האם חרק שנכנס לאוזן יכול לחדור למוח ומשם לגוף?

האוזן מעבירה את גלי הקול דרך תעלת השמיעה, שלעתים מארחת גם גופים זרים שחדרו לתוכה, בטעות או בכוונה. לפעמים נכנסים לשם יצורים חיים שיכולים לגרום סיבוכים לא נעימים

נטע סופר צור
נטע סופר צור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים8
אוזן
אפרכסת האוזן. חרקים ויצורים קטנים אחרים מחבבים מקומות אפלים וצרים, לכן הם נמשכים לאוזניים של בני אדםצילום: Getty Images IL
נטע סופר צור
נטע סופר צור

תפקידן של האוזניים הוא למקד את גלי הקול מהסביבה ולהכניס אותם אל תוך מבנים מיוחדים, המפיקים מהתנודות מסרים שעוברים במערכת העצבים. האוזן מחולקת לשלושה מדורים: אוזן חיצונית, אוזן תיכונה ואוזן פנימית. האוזן החיצונית היא החלק שרואים, שהוא האפרכסת, התנוך ותעלת השמיעה. היא מופרדת מהאוזן התיכונה באמצעות עור התוף, קרום דקיק שרוטט בתגובה לתנודות של גלי הקול. באוזן התיכונה (האמצעית) ישנן שלוש עצמות זעירות שנדות בתגובה לתנועתם של גלי הקול, ובאוזן הפנימית ישנם איברים שממירים את התנועתיות של עור התוף למסר עצבי שנקלט באזור השמיעה במוח. רופאי אף אוזן גרון (אא"ג) מטפלים בשלל מחלות זיהומיות, דלקתיות ובעיות שמיעה וקול הקשורים באוזניים. לא אחת הם נתקלים במקרים של חדירת גורמים זרים לנקבים שבתחום התמחותם, ולמרבה האימה לעתים הגופים הזרים הם יצורים חיים.

חדירת גופים זרים לאוזן אינה נדירה מאוד. לרוב אלה חפצים קטנים, כמו חרוזים שפעוטות מחדירים לאוזניים שלהם או של חבריהם בזכות הסקרנות שמאפיינת את גילם הצעיר, או חתיכות ממקלונים לניקוי האוזניים שנשברו. הפרט המצמרר בסיפור הוא שבערך ברבע מהמקרים שבהם מטופלים מגיעים לרופא עם תלונה על "משהו בתוך האוזן" מתברר שאלה יצורים קטנים עם שש רגליים דקות ושעירות, שאנחנו מנסים להימנע מכל מגע עמם – חרקים, ולפעמים יצורים אחרים כמו קרציות, עכבישים וזחלים.

חרקים אוהבים מקומות צרים וחשוכים להתכרבל בהם מפני שכך הם מרגישים מוגנים. זו הסיבה לכך שהם נמשכים כל כך לתעלת השמיעה האפלולית והמזמינה של בני האדם. לפעמים הם נכנסים לתוכה ואז נתקעים באזור הצר של התעלה שמחברת בין האפרכסת לבין עור התוף. ברוב המקרים הם פשוט ימותו שם, והתוצאה היא תחושת אי נוחות ולפעמים התפתחות דלקת מקומית.

הבעיה היא שלפעמים החרקים נותרים בחיים וממשיכים לזוז ולנסות להיחלץ מהאוזן, מה שגורם לאדם תחושות מאוד לא נעימות הכוללות כאבים, חוסר נוחות עז ומתמשך, ושמיעת צלילים חזקים בגלל תזוזותיו של החרק קרוב מאוד לעור התוף. אם החרקים נשארים בתעלה זמן רב הם עלולים להטיל שם ביצים, ואז כל התופעות האלה נעשות מטרידות בהרבה. נוכחותם של החרקים הזעירים עלולה לגרום זיהום ולהתפתחות של דלקת, שבמקרים נדירים יכולים להוביל לסיבוכים משמעותיים שבסופם ישנה פגיעה בשמיעה.

בכל מקרה של חשד לחדירת גורם זר לאוזן צריך לגשת בדחיפות לרופא אא"ג ולא לנסות להוציא אותו לבד. אם זה אכן חרק, ניסיונות ביתיים להוצאתו עלולים לדחוף אותו עמוק יותר פנימה ולגרום לנזקים לעור התוף או האוזן התיכונה. הרופא ישתמש במכשור מיוחד ויחטא את המקום. כשהאירוע מטופל כהלכה ובמהירות, לאחר הסרת החרק לא צפויים להיוותר סימנים פיזיים, אולי רק זעזוע קל מהעניין.

כדי שחרק יצליח להגיע מהאוזן אל מערכת העצבים עליו לחדור את עור התוף, ולא סביר שהוא יצליח לעשות זאת. עור התוף עשוי שלוש שכבות וברוב המקרים הוא עמיד בפני קריעה. חרקים גם אינם יכולים להגיע מהאוזן אל האף או אל הפה, מפני שהתעלה המקשרת בין האוזן לבין חלל הלוע נמצאת באוזן התיכונה, מעבר לעור התוף. בסופו של דבר, חיים או מתים, חרקים שנכנסים לתוך האוזן יכולים לצאת רק בדרך שבה הם נכנסו – לפעמים הם עושים את זה בעצמם, ולפעמים הם זקוקים לעזרה.

נטע סופר צור היא ד"ר במדעי החיים ומרצה בתחום

רוצים לשאול משהו? שלחו לנו דוא"ל

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ