בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה העור באצבעות מתקמט אחרי שהייה במים?

אצבעות הידיים והרגליים מלאות חריצים שמשפרים את יכולת האחיזה שלהן בחפצים ובמשטחים. הקמטים שנוצרים אחרי שטובלים זמן ארוך במים משפרים את היכולת הזו עוד יותר

11תגובות
אצבעות מקומטות
Getty Images IL

לפעמים, אחרי יום קשה, כל מה שמתחשק לנו הוא לצנוח לתוך אמבטיה חמימה ולשכוח קצת מהחיים הסוערים שבחוץ. אבל גופנו רגיש מאוד לשינויים, והוא לא נח: אפשר להבחין שהוא מגיב לשהייה בתוך המים בהתקמטות העור על גבי האצבעות שלנו. במשך שנים רבות הועלו תהיות ונעשו ניסיונות להסביר מדוע העור מתקמט במים, ובמיוחד מדוע זה קורה באצבעות דווקא, אך רק בשנים האחרונות הועלו תיאוריות שמתקבלות על הדעת. לתופעה הזו ישנם שני הסברים משלימים: אבולוציוני ומנגנוני. ההסבר האבולוציוני הוא הבנת התועלת של התופעה הזו וההסבר המנגנוני מתייחס לשאלה איך הגוף מצליח לייצר מצב של עור מתקמט באצבעות.

העור על גבי כפות הידיים וכפות הרגליים שונה מהעור שמכסה את שאר הגוף. זהו עור עבה, חסר שיער שיש בו בלוטות זיעה רבות. העור העבה מכיל מספר גבוה מאוד של שכבות תאים מתים, שנותנים לו הגנה טובה מפני שחיקה.

אם מסתכלים מקרוב על כפות הידיים, כפות הרגליים והאצבעות מגלים שגם כשהן יבשות הן מלאות חריצים. אלה הם טביעות האצבעות וטביעות הרגליים. מבנים אלה מאפשרים לעור העבה להיות מחוספס יותר ולשפר את יכולתו להיאחז בחפצים ובקרקע. אלא שכל זה אינו תקף כשהגוף נרטב במים: רטיבות חוצצת בין החריצים העדינים לבין נקודות האחיזה ואז אנחנו או החפצים שאותם אנחנו מחזיקים יכולים להחליק. המנגנון שגורם להתקמטות האצבעות יכול למנוע זאת.

מהו יתרונה של ההתקמטות הלא כל כך חיננית הזו? כשמחפשים נעליים לטיולים, כאלה שיש להן אחיזה טובה בקרקע, צריך להסתכל על הסוליות. ככל שהסוליה חלקה יותר ויש לה פחות חריצים כך אנחנו יודעים שבזמן צעידה על אדמה חלקה עולים הסיכויים להחליק ולפגוש את הקרקע מקרוב, ולכן אנחנו נוהגים לחפש את הנעליים עם החריצים בסוליות. כשהגוף נרטב אנחנו נעשים "חלקלקים" יותר ולשם כך נוצר המנגנון שמאפשר לו לייצר את החריצים שמגבירים את יכולת האחיזה. לא מפתיע לגלות שהחריצים האלה נוצרים רק באיברים שמשמשים לאחיזה - כפות הרגליים וכפות הידיים.

ידיים מתקמטות - דלג

אבל זה לא מסביר איך הקמטים האלה נוצרים. בעבר חשבו שכשטובלים את הגוף במים הם חודרים אל שכבת התאים המתים שעל העור, גורמים להתנפחות פסיבית של העור וכך הקמטים נוצרים. אבל התיאוריה הזו לא התאימה לממצאים שהראו שהעור המקומט דווקא מכווץ יותר מעור יבש, וגם לא הסבירה מדוע התופעה הזו לא נצפית בשאר הגוף כלל.

אבחנה מעניינת הובילה להעלאת השערה אחרת לחלוטין: התברר שאנשים עם בעיות עצביות בכפות הידיים לא חווים התקמטות לאחר שהייה במים רטובים, וכך הועלתה הסברה שהגורם להתקמטות הוא מנגנון נוירולוגי (עצבי), כלומר זוהי תגובה פעילה של הגוף.

ההשערה העדכנית לגבי המנגנון היא שמים מהסביבה חודרים דרך תעלות הזיעה הרבות שנמצאות בכפות הידיים ומעוררים קולטנים של תאי עצב מסוימים. תחושת המים גורמת לכיווץ כלי הדם המזרימים את הדם אל האצבעות כך שפחות ממנו מגיע אליהן ואז נפחן קטן. הקטנת נפח הנוזלים באצבעות גורמת לעור להתקמט כלפי פנים, בדומה לשקית שוקו שהתרוקנה.

כשמוציאים את הידיים והרגליים מהמים העור מתייבש ומתיישר מחדש. לקמטים יש יתרון גדול - האצבעות המקומטות משפרות את האחיזה, אבל בתמורה לכך הרגישות של קצות האצבעות נפגעת. חוץ מזה, אין צורך בקמטים כשאוחזים בחפצים יבשים. לכן העור חוזר לעצמו די מהר אחרי שהטבילה במים מסתיימת. כשהעור מתייבש הדם חוזר לזרום כרגיל, ומראה האצבעות גם הוא חוזר לקדמותו.

נטע סופר צור היא ד"ר במדעי החיים ומרצה בתחום

רוצים לשאול משהו? שלחו לנו דוא"ל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו