מאה שנים, ובדידות - בריאות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאה שנים, ובדידות

לכתבה

יותר משליש מהקשישים בישראל מדווחים שהם מרגישים לבד. החוויה מתעצמת ככל שתוחלת החיים עולה, ומחקרים כבר מתייחסים אליה במונחים של מגפה בעלת השלכות בריאותיות חמורות. האם אפשר לייצר מודל אחר?

תגובות

בשנה שעברה מונתה בבריטניה, ולראשונה בעולם, שרה לענייני בדידות. המינוי גרר תגובות מגוונות, חלקן ציניות. איך הפכה תחושת בדידות אישית לעניין ממלכתי ולבעיה לאומית? ולמה היא זוכה למשרד ממשלתי ומצוקות נפשיות אחרות לא? "בשביל יותר מדי אנשים, בדידות היא המציאות העצובה של החיים המודרניים", הסבירה אז ראש הממשלה, תרזה מיי.

מינויה של טרייסי קראוץ' לתפקיד לא צץ כך פתאום. בבריטניה זיהו את הסוגיה כבעיה חברתית רחבה והשיקו כבר לפני שמונה שנים "קמפיין לסיום הבדידות". לפי נתוני ארגון הסיוע לקשישים הגדול במדינה, Age UK, יותר משני מיליון בריטים בני 75 ויותר מתגוררים בגפם, ובאותה קבוצת גיל יותר ממיליון דיווחו שלא שוחחו עם שכן, חבר או בן משפחה במשך חודש לפחות.

בריטניה אינה יוצאת דופן. מדינות רבות מזהות בשנים האחרונות שינויי עומק שמלווים בעלייה בתחושת הבדידות, דווקא בעידן טכנולוגי שבו תקשורת ומרחק גיאוגרפי מגבילים פחות. אמנם תחושה של מחסור בקשרים חברתיים אצל קשישים היא בעיה מוכרת, אולם העלייה המתמדת בתוחלת החיים ברחבי העולם גוזרת על רבים מהם בדידות שנמשכת על פני שנים ארוכות יותר. 

גם בישראל שטופת השמש, שבה הכל ערבים זה לזה, הבדידות רווחת בדור הוותיקים. סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העלה כי שבקבוצת הגיל 65–74, כשליש דיווחו שהם חשים בדידות לעתים קרובות או מדי פעם. אצל בני 75 ויותר, שיעורם עלה ל–42%. הנתונים הצביעו גם על תחושות בדידות חזקות יותר אצל נשים לעומת גברים, אצל ערבים לעומת יהודים, ואצל דתיים לעומת חילונים. לפי דו"ח של מכון ברוקדייל משנת 2017, בקרב בני 75 ויותר, 31% גרים בגפם.

"זה בולט במיוחד בחגים, בעיקר בפסח וראש השנה", אומר פרופ' דב איזנברג, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה של הזקנה במרכז לבריאות הנפש גהה. "החגים הם מה שנקרא 'סטרסוגנים' (מעוררי סטרס) סביב השאלה 'איפה אתה בחג'. יש בבית החולים סדר פסח, אבל זה מאוד עצוב לראות את מי שאין לו לאן ללכת והוא בודד". לדברי איזנברג, לא פעם מצב הבדידות תואם את המצב הנפשי. "ידוע שלבדידות השפעות מנטליות וגופניות שליליות, ומנגד למצב של רווחה חברתית ישנן השפעות מנטליות חיוביות. אנשים שעוסקים בהתנדבות, למשל, גם נחשפים למגע חברתי וגם יוצקים משמעות נוספת לחייהם ויש לזה אפקט חיובי".

הושלכתי לעת זקנה

"בדידות" היא שם כולל, המתאר מגוון של חוויות בעלות מכנה משותף. לדברי ד"ר קובי שטיין, עמית מחקר בבית הספר לעבודה סוציאלית ובמרכז לחקר טראומה המונית באוניברסיטת תל אביב, זהו נושא צעיר יחסית במחקר. הוא צבר תאוצה בשנות ה–80, כשהתגלה קשר בין בדידות לתחלואה גופנית מוגברת ואף לתמותה מוקדמת. "בדידות, באופן פשטני, משמעה תחושה סובייקטיבית של בידוד לא רצוי ואף כואב" מסביר שטיין, ומדגיש שלא מדובר במצב אובייקטיבי של בידוד פיזי. "ניתן לחוש בודדים מאוד בחברה מחד, ומאידך לחיות לבד ללא תחושת בדידות".

"ההזדקנות מביאה עמה תהליכי אובדן", אומר איזנברג. "זה מתחיל עם הפרישה לגמלאות. זו הנקודה בחיים שבה אדם מאבד ביום אחד עולם תוכן גדול ומשמעותי — מעגל חברתי, תעסוקתי, גורם שיוצק משמעות לחייו ותופס חלק ניכר מחייו ומעניק לו תחושה של נחיצות ועשייה. בהמשך, ככל שגילו מתקדם מתווספים משתנים נוספים שעלולים להעמיק את תחושת הבדידות", הוא אומר.

חוקר הבדידות שטיין מתאר סיבות מגוונות לתחושה. "יש מי שבודד משום שאין לו חיי חברה, והילדים והנכדים לא מגיעים", הוא מסביר. אחרים איבדו חברים או בני זוג. "יש מי שבודדים בשל תחושה שננטשו, שלאף אחד לא אכפת מהם, שהם 'הושלכו לעת זקנה'. במצבים הקשים יותר, יש תחושה שהאדם נהפך לנטל על משפחתו או על החברה, וזה בהחלט יכול להיות מקור גם למחשבות אובדניות, דיכאון וייאוש", אומר שטיין.

לדברי ד"ר ליאורה בר־טור, פסיכולוגית קלינית במכון צמתים המתמחה בייעוץ פסיכולוגי רב־דורי, תחושת בדידות נפוצה גם בטיפול בבן זוג חולה הסובל מירידה קוגניטיבית. "זה מצב שבו בן הזוג הוא בחוויה של בת הזוג הבריאה סוג של נפקד־נוכח — הוא שם פיזית אבל לא מנטלית, ואז בת הזוג, המטפלת העיקרית, חשה חסר מאוד גדול", היא מסבירה. לדבריה, תחושת הבדידות בגיל מבוגר מופיעה גם אצל זוגות שחיים שנים ארוכות יחד והקשר ביניהם אינו קרוב, וכעת הם מבלים שעות רבות יחד בבית, אחרי שהחוג החברתי הלך והצטמצם, ומתחים קיימים מקצינים.

מן הצד השני, מדגישה בר־טור, לא הכל קודר. "מחקרים מראים עלייה בשביעות הרצון מהנישואים עם הגיל, ובמקרים רבים אצל אנשים בני 65 פלוס יש חיי זוגיות הרמוניים יותר, והתחזקות של תחושת הביחד. בזיקנה המאוחרת יש גם הרבה תמיכה ועזרה הדדית וזו יכולה להיות תקופה טובה מאוד". 

כמו 15 סיגריות ביום 

מחקרים רבים קושרים בין תחושת בדידות לבין תחלואת הגוף. בשנת 2010 פורסם מחקר מטא־אנליזה שהתבסס על ניתוח 148 מחקרים בנושא, והראה כי בידוד חברתי או מחסור משמעותי בקשרים חברתיים גוררים סיכון בריאותי שווה ערך לעישון 15 סיגריות ביום ולאלכוהוליזם. עוד נמצא כי בידוד כזה מזיק יותר מאשר היעדר פעילות גופנית, ופי שניים מהשמנת יתר. "בכל העולם כבר מכירים בנזקים האדירים של הבדידות, וכתבי עת רפואיים, דוגמת JAMA או LANCET מדברים על התופעה במונחי של מגפה", אומר שטיין.

זוג בכסאות גלגלים בגן הורדים בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה
Maximilian Norz / dpa Picture-Al

הבדידות אינה רק בעיה של קשישים: היא קשורה במעמד החברתי של האוכלוסייה המבוגרת ובתחושת שייכות כללית, ולא רק משפחתית. חברה שמקדשת נעורים ודוחקת את המבוגרים, גם אם לעתים באופן מנומס, יוצרת הפרדה. זו אולי אחת הסיבות לכך שקשה יותר למצוא אדם מבוגר מבלה בפאב בתל אביב מאשר בלונדון. לכן גם הטיפול בנושא הוא במובנים רבים קשה ומורכב יותר בהשוואה למתן שירותי רפואה.

באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה פועל צוות שעוסק בהיערכות להזדקנות האוכלוסייה, ומטפל בין היתר ביצירת נגישות פיזית, טכנולוגית ותרבותית לאוכלוסייה המזדקנת, במטרה לאפשר לה חיים מלאים ופעילים יותר בעתיד. אך לא ברור אם לצד הצעדים היזומים והמלאכותיים, החברה הישראלית לא תעבור שינוי עומק תודעתי ביחס לבני גיל הזהב, שבעשורים הקרובים יהפכו לקבוצה גדולה ובולטת יותר.

מנטל לנכס: הזדקנות פעילה

פעילויות כמו מועדוני גמלאים יכולות לסייע ליצור מעגלים חברתיים, אולם בעולם מתחדדת ההכרה שיצירת עולמות תוכן נפרדים מיתר האוכלוסייה עלולה גם להוביל לבידודם. גם בישראל מבינים שלנוכח הזדקנות האוכלוסייה החברה אינה יכולה להרשות לעצמה לנכר את מבוגריה, ובשנים האחרונות החלו לאמץ את גישת "ההזדקנות הפעילה". הגישה, שמקודמת על ידי הנציבות האירופית וארגון הבריאות העולמי, מציבה לעצמה כמטרה חיי פרישה פעילים יותר, הכוללים תעסוקה, התנדבות, לימודים ופעילויות פנאי נרחבות, לצד אינטראקציה עם שכבות גיל שונות.

בנובמבר האחרון החל האגף לממשל וחברה במשרד ראש הממשלה להוביל מהלך של הטמעת התפיסה של זקנה פעילה בישראל. "אנחנו חושבים שהזדקנות פעילה יכולה להיות במקרים רבים גורם מניעתי גם למצבי בדידות וגם להידרדרות בריאותית" אמר גורם שמעורב בפעילות. "כ–80% מבני 65 ומעלה הם במצב בריאותי שמאפשר תפקוד וחיים פעילים — אין סיבה שלא יהיו פעילים ושהחברה בישראל לא תיהנה מהכישורים והניסיון האישי והמקצועי שצברו".

בעולם התעסוקה, למשל, החזון הוא לשלב את גיל הזהב מחדש כשכירים וכעצמאים המציעים שירותים שונים — דרך מסגרות גמישות כמו עוסק מורשה. דוגמה אחרת היא מיזמים של גמלאיות המפעילות עסק קטן של אירוח ביתי בארוחה מסורתית. גורמים מקצועיים סבורים שמיזמים כאלה יכולים להצליח בישראל, ושלצד פרנסה וסיפוק אישי יש בכוחם לתרום לשינוי בגישה כלפי האוכלוסייה המבוגרת, מה שיגרום לה להיתפס כנכס ולא כנטל. בשלב זה עוד לא גובשה תוכנית מסודרת שיכולה להפוך את החזון הפעלתני הזה למציאות. 

גבר משתמש במתקן ספורט בירושלים. למצולם אין קשר לכתבה
אוליבייה פיטוסי

לדברי בר־טור, המדינה אינה האחראית היחידה בעניין. "גם הקשישים עצמם צריכים לשנות גישה, ובמקום לצפות שהמדינה תעשה עבורם ולהתייחס לעצמם כאוכלוסייה חלשה הם צריכים לשאול את עצמם מה הם יכולים לעשות ולתרום", היא אומרת, ומדגישה: "זו צריכה להיות פעילות משמעותית שמשפיעה על אחרים, לא הליכה בחוף הים או הרצאה, וכך יוכלו להמשיך להיות חלק אינטגרלי מהחברה".

לעמוד הראשי של הפרויקט

להיות זקנים ב-2040

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו וקבלו את הכתבות, העדכונים והפרשנויות החשובים מדי יום

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות