איך אפשר להגיע לגיל 100?

כל בני האדם מזדקנים אבל יש כאלה שמאריכים ימים ומגיעים לגיל 100, רובם חיוניים ופעילים כפי שהיו כל חייהם. מחקרים הראו שהם זכו בגנטיקה טובה ושהם מקפידים על אורח חיים בריא, שומרים על אופטימיות וחיים בקהילות עם קשרים חברתיים חזקים. טור מספר 100 במדור "אני רק שאלה"

נטע סופר צור
נטע סופר צור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דיירי בית אבות בהודו חוגגים את יום הזיקנה הבינלאומי, הודו, ארכיון
דיירי בית אבות בהודו חוגגים את יום הזיקנה הבינלאומי, הודו, ארכיון. רוב האנשים שמאריכים ימים מעל הממוצע הם אנשים חיוניים עם שגרת יום פעילה צילום: Ajit Solanki / AP

איזו תמונה עולה בראשכם כשאתם מדמיינים אדם בן 100? צעירים רבים שנשאלים אם ירצו להגיע לגיל כזה יענו בשלילה: בעיני אדם צעיר וחיוני הארכת ימים יכולה להיראות מאיימת מפני שהוא אינו מסוגל לדמיין את עצמו חי חיים ארוכים כקשיש סיעודי. אולם עבור רבים מקרב האוכלוסייה הבוגרת, שחיים באושר ובהנאה לצד מגבלות הגיל, להמשיך באופן הזה  עוד כמה עשורים נשמע הרבה יותר מפתה.

רוב האנשים שמאריכים ימים מעל הממוצע אינם קשישים המרותקים למיטותיהם אלא אנשים חיוניים עם שגרת יום פעילה גם לאחר שחצו את גיל 100. הם בדרך כלל היו בריאים ופעילים לאורך כל חייהם, ואינם מניחים לשנים החולפות לשנות זאת. הזקנים האלה לא רק שורדים אלא חווים את החיים במלואם, ורובם אף נפרדים מהחיים בשלווה בביתם ללא הידרדרות בריאותית הדורשת טיפול וניטור רציף בבתי חולים.

אנשים בני 100 ויותר מכונים סנטנריאנים (Centenarians) משום שזכו לצלוח מאה שלמה. בניסיון להתחקות אחר הסוד לחיים ארוכים נערכו אינספור מחקרים על מאפייניהם של אנשים אלה. הגנטיקה היא רכיב משמעותי בהארכת חיים, וההוכחה לכך היא שאחד המנבאים הטובים ביותר לחיים ארוכים הוא גיל פטירה מבוגר של ההורים.

מספרם של בני המאה בקרב האוכלוסייה עולה כל הזמן. לפני 50 שנים שכיחותם של הסנטנריאנים במדינות המתועשות היתה אחד ל-10,000 אזרחים והיום היא עומדת על 1 ל-5,000, שרובם המכריע הוא נשים.

בני זוג זקנים יושבים בגינה ציבורית, מינכן, ארכיון. כדאי לאמץ אורח חיים המשלב פעילות יומיומית טבעית ולא מאומצת כמו הליכה, אפייה וגננות, וגם תזונה מאופקתצילום: דודו בכר

מכיוון שיש גבול לפריון האשה וליכולת שלה להעמיד צאצאים בריאים, אין סיבה לחשוב שהגעה לגיל מופלג היא התפתחות אבולוציונית. לכן, אפשר להסיק שמלבד גנטיקה ישנם משתנים סביבתיים שיכולים לאפשר לאותם בני מזל שירשו את הגנים הנכונים למצות את הפוטנציאל הטבעי שלהם להגעה לשיבה טובה.

בגלל הקושי לבצע מחקר התערבותי הכולל ניסויים רפואיים, ברוב המחקרים חיפשו אחר מאפיינים המשותפים לאנשים באים בימים. באחד המחקרים האלו, שפורסם בשנת 2015, החוקרים עקבו משנת 1963 אחרי 973 גברים שנולדו בשנת 1913. עשרה ממשתתפי המחקר חצו את גיל 100. מהמעקב עלה שהגעתם לגיל זה היתה קשורה לגיל הפטירה הגבוה של האמהות שלהם, אך גם להימנעות מעישון, כושר עבודה גבוה אחרי גיל 50 ומצב סוציואקונומי טוב.

מחקרים אחרים שמו דגש גם על מאפיינים התנהגותיים של סנטנריאנים, ובהם התגלתה התאמה טובה בין רמת ההשכלה לבין אריכות ימים. ההסבר לתופעה נעוץ כנראה ביתרון של חיזוק הקשרים בין תאי המוח, כך שגם אחרי שתאי מוח מסוימים מתנוונים קיימים מספיק קשרים שמצליחים לכפר על האובדן ולדחות את ההידרדרות הקוגניטיבית שמגיעה עם הגיל.

מצבים רגשיים ונפשיים משפיעים גם הם על הארכת ימים. ממצאים שחזרו על עצמם במחקרים שונים בנושא העלו את תרומתם של קשרים חברתיים ומשפחתיים חזקים ועיסוק בפעילות התנדבותית, יחד עם אופטימיות וגישה חיובית לחיים, תחושה של חיים עם מטרה ואפילו אמונה דתית. הסיבה כנראה קשורה לכך שמאפיינים אלה תורמים להפחתת סטרס, שעלול לעורר תגובות הורמונליות המזיקות לגוף כשהן מתרחשות לאורך זמן.

נראה שיש קשר גם לאורח חיים המשלב פעילות יומיומית טבעית ולא מאומצת כמו הליכה, אפייה וגננות, וגם תזונה מאופקת. לא מדובר בהרעבה אלא בהרגלים שתורמים להימנעות מאכילת יתר, מה שמאפשר לגוף לשרוד זמן רב יותר ולמצות את הפוטנציאל הביולוגי שלו.

מהי הגדרת האזורים הכחולים ואיפה הם נמצאים

אחד המחקרים המעניינים בנושא נערך על ידי הסופר האמריקאי דן בוטנר בשיתוף עם נשיונל ג'יאוגרפיק. בוטנר עקב אחר אזורים בעולם שהוגדרו כ"אזורים כחולים" (Blue zones) בזכות העובדה שתוחלת החיים בהם גבוהה ושיעורם של הסנטנריאנים באוכלוסייה גדול משמעותית מאשר בשאר העולם. הוא ואנשי המגזין גילו ממצאים שדומים למה שהתגלה במחקרים קודמים, אך הגיעו גם למסקנה מעניינת יותר שלפיה בבסיס הנוסחה לחיים ארוכים נמצאת ההשפעה החברתית.

המשמעות היא שמלבד השפעתם הידועה של קשרים הדוקים עם משפחה וחברים, קיימת חשיבות גבוהה גם למאפיינים הבריאותיים והתרבותיים של הסביבה הקרובה. כשהחברה שומרת על אורח חיים בריא ופעיל קל יותר לאדם לעשות זאת. לכן, אם מקבלי ההחלטות יקדמו במרץ רב יותר אורח חיים בריא וקהילתי יותר מקומות נוספים בעולם יוכלו להפוך לאזורים כחולים גם הם, ויותר אנשים יזכו לחגוג יום הולדת עם 101 נרות.

נטע סופר צור היא ד"ר במדעי החיים ומרצה למקצועות הבריאות

רוצים לשאול משהו? שלחו לנו דוא"ל

* תודה מיוחדת לראובן נוה ולענת על השאלה המרתקת

תגיות קשורות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ