למה השיניים שלנו נושרות?

מה הקשר בין גודל הראש להתחלפות השיניים בילדות, מה קובע את צבע השיניים ולמה הן נושרות בגיל מבוגר

נטע סופר צור
נטע סופר צור
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ילדים מחייכים בלי שיניים קדמיות
חיוך בלי שיניים. השיניים הקבועות בוקעות בגיל 12-6, אחרי שהן מסיימות להתפתח צילום: Getty Images IL
נטע סופר צור
נטע סופר צור

השיניים הן מבנים מיוחדים דמויי עצם. בניגוד לעצמות, השיניים מציצות מתוך הגוף ומותירות קצוות חשופים מרקמות רכות ומשרירים, שאותם מכנים כתרים. מלבד המראה הנעים שמקנות שיניים צחורות לאדם מחייך, תפקידן העיקרי הוא לאפשר לעיסה של מזון כדי להתחיל את תהליך העיכול. השיניים תורמות גם להעשרת מגוון העיצורים שבני אדם יכולים להפיק בדיבור.

למה השיניים מתחלפות במהלך החיים? לבני אדם יש שתי מערכות של שיניים - שיניים נשירות, המכונות שיני חלב, ושיניים קבועות. כדי להבין את הסיבה לכך שהשיניים מתחלפות בתקופת הילדות, אפשר לנסות לדמיין אדם בוגר עם שיניים של פעוט. בשנות החיים הראשונות עצמות הראש והפנים משנות את גודלן בצורה משמעותית, כך שהשיניים הקטנות כבר לא מתאימות לגולגולת הגדולה ויש להחליפן בשיניים רבות וגדולות יותר.

קצת על התפתחות השן: התפתחות השיניים מתחילה כבר בשבועות הראשונים של ההיריון, שבהם נוצרים ניצני השיניים הראשונים שעתידים להתפתח לשיניים שלמות. אנחנו לא נולדים עם שיניים מפותחות לחלוטין, אלא הן ממשיכות להתפתח גם לאחר הלידה. בשיני החלב, תהליך ההסתיידות (שקיעת המינרלים), שנותן לכתר השן את קשיחותו, מושלם רק כמה שבועות עד כמה חודשים לאחר הלידה (תלוי בשן), וכמה חודשים לפני בקיעת השיניים מהחניכיים.

השיניים בוקעות תוך כדי גדילת שורש השן ועצמות הלסת, שביחד גורמים לדחיקת השיניים החוצה. בסופו של תהליך הבקיעה הראשון, בגיל שנתיים-שלוש, הפעוטות מתהדרים בפה קטן וחמוד שמכיל 20 שיניים - עשר בכל לסת (או חמש בכל רביע). לאחר בקיעת שיני החלב הלסת לא נחה, וניצני השיניים הקבועות, שהחלו להיווצר כבר בעת ההיריון, ממשיכים לגדול, להתפתח ולהשלים את תהליך ההסתיידות מעל החניכיים העליונות ומתחת לחניכיים התחתונות.

מתי וכיצד שיני החלב נושרות? כאשר השיניים הקבועות משלימות את התפתחותן, לרוב בין גיל 6 לגיל 12, הן מתחילות לבקוע. בתהליך זה כל שן חלב מוחלפת בשן קבועה, גדולה ועבה יותר. לשיניים אלו מתווספות שלוש שיניים טוחנות בצד האחורי של כל אחד מרביעי הלסתות, שם לא היו שיני חלב. כלומר, בסוף התהליך נוספות 12 שיניים. לרוב, בשלב הראשון של המעבר לשיניים בוגרות בוקעות דווקא השיניים הטוחנות הראשונות, שתופסות את מקומן באזור האחורי של הלסת, ששם אין שיני חלב. לאחר מכן מתחילות לבקוע השיניים החותכות במרכז הלסת. שיני החלב צריכת לפנות את מקומן לטובת השיניים האלה.

שיני אדם בנות 400 אלף שנים ממערת קסם
שיני אדם בנות 400 אלף שנים ממערת קסםצילום: פרופ' ישראל הרשקו

הבשלת השיניים הסופיות בחניכיים גורמת לתהליכי ניוון וספיגה של שורשי שיני החלב שמתחתיהן או מעליהן. היעלמות השורש גורמת להיחלשות הקשר של שיני החלב עם הלסת והחניכיים, מובילה לנשירתן ומאפשרת את החלפתן בשיניים הקבועות. תהליך ההבשלה של השיניים הקבועות הכרחי לנשירת שיני החלב. כלומר, אם יש פגם או חסר מולד בשיניים קבועות מסוימות, שיני החלב שהן אמורות להחליף יישארו בלסת גם בבגרות.

גם שיניים קבועות יכולות לנשור. ישנם גורמים רבים שעלולים להוביל לנשירת השיניים הקבועות בבגרות. בדרך כלל מדובר במצבים פתולוגיים כמו נסיגת חניכיים, עששת, חבלה, תזונה לקויה, סוכרת או עישון. ככל שמתבגרים רקמות החיבור בגוף גם נעשות יותר דלילות ופחות אלסטיות, מה שמחליש את חיבור השיניים ללסת. שילוב של הזדקנות עם גורמי הסיכון האלה עלול להגביר את הסיכוי לאובדן שיניים. שמירה על היגיינה טובה של השיניים והחניכיים, תוך הימנעות מגורמי הסיכון, יכולה להקטין את הסיכויים לנשירה.

נטע סופר צור היא ד"ר במדעי החיים ומרצה בתחום

רוצים לשאול משהו? שלחו לנו דוא"ל

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ