בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איפה טעינו?

טיפול הורמונלי מושכל בנשים בגיל המעבר יכול לסייע במניעת סרטן השד ולהעלות את איכות חייהן

תגובות

מחקר אמריקאי גדול של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב על בריאות נשים שפורסם ביולי 2002 גרם לתהודה תקשורתית מרובה, כשטען שטיפול הורמונלי חלופי העלה את הסיכון לסרטן השד ב-29% וכן את הסיכון להתקף לב ב-26% ולשבץ מוחי ב-41%, וגרם לנזק אדיר בכך שמנע מרופאים להמליץ על טיפול הורמונלי יעיל לשיפור איכות חיי נשים בגיל המעבר ומהן להשתמש בו.

הטוב שעשה הפרסום היה הצורך להבין לעומק מה הקשר בין ההורמונים לסרטן השד. כיצד ניתן להסביר ששכיחות סרטן שד שלא על רקע גנטי עולה עם הגיל, לאחר הפסקת המחזור? בגיל 50 השכיחות היא אחת ל-50 נשים, בגיל 70 אחת ל-14, בגיל 80 אחת ל-10 ובגיל 85 אחת ל-9. כלומר, הטבע מביע דברו והורמונים מסוימים מגנים על האשה מפני מכלול בעיות, כולל סרטן השד, והיעדרם חושף את האשה לסכנה הגדלה עם הגיל לפתח סרטן זה. אולם, בשנים האחרונות אנו למדים כי לא ניתן להתייחס לכל ההורמונים כאל מקשה אחת. יש אמנם הורמונים המעודדים התפתחות סרטן שד, אולם יש גם כאלה המגנים מפניו.

86% מגידולי השד הסרטניים מכילים קולטנים להורמונים המיוצרים בשחלות. להורמונים אלו תפקיד חשוב לתהליך התמיינות, שגשוג והתפשטות הגידול הסרטני. אבל בגיל המעבר, כשהורמונים אלו לא נוצרים מהשחלה, מאין הם מגיעים?

דרך אחת אפשרית, שזוהתה כבר לפני שנים, היא היכולת להפוך הורמונים זכריים, אנדרוגנים, המיוצרים לכל אורך חיי האשה בבלוטת יתרת הכליה (האדרנל), לאסטרוגנים. מערכת אנזימטית כזו קיימת ברקמות רבות בגוף האשה, אבל הכמות מזערית למדי. עם הגיל גם מופחתת יצירת אנדרוגנים בגוף האשה (מה שמשפיע גם על ירידה בחשק המיני). כאמור, שכיחות סרטן השד עולה עם הגיל, ולכן התא הסרטני הזקוק להורמונים כדי להתפתח חייב להפיק את אלו הנחוצים לו בעצמו.

התא הסרטני בשד מסוגל לייצר לעצמו את ההורמונים באמצעות שימוש בכולסטרול כאבן יסוד. אותם אנדרוגנים עוברים תהליך של שינוי מבני כדי שאסטרוגן ייווצר מהם, בתהליך שעליו אחראי אנזים ושמו ארומאטאז (Aromatase).

פעילות הארומאטאז בנשים עם מחזור, לעומת נשים בגיל המעבר, מדוכאת משמעותית על ידי האסטרוגן השחלתי. פעילותו מתחילה לעלות יותר ויותר עם הגיל - ככל שגיל האשה עולה נוצרים יותר הורמונים בתאי השד ועולה שכיחות סרטן השד. תגלית זו שינתה באופן מהותי את הטיפול בסרטן השד והדגש הטיפולי עבר מחוסמי קולטנים אסטרוגנים (טאמוקסיפן) לחוסמי אנזים הארומאטאז (מעכבי ארומאטאז). הארומאטאז פעיל יותר בקרב נשים שמנות, עקב פעילותו הרבה ברקמת השומן, ולכן יש להן יותר גידולים סרטניים בשד באופן יחסי.

מערכת שנייה הזוכה בשנים האחרונות לתשומת לב גוברת היא מערכת האנזים סולפאטאז (Sulfatase). אנזים זה הופך את האסטרוגן הנוצר מאנדרוגנים על ידי הארומאטז לסוג אחר של אסטרוגן, הנקרא אסטרון (E1), ובתהליך חמצון מטבולי בתוך התא מתפרק האסטרוגן למטוקסי אסטרון, חומר שיכול לגרום לשינוי בדי-אן-איי ולעודד התפתחות סרטן.

מידע זה סיפק תובנות מרחיקות לכת: ראשית, לא כל הורמון ולא כל אסטרוגן ניחנים בתכונות מסרטנות. שנית, הטיפול היעיל ביותר בסרטן שד חייב לדכא לא רק ארומאטאז אלא גם סולפאטאז. כבר כיום יש כמה תרופות המצויות בניסויים מתקדמים בבני אדם שצפויות לקבל אישור תוך שנתיים-שלוש ואמורות לספק פתרונות לשתי דרישות אלו. תרופות אלה הולכות ומסתמנות כטיפול העתידי לחולות סרטן השד.

יש סוגים רבים של הורמונים. חלקם טבעיים ורובם סינתטיים. מסתבר שלא ניתן ליחס להם "אפקט קבוצתי". לכל הורמון פרופיל פעולה משלו שאינו זהה להורמונים אחרים. לאסטרדיול השחלתי 2E, המיוצר בשחלה בתקופת הפוריות, יש תכונות מיוחדות של דיכוי הארומאטאז והסולפאטאז ולכן הוא מגן על השד מסרטן. אם אין רקע גנטי, שכיחות סרטן השד עולה רק לאחר שהשחלות הפסיקו לייצרו.

ולראיה, בכל העבודות, כולל זו שבשנת 2002 והאחרונה שפורסמה לפני חודש בכנס האגודה האמריקאית לגיל המעבר באורלנדו, נמצא שבקרב נשים שטופלו באסטרוגן בלבד היתה ירידה משמעותית ביותר - למעלה מ-30% - בשכיחות סרטן שד. אפקט זה נמשך למעלה מ-11 שנות מעקב אחר הנשים המטופלות באסטרוגן בלבד.

לאחרונה הושם דגש על המרכיב השני שבטיפול ההורמונלי - הפרוגסטרון, הנחוץ למניעת סרטן רחם עקב טיפול אסטרוגני בלבד. לפחות 30 סוגי פרוגסטרונים מצויים כיום בשימוש קליני. במחקרים שפורסמו בשנתיים האחרונות נמצא שהפרוגסטרון מאפשר לתא הסרטני להתנתק מהגוש הסרטני העיקרי, להשתנות כך שיוכל לחדור לכלי דם ודרכי לימפה, ולהשתקע במקומות מרוחקים כגון הריאות, המוח והעצמות. כיום נקבע אינדקס מיוחד המאפיין את הקשר בין סוג הפרוגסטרון ויכולתו של התא הסרטני להתפשט (Invasion Index). הוכח שלכל סוג פרוגסטרון פרופיל ביולוגי שונה וספציפי המאפיין אותו בלבד.

בכל העולם המגמה כיום היא לחזור לטיפול הורמונלי מושכל בנשים בגיל המעבר כדי למנוע פגיעה קשה באיכות החיים, לרבות גלי חום חזקים, הפרעות בשינה, עצבנות ומצבי רוח דיכאוניים, ירידה בחיוניות, ירידה בחשק המיני, השמנה, בריחת סידן, אובדן שליטה על שלפוחית השתן , אובדן זיכרון, ירידה בראייה ובשמיעה, קמטים בעור וכן התקפי לב ואלצהיימר.

לא ניתן לייחס לכל סוגי ההורמונים את אותן התכונות, מה שמחייב ידע מעמיק, ניסיון רב ושימוש נבון בטיפולים ההורמונליים הרבים. לא ניתן לומר בכלליות ש"הורמונים גורמים ל...", אלא יש להתייחס ספציפית ופרטנית לכל סוג של שילוב הורמונים, בדיוק כמו שלא ניתן לייחס למשל לכלל התרופות האנטיביוטיות את אותן התכונות.

התבססות על עובדות מדעיות, ולא על אמונות ודעות קדומות, היא השולטת כיום בגישה הטיפולית. הידע המעמיק במגוון הגדול של הטיפולים ההורמונליים לסוגיהם, דרכי המתן השונות ומשך הטיפול מחייבים התמחות ייחודית בתחום והשתלמות עקבית וממושכת. והבשורה: יש טיפולים מגוונים המאפשרים לשפר איכות חיים של כל אשה הסובלת מתסמיני גיל המעבר.

ד"ר איתן פאר הוא מנהל מרפאת גיל המעבר במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, גינקולוג במכבי שירותי בריאות ומנהל מרפאת גיל המעבר של מכבי בחיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו