בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם קפאין ממכר?

מהו מנגנון הפעולה של הקפאין בגוף, איך הוא מצליח לשמור עלינו ערניים ולמה מופיעים תסמיני גמילה אחרי הפסקת הצריכה

4תגובות
פולי קפה
בלומברג

כמעט כולנו מכירים את הקפאין ואת השפעותיו ממקור ראשון. עבור רוב הצרכנים, הקפאין שנספג דרך מערכת העיכול מוצא את דרכו אל המוח ומגביר את התפקודים הקוגניטיביים שלנו. זמן קצר לאחר שצורכים אותו אנחנו מרגישים ערניים ומרוכזים יותר, הזיכרון שלנו משתפר, זמן התגובה מתקצר ואנחנו אפילו מצליחים להקליד מהר יותר.

איך פועל המוח? המוח מכיל נוירונים רבים, שהם תאי עצב. יש להם יכולת ייחודית להעביר מסרים לנוירונים אחרים, לתאי שריר ולבלוטות השונות בגוף. הנוירונים מתקשרים זה עם זה ועם שאר הגוף באמצעות נוירו-טרנסמיטרים, בעברית מוליכים עצביים. הנוירון מפריש את המולקולות של המוליך העצבי והן מגיעות אל קולטנים שנמצאים על גבי התא הבא. הנוירונים יכולים להעביר שני סוגים של מסרים - מסר משפעל, שנותן פקודה לבצע פעולה, או מסר מעכב שמפריע לנוירון הבא לקבל מסרים משפעלים וכך מפחית את פעילותו.

מה קורה כשקפאין מגיע למוח? הוא נקשר לאחד מסוגי הקולטנים וחוסם אותם עבור המוליך העצבי שלהם. בין היתר, קפאין חוסם את הקולטן למוליך עצבי בשם אדנוזין, שאחד מתפקידיו הוא לעכב פעילות של גורמים מעוררים במוח. האדנוזין מופרש אחרי זמן ממושך של ערות ולכן אנחנו מרגישים עייפות לאחר זמן ממושך של מחסור בשינה, והפרשתו פוחתת לאחר מנוחה טובה, מה שמגביר הפרשה של חומרים מעוררים.

הקפאין חוסם את יכולתו של האדנוזין להשפיע על הנוירונים, והתוצאה היא הפרשה מוגברת של מתווכים מעוררים. כך מתקבלת ההשפעה המוכרת והמעוררת של הקפאין. אלא שהשפעתו של הקפאין אינה זהה אצל כל בני האדם. שונות גנטית במבנה הקולטנים יכולה להשפיע על חוזק הקשר בינם לבין הקפאין, וישנם אנשים שמצליחים לפנות את הקפאין מהגוף מהר יותר מאחרים כך שהשפעתו באנשים מסוימים תהיה פחותה או מוגברת.

עד כאן נשמע שיש לנו תרופת קסם לעייפות. למרבה הצער, זה לא בדיוק המצב. צריכה קבועה של קפאין יכולה להוביל למצב של סבילות, כלומר הקפאין מפסיק להשפיע עלינו באותה העוצמה, מה שעלול להוביל להגברת הצריכה. יתרה מכך, אם נפחית או נפסיק את צריכת הקפאין הקבועה נחוש תסמיני גמילה פיזיים של ממש שיימשכו כמה ימים.

לפי אחת התיאוריות למנגנון שגורם לכך, לאחר צריכת קפאין גבוהה וקבועה מתרחש תהליך של פיצוי שבו הנוירונים מגבירים את ייצור הקולטנים שנחסמים על ידי הקפאין. תיאוריה אחרת גורסת שההסתגלות לקפאין גורמת לשינויים של ממש בקולטנים, כך שהם מגיבים בעוצמה גבוהה יותר לכמויות נמוכות של אדנוזין ופחות נקשרים לקפאין החוסם. צריכת קפאין כרונית כנראה גם גורמת להפחתה בייצור המתווכים המעוררים וקולטניהם.

אז הקפאין ממכר? המשמעות היא שאם לא נקבל את מנת הקפאין הקבועה שאליה הרגלנו את הגוף שלנו הנוירונים במוח יהיו רגישים יותר לאדנוזין אבל גם רגישים פחות למתווכים מעוררים. לכן, כשהקפאין נצרך באופן קבוע השפעתו הולכת ופוחתת עם הזמן, ובמקום לעורר הוא רק עוזר לנו להיות פחות עייפים. מעבר לכך, מחסור בקפאין יוביל למעין תקופת גמילה קצרה שכוללת עייפות, כאבי ראש ועצבנות. צריכה של מנת קפאין נוספת תגרום לנו לחוש שיפור מיידי במצב. אבל חשוב לזכור שלולא היינו צורכים קפאין מלכתחילה, היינו חשים פחות בחסרונו. המצב הזה הפיך, והפסקה ממושכת מצריכת קפאין משיבה את מנגנוני הערנות שלנו למצבם הטבעי.

קפאין עושה גם דברים אחרים. ישנם מחקרים רבים המעידים על השפעות חיוביות של צריכת קפאין קבועה ומתונה. למשל, נבדקות השפעות חיוביות של קפאין במניעת מגוון מצבים פתולוגיים כמו אלצהיימר ופרקינסון, שבהם הקפאין זווהה כאחד החומרים שיכולים לשפר את מצבם של החולים ולהאט את התקדמות המחלה.

נטע סופר צור היא ד"ר במדעי החיים ומרצה בתחום

רוצים לשאול משהו? שלחו לנו דוא"ל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו