיים העולמית.

להערכה זו יש גיבוי במחקר. לפי ניתוח של המרכז לפנסיה ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, עם הפרישה נשים צפויות לקבל בממוצע קצבת פנסיה בגובה של 31% מהשכר שהיה להן טרם הפרישה, ואילו גברים 39%. בפילוח לפי הכנסה, המחקר חזה שנשים שהשתכרו 10,000 שקלים בחודש יקבלו קצבה של 3,380 שקלים, וגברים 4,260.

אמנם בשנים האחרונות התקבלו כמה החלטות ממשלה שונות שנוגעות להיערכות להזדקנות האוכלוסייה, אך לא ניכרת מהן תחושת דחיפות של ממש. כך למשל, דו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה בשנה שעברה עסק בעיקר בהקמה של צוותים וּועדות, שיעסקו בהכנה לקראת תופעה עתידית ערטילאית. דוגמה נוספת היא החלטת הממשלה על שילוב מבוגרים בתעסוקה, מ–2015. בשנה שעברה דיווחה המועצה הלאומית לכלכלה שוועדה בנושא התכנסה חמש פעמים בלבד מאז.

הקצנת אי השוויון

לטענת סלביה פוגל־ביזאוי, פרופסור לסוציולוגיה של המשפחה, הזדקנות האוכלוסייה בישראל תאופיין גם בהקצנה של אי השוויון. "שתי הבעיות הגדולות של הזדקנות האוכלוסייה הן העניין הכלכלי והבדידות" היא אומרת. "הפערים שאנחנו רואים כבר כיום, כמו רפואה לעשירים ורפואה לעניים, יוקצנו. זה גיל שמאפשר לבלות וליהנות, אבל זה לא יתאפשר לכל אחד". לדברי פוגל־ביזאוי, "הפנסיות ילכו ויישחקו ויהיו הרבה אנשים שאין להם ולא ברור מה המדינה תיתן להם. ישנה שכבה חברתית שלמה שהגיעה מברית המועצות בשנות התשעים, ובתקופת קליטה ארוכה רבים מהם עבדו בעבודות בשכר נמוך ולא הספיקו לצבור סכומים בפנסיה".

לדברי קפלון, שינוי תמהיל הגיל בישראל ישנה את יחסי התלות בין האוכלוסייה העובדת ובין זו שאינה עובדת — כמו זקנים, ילדים, וחלק מהחברה החרדית. "זה צפוי לזעזע את המחויבות הבין־דורית הקיימת. העובדים של היום משלמים דמי ביטוח לאומי בידיעה שבהגיעם לגיל זקנה הם ייהנו ממנה. אבל ברגע שהיחס משתנה, יותר זקנים מקבלי קצבה 'ממומנים' על ידי מעטים שעובדים. הנטל עולה, עד אשר תקום מחאה חברתית בדרישה לשנות את השיטה".

הזדקנות האוכלוסייה היא מגמה גלובלית, בעלת השלכות מאקרו־כלכליות על מדינות. לפי תחזיות האו"ם, עד 2050 מספר בני ה–60 ויותר בעולם יכפיל את עצמו ויגיע ליותר משני מיליארד. מדינות מסוימות מושפעות באופן קיצוני. יפן למשל, שבה שיעור הקשישים באוכלוסייה הוא כבר כיום כמעט 30%.

ישראל עדיין רחוקה משם, אבל ככל שינקפו השנים הנטל הכלכלי החברתי יהפוך לאישי, ואת השפעותיו על החברה בישראל קשה לחזות. "כדי להתמודד עם הגידול בשיעור הקשישים נדרשת פעילות ממשלתית משמעותית", נכתב בדו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה, והוא מפרט את כיווני הפעולה המרכזיים: טיפול בגירעון האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי; היערכות מערכת הפנסיה; התאמה הדרגתית של גיל הפרישה; שילוב מבוגרים בתעסוקה ובקהילה, והיערכות של מערכות הסיעוד והבריאות. הפעולות הללו עדיין לא יושמו, וחלקן עדיין ממש בחיתוליהן.

לעמוד הראשי של הפרויקט

להיות זקנים ב-2040

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו וקבלו את סיכום כותרות הבוקר ישירות למייל מדי יום

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות