בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם חלב אם יכול להחמיץ לאחר זמן רב ללא הנקה?

למה החלב שיונקים תינוקות אינו סטרילי? איך מגיעים חיידקים לחלב האם? האם נשאר חלב בשד בין הנקה להנקה?

תגובות

כשתינוק נולד, נולדות יחד איתו שלל אמונות טפלות ועצות מהסביבה, ולהנקה שמור מקום של כבוד בין הנושאים שבהם יש שפע של דעות קדומות. אחת השמועות המפתיעות היא הטענה שצריך להיניק או לשאוב חלב אחת לכמה שעות, כדי שהוא לא יתקלקל בשד. השמועה הזאת נשמעת מגוחכת כמעט כמו הטענה שחייבים לתרום דם בקביעות כדי שהדם לא יתקלקל בגוף, אבל למרות העובדה שהשמועה הזאת שגויה אפשר להבין מדוע היא התפתחה.

בעבר היה נהוג לחשוב שחלב אם הוא סטרילי, משום שהסביבה הפנימית של הגוף אינה חשופה לעולם החיצוני. החלב מופרש מתוך תאים מיוחדים שמקיפים את בלוטות החלב שבשד ומקבלים את כל החומרים הנחוצים להם מהנוזלים שבגופה של האם. בעבר נהגו לחשוב שמכיוון שמקורותיו של החלב סטריליים, כלומר אין בהם חיידקים או מיקרואורגניזמים אחרים, הוא גם יוצא מהגוף סטרילי. היום אנחנו יודעים שלא זה המצב.

אחד הנושאים הנחקרים והמרתקים ביותר בביולוגיה בתקופה זו הוא חקר המיקרוביוטה הטבעית. זהו רובד של מיקרואורגניזמים (חיידקים ופטריות בעיקר), המאכלסים את חללי הגוף החשופים לעולם החיצון. מחקרים בתחום הזה מראים שלהנקה עצמה יש השפעה ישירה על הרכב המיקרוביוטה של התינוק, שתלווה אותו בהמשך החיים. השפעה זו נובעת מההרכב התזונתי של החלב וגם מכך שהחלב עצמו מכיל חיידקים מהאם. אלה לא רק חיידקים מהעור שבסביבת הפטמה, אלא חיידקים שנמצאים בתוך הבלוטות ממש.

תפקידה של מערכת החיסון לדאוג לכך ששלל הגורמים המזהמים שקיימים בטבע יישארו מחוצה לגוף. אז איך החיידקים מגיעים אל החלב? בשנים האחרונות נעשו כמה מחקרים במטרה להתחקות אחר מקורם. קל להסביר את הימצאותם של חיידקים מהמיקרוביוטה של העור ושל הפה: הם מגיעים מעורה של האם ומפיו של התינוק היונק בגלל מעבר דו צדדי של חלב, פנימה והחוצה, בזמן היניקה.

מה שיותר קשה להסביר הוא שבחלב שהאם מפיקה יש חיידקי מעיים שלה. אחד ההסברים המעניינים לתעלומה הזאת הוא שהגוף מוציא משלוח מיוחד של חיידקים באמצעות תאי חיסון מסוג מסוים, שבולעים את החיידקים בשלמותם ומעבירים אותם מהמעיים אל השד.

איך זה שחלב ששיש בו חיידקים אינו מתקלקל בשד? מאותה סיבה שהחיידקים אינם משתלטים על שאר הרקמות - איזון בין מערכת החיסון לבין מושבות החיידקים שמתארחים בגוף. החלב גם לא נשאר עומד בשד עד ההנקה הבאה: זהו נוזל דינמי, בדומה לרוב נוזלי הגוף, ואם החלב לא נצרך בזמן הוא ייספג חזרה. כשהתינוק גדל ותדירות ההנקות יורדת, השדיים מתאימים את קצב ייצור החלב לדרישה החדשה, כך שאין חלב מיותר ואין צורך בשאיבה.

אלא שכל זה לא רלוונטי אחרי שהחלב יוצא מהשד. אף על פי שיש גם מרכיבים חיסוניים בתוך החלב, כשהוא יוצא מהשד המרכיבים האלה אינם יכולים להשתלט על גדילת החיידקים. כתוצאה מכך, מחוץ לגוף החיידקים עלולים להתרבות ללא בקרה. גם כשמנסים לשמור על תנאים סטריליים ככל האפשר, חיידקים מהסביבה החיצונית מוצאים את דרכם אל החלב ומזהמים אותו. קירור והקפאה יכולים להאט משמעותית את קצב הגדילה של החיידקים. לכן אם התינוק ניזון מחלב שאוב יש להקפיד על משך האחסון שלו לפי המלצות ארגוני הבריאות. וכשתינוק יונק ישירות מהשד אפשר לרוב לסמוך על הגוף, שיעשה בדיוק מה שהוא נועד לעשות.

נטע סופר צור היא ד"ר במדעי החיים ומרצה בתחום

רוצים לשאול משהו? שלחו לנו דוא"ל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו