בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם פעילות גופנית מחזקת את השרירים או גם את העצמות?

ממה בנויות העצמות, האם הן מפסיקות להתפתח ואיך עומס גופני תורם לבניית העצם

5תגובות
ריצה
נמרוד גליקמן

העצמות שלנו הן מבנים מיוחדים מאוד. כשמסתכלים על עצם היא יכולה להיראות כמו חפץ דומם, אך זוהי רקמה חיה ופעילה. העצם עוברת כל הזמן רה-מודולציה, כלומר תהליכים של פירוק ובנייה, ולאורך כל החיים עצמות חדשות נבנות והישנות מתפרקות.

השלד שלנו, שאליו מחוברים שרירים ורקמות אחרות, יציב בזכות מבנה העצמות. הן עשויות בעיקר סיבים חלבוניים שנקראים קולגן, וביניהם שקועים גבישים של מינרלים, בעיקר סידן וזרחן (קלציום-פוספט), שנותנים לעצמות את קשיחותן. כשאנחנו נולדים, חלק ממבנה העצמות שלנו עשוי רקמה רכה יותר שנקראת סחוס, מה שמאפשר את גדילת העצמות. בתקופת הילדות ובגיל ההתבגרות העצמות מתרחבות ומתעבות מבפנים החוצה. התארכות העצם מסתיימת כשמגיעים לבגרות ואז רקמת הסחוס מוחלפת בעצם.

אלא שגם לאחר שהגוף מגיע לבגרות העצם אינה נחה. במשך כל חיינו ממשיכה להתקיים בתוך העצמות פעילות מאוזנת של שני סוגי תאים: תאים הורסי עצם (אוסטיאוקלסטים), שגורמים לפירוק של החלבונים ושל הגבישים בעצמות, ותאים בוני עצם (אוסטיאובלסטים) המוסיפים לעצם סיבי קולגן שעליו מתגבשים מינרלים חדשים. יש בגוף עצמות שמתחדשות בתדירות גבוהה מאוד ומתחלפות לחלוטין אחת לכמה חודשים, ויש אזורים שלא יתחלפו לחלוטין גם במשך כל החיים.

איך כל זה קשור לפעילות גופנית? הגוף שלנו לא אוהב לבזבז משאבים. כל פעילות בגוף מתבצעת רק אם יש בה צורך ממשי, כלומר, אם יש איבר שאנחנו לא מפעילים הגוף יפסיק להשקיע בו אנרגיה והוא יתנוון. זה גם המצב עם העצמות: הגוף לא ישקיע בבניית העצם ובחיזוקה אם אין דרישה לעצמות חזקות. זו הסיבה לכך שבמצבים של שכיבה ממושכת, העדר כוח משיכה (נניח, בחללית שתטוס למאדים) או שיתוק באיברים מסוימים מופעל פחות עומס על עצמות השלד והגוף מפסיק להשקיע בתהליכי הבנייה של העצם. בעקבות זאת מופר האיזון בין קצב הפירוק לקצב הבנייה, מה שגורם להידלדלות הרקמה.

הדמיית עצם בחברת בונוס ביוגרופ בחיפה, בשבוע שעבר
BAZ RATNER/רויטרס

ככל שעל העצם מופעל עומס יותר גבוה, כך הגוף מבין שיש דרישה לעצמות חזקות שיעמדו בו. העומס הזה קיים כשמרימים משקל כבד או עושים פעילות גופנית שמפעילה עומס על העצמות, כמו ריצה או קפיצות. פעילויות מעמיסות פחות הן הליכה ושחייה. תגובת הגוף לפעולות המעמיסות תהיה הגברת קצב הבנייה של העצם לעומת קצב הפירוק והתוצאה היא עצם חזקה ועבה יותר.

אבל אז אנחנו מתחילים להזדקן. ככל שאנחנו מתבגרים, קצב ייצור הקולגן נעשה אטי יותר ויכולתו של הגוף לאגור סידן קטנה. התוצאה היא אובדן מסת העצם בהדרגה עם השנים. כלומר, בכל עצם יש פחות חומר ששומר על יציבותה ועל חוזקה. תהליך זה מורגש הרבה יותר בגופן של נשים, בעיקר משום שמלכתחילה מסת העצם שלהן נמוכה יותר מאשר של גברים. המלצת הרופאים לאנשים מבוגרים היא להקפיד על פעילות גופנית בונה עצם שמפעילה עומס מבוקר על העצמות ומעודדת את תהליכי הבנייה שלהן. לעתים הרופאים רושמים למטופליהם המבוגרים תוספי תזונה, שמגבירים את ספיגת הסידן בגוף ומאפשרים את תחזוקת תהליכי הבנייה.

נטע סופר צור היא ד"ר במדעי החיים ומרצה בתחום

רוצים לשאול משהו? שלחו לנו דוא"ל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו