עד 1,200 שנה - בריאות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עד 1,200 שנה

לכתבה

עלייה בתוחלת החיים, חלקי חילוף אנושיים שיודפסו לפי צורך, ננו־רובוטים שידווחו על בעיות רפואיות מתוך הגוף ומטפלים ממתכת שיפתחו אמפתיה כלפי המטופלים שלהם: כיצד תיראה ההזדקנות בעתיד הלא רחוק?

תגובות

בכל הנוגע להזדקנות ולתוחלת החיים, העולם העתידני שמתאר פרופסור גיל עצמון נשמע כפנטזיה פרועה, הממתינה למין האנושי בעוד לא יותר מ–20 שנה. "אחד הכיוונים בדיון על תוחלת חיים עתידית מכונה תוחלת חיים אקספוננציאלית (מעריכית), שכוללת את כל מה שאנחנו מתייחסים אליו עדיין כאל 'מדע בדיוני' של הארכת חיים", מסביר עצמון, חוקר גנומיקה של הזקנה ואריכות תוחלת חיים מאוניברסיטת חיפה, "היא מבוססת על ננו־רובוטים, הנדסה והדפסת רקמות, החלפת איברים ועוד".

לדידו, ניצול ידע מדעי וטכנולוגי קיים יגרום לניתוץ מסגרת החיים האנושית המוכרת. "אני מדבר על הארכת תוחלת החיים ב–150–200 שנה. היכולות הללו כבר קיימות בחיות מודל, ובטווח עשרים השנים הבאות ניתן כבר יהיה ליישם אותן בבני אדם", טוען עצמון. גם ללא פריצות דרך מדעיות, הוא מציין, תוחלת החיים הממוצעת בעוד שני עשורים תעמוד על 92 שנה לנשים ו–87 לגברים, ומדי שנה היא מתארכת בחודשיים או שלושה.

אפשר להתייחס בביטול או בגיחוך להערכות של עצמון, אבל כדאי גם לזכור ששני עשורים, שאמנם הם כמצמוץ־עין במונחי היסטוריה, משולים לנצח במונחי טכנולוגיה — בוודאי בעידן הנוכחי. לכן, ניתן לנסח כלל אצבע לכל מי שמסתכן בחיזוי טכנולוגי: צפה לתמיד לבלתי צפוי, ואז תכפיל.

תאריך תפוגה קבוע מראש

התחזיות של עצמון מקבלות חיזוק מפריצות דרך מדעיות שמתרחשות מדי יום ברחבי העולם. רק בחודש שעבר הדגים צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב לעולם המדעי הדפסת לב מתאים אנושיים. בכל הקשור לתחום של ניטור וטיפול בבעיות הפנים של הגוף האנושי, כבר אפשר לדבר על עולם מדעי שלם של חיישנים וננו־רובוטים זעירים שעוסקים בניטור ושידור שוטף של מידע, הובלת תרופות ישירות לאיברי המטרה, ותיקון פגמים "מבפנים" במערכות הגוף. זה קורה בזמן שישראלים רבים כבר התנסו בבדיקה של "גלולת המצלמה" (הישראלית, יש לציין) לאבחון בעיות במעי.

"עריכת דנ"א היא כבר חדשות ישנות. יש כבר כיום דוגמאות לדברים מתקדמים יותר: חוקר שיצר תאומות חסינות לנגיף HIV באמצעות התערבות גנטית, או התקדמות לקראת ניתוח של החלפת ראש", מספר עצמון, "הטכנולוגיה לא נחה לרגע ויש תחרות כל הזמן. אנחנו, המדענים, כמו סוסים משוחררים. האתיקה תהיה זו שתידרש לשים את הרסן, כי לנו אין גבולות, ואופציות להארכת חיים בעוד שני עשורים, בוודאי לאחר מכן — רק יגדלו. בעוד 50–60 שנה תהיה לנו את היכולת להאריך את החיים עד גיל אלף או אלפיים".

אבל לא כל מומחי הזקנה שותפים לתחזית הנועזת של עצמון. "הטענה שבמאה השנים האחרונות תוחלת החיים הממוצעת הכפילה את עצמה מגיל 40 לגיל 80 — היא נכונה, וניתן לזקוף זאת לשלוש סיבות עיקריות: המצאת האנטיביוטיקה, מערכת לפינוי שפכים (ביוב) והמצאת החיסונים", טוען פרופ' אהוד כהן, חוקר מחלות זקנה, וראש המרכז לחקר מחלות ניווניות של המוח באוניברסיטה העברית, "אך נולדנו עם תאריך תפוגה ידוע מראש, שנע סביב ה–120 שנה".

עשר ההתפתחויות הגדולות ברפואה העתידית לפי קליבלנד קליניק (אולי המרכז הרפואי הכי חשוב בארה"ב)

כהן סבור שהקדמה הרפואית והטכנולוגית הנוכחית, וזו של השנים הבאות, תשפיע בעיקר על איכות החיים של האדם המקשיש. "בסופו של דבר בני אנוש מוגבלים על ידי האספקטים האקראיים של תהליך ההזדקנות", אומר החוקר.

הרובוט של סבתא

בעוד שאלת התארכות תוחלת החיים העתידית נתונה בוויכוח מדעי ותיאורטי רחב, התשובה לשאלת איכות החיים של האוכלוסייה המזדקנת (מה שמכונה "תוחלת הבריאות") כבר נראית די ברורה.

הפיתוחים הטכנולוגיים הנוכחיים, ואלו שצפויים לעשות פריצת דרך בשני העשורים הקרובים, עשויים לפתור כמה מהבעיות המהותיות שמאפיינות כיום חיים בגיל מבוגר. פתרונות אלה כוללים, בין השאר, מערך שלם של מכונות ורובוטים שיכולים לשמש לטיפול, תחזוקת הבית והכנת אוכל.

מעבר לכך, הטכנולוגיה תחליף עזרים אנושיים בכל הנוגע לטיפולי פיזיותרפיה ותרגול ריפוי בעיסוק. מערכות אלו ילמדו את המטופל באמצעות בינה מלאכותית ו"למידה עמוקה" (Deep Learning), יכירו אותו ויספקו לו תמיכה מתואמת. לצד אלה יפעלו מערכות תחבורה מתקדמות, דוגמת המכונית האוטונומית, שיפתרו את בעיית הנגישות והתנועה של האוכלוסייה המבוגרת, עקב תלות ברישיון נהיגה או נהג.

גם תחום המעקב הרפואי והניטור השוטף נמצא על סף מהפכה. בעוד שני עשורים או פחות, הרפואה המודרנית תספק מערכות חישה מתוחכמות ולא מורגשות, שיידעו לאסוף ולנטר באופן שוטף שורה ארוכה של מדדים. מדדים אלו יכללו גם סימנים מוקדמים למגוון רחב של מחלות, שבתקווה ימנעו את התפרצותן או יסייעו להבנת תהליכי המחלה והטיפול בה. 

גן ילדים או מחלקה גריאטרית?

קצב ההתקדמות המדעית ייאלץ את האנושות להתמודד עם סוגיות אתיות חדשות בשנים הקרובות, שחלקן נשמעות מוזרות למדי. "בעתיד תיווצר מערכת סימביוטית בין אדם לעוזרו הדיגיטלי או הרובוט", מסביר פרופ' גיל סיגל, מהמרכז למשפט רפואי בקרייה האקדמית אונו ואוניברסיטת וירג'יניה, "עד כמה שזה נשמע מוזר, אנחנו נצטרך לדבר על מתן זכויות לרובוטים בעלי תודעה, הבנה וזיכרון. מעבר לכך: יתפתחו קשרים משמעותיים עבור המטופל ועבור הרובוט".

אינטלגנציה מלאכותית ברפואה בעתיד

גם שאלת הארכת החיים היא בבסיסה שאלה אתית. "האם ראוי להאריך את חייו של אדם עד 120, אם אין לנו את היכולת לשמר את היכולת האינטלקטואלית והקוגניטיבית שלו?", מקשה סיגל. "רוב מי שעוסק באתיקה יאמר שזה לגיטימי, ואין לתלות אותם אחד בשני", הוא אומר, ומוסיף סוגיה נוספת: שאלת הקצאת המשאבים. "למה לתת כסף — לגן ילדים או מחלקה גריאטרית? בשלב מסוים יגיע הצורך לתעדף — עתיד או עבר", אומר סיגל.

היבט נוסף הוא פוריות בגיל מאוחר. "עם כל הטכנולוגיות לשימור פוריות אנחנו כבר רואים היום דחיפה של גיל הפוריות, ונשים שהופכות לאמהות בגיל 50 אינן חריגות כפי שהיו", אומר החוקר, "הזכות לאמץ ילד נעצרת כיום בגיל 50, עם ההתפתחות הטכנולוגית והתארכות תוחלת החיים — למה לא לאפשר לנשים לאמץ עד גיל 60? כל נושא הפוריות, האמהוּת והמשפחה יעלה שאלות אתיות רבות".

הרפואה עתידנית, הבעיות ידועות

הרפואה העתידנית עוסקת גם היא בשני האתגרים הגדולים של תחום הרפואה: מחלת הסרטן, על אין־ספור סוגיה ומופעיה, וכן מחלות ניוון המוח, בדגש על מחלת האלצהיימר, שבנוגע אליה המדע עודנו מגשש באפלה. הן המאבק בסרטן והן ההתמודדות עם מחלות ניוון המוח קשורים לתהליך ההזדקנות.

"צריך לזכור שכשמדברים על סרטן מדברים על מאות מחלות שונות אחת מהשנייה, ולכן ההתקדמות בחזית הזו אינה אחידה", אומר כהן, "אני מעריך שבשני העשורים הקרובים נראה העמקה באפיון של סוגי הגידולים והמחלות, והתחזקות של רפואה מותאמת אישית. לצד זאת, נראה בדיקות מתקדמות יותר לגילוי מוקדם, וטיפולים יעילים יותר", מעריך כהן, ועצמון מסכים. "לא נוכל להכניע את הסרטן בפרק זמן זה, אבל ללא ספק נדע להתמודד עם המחלה טוב יותר, ותוחלת החיים של החולים תשתפר", הוא טוען.

בניגוד לרפואת סרטן, חקר האלצהיימר נתון במבוי סתום. לטענת כהן, העוסק בחקר המחלה, במשך שנים רבות הסתמך המחקר על מה שמכונה "השערת העמילואיד" (ולפיה הצטברות של בטא־עמילואיד במוח היא המקור למחלה, ע"א), השערה שלטענתו מתבררת כשגויה. "כיום אנחנו מבינים שלא מדברים על מחלה אחת כי אם על סינדרום, על אוסף מחלות ותסמינים, ובכנסים רפואיים היא כבר מקבלת את השם סינדרום", אומר כהן.

להערכתו, בשני העשורים הבאים תורגש התקדמות בטיפול באלצהיימר. היכולת לאבחן מוקדם קיימת כבר כיום, וההערכה היא שבעתיד יותאמו לחולים שילובים שונים של תרופות כדי לבלום או לעכב את תהליכי המחלה, בדומה להתפתחות התרופתית של ה"קוקטיילים" לטיפול בנשאי HIV.

לעמוד הראשי של הפרויקט

להיות זקנים ב-2040

הרשמה לניוזלטר

כל המחקרים, הפיתוחים וכתבות עומק בנושאי בריאות - אצלכם במייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות