בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם אפשר לאבד איברים מרוב קור?

הגוף האנושי הוא מכונה חכמה שיודעת להחליט מה חשוב יותר ובמה להשקיע אנרגיה. חשיפה לקור קיצוני מובילה להעדפת איברים פנימיים חשובים ולצמצום זרימת הדם לאיברים מרוחקים

תגובות
אישה בסופת שלגים בבוסטון
SPENCER PLATT / Getty Images /

בני אדם מוגדרים כיצורים בעלי דם חם, כלומר הגוף שלנו משקיע אנרגיה כדי לשמור על טמפרטורה קבועה של כ-37 מעלות צלזיוס. כל סטייה מהטמפרטורה הרצויה עלולה לפגוע בתפקודו התקין של הגוף ולכן מובילה לתגובות משוב שמטרתן להחזיר את הטמפרטורה לאיזון. אפשר לומר שאנחנו תרמוסטטים מהלכים, אבל גם לתנור הפנימי שלנו יש מגבלות.

אחת הדרכים של הגוף לשמור על טמפרטורה קבועה היא באמצעות נוזל הדם החמים. הטמפרטורה שלו היא כ-38 מעלות צלזיוס והוא זורם בתוך האיברים ומחמם אותם. כשחם לנו, כלי הדם בתוך הסביבה הפנימית של הגוף מתכווצים על מנת להפחית את חימום האיברים הפנימיים. כלי הדם שנמצאים בפריפריה של הגוף, כלומר על פני השטח של העור ובקצות האיברים המרוחקים, מתרחבים כך שהם מגדילים את שטח הפנים של הדם עם הסביבה החיצונית ומאפשרים לו להתקרר. זו גם הסיבה לכך שחלק מהאנשים נעשים אדומים כשחם להם.

לעומת זאת, במזג אוויר צונן במיוחד מופיע קושי להניע את האצבעות וקצה האף נעשה קר. כלי הדם שנמצאים במרכז הגוף ומזינים את האיברים החיוניים כמו המוח, הלב, הריאות, הכליות ומערכת העיכול והרבייה מתרחבים ומאפשרים הזרמה של יותר דם פנימה כדי לחמם אותם ולאפשר את המשך תפקודם התקין. עם זאת, בגוף אין לנו דם עודף, וכדי לאפשר הזרמת דם טובה יותר פנימה צריך לקחת את הדם הזה ממקום אחר. לכן כלי הדם בפריפריה של הגוף מתכווצים כך שפחות דם זורם לרקמות החיצוניות ולקצוות הגוף. כשהדם זורם בעיקר בעומק הגוף ונחשף פחות לסביבה החיצונית הוא גם שומר על טמפרטורת הגוף טוב יותר.

גבר עם זקן עטור גלידי קרח
Getty Images IL

לשימוש במנגנון האלגנטי הזה לשמירה על האיברים החיוניים יש מחיר. הגברת זרימת הדם לאיברים הפנימיים במצבים של קור קיצוני נעשית על חשבון זרימת הדם לאיברים החיצוניים, מה שאומר שהגוף יוצר תעדוף ומקריב את הקצוות: כשזרימת הדם לאזורים ההיקפיים של הגוף מוגבלת, הרקמות הרחוקות יותר מהגוף כמו קצות האצבעות ואפילו קצות האף והאוזניים יכולות להתחיל לקפוא בתהליך שמכונה כוויית קור. ככל שהחשיפה לקור משמעותית ומתמשכת יותר, כך הקיפאון חודר עמוק יותר ויותר לרקמות. אם הכווייה חודרת את כל שכבות העור קופאים ונהרסים גם כלי הדם של האיבר, כך שגם לאחר החימום הדם מתקשה להגיע לשם. בתוך כמה שבועות כל הרקמות באזור שקפא מתות בהדרגה והאיבר עלול לנשור מהגוף באופן ספונטני.

לפני שנתקפים פאניקה וקופצים לחנות המעילים הקרובה, חשוב לזכור שזה קורה רק במקרים של קור קיצוני מאוד שיורד מתחת למינוס 20 מעלות. מה שעוד חשוב לזכור הוא שגם חשיפה של דקות בודדות לטמפרטורה כזו יכולה להוביל להיווצרות כוויות קור שבהמשך גרמו לאובדן איברים. אחת הדרכים למנוע קיפאון היא לדאוג לחימום טוב של ליבת הגוף, מפני שכשהגוף חם מבפנים מתאפשרת זרימת דם טובה לפריפריה והדם הזה ממשיך לחמם את הקצוות.

איך נוצרות כוויות קור - דלג

נטע סופר צור היא ד"ר במדעי החיים ומרצה בתחום

רוצים לשאול משהו? שלחו לנו דוא"ל

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו